ירושלמי סוטה ה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת סוטה · פרק ה · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ד משנה[עריכה]

בו ביום דרש רבי עקיבה (שמות טז) אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לי"י ויאמרו לאמר שאין תלמוד לומר לאמר ולמה נאמר לאמר אלא שהיו ישראל עונין אחריו של משה על כל דבר ודבר כקורין את ההלל אשירה לי"י כי גאה גאה לכך נאמר לאמר רבי נחמיה אומר כקורין את שמע היו קורין לא כקורין את ההלל

הלכה ד גמרא[עריכה]

לקטן שהוא מקרא את ההלל בבית המספר והן עונין אחריו על כל דבר ודבר משה אמר אשירה והן עונין אחריו אשירה משה אמר אשירה והן עונין אחריו אשירה משה אמר עזי והן אומרים עזי רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר לגדול שהוא מקרא את ההלל בבית הכנסת והן עונין אשירה משה אמר עזי והן עונין אחריו אשירה רבי יוסי הגלילי אומר בשעה שהיו אבותינו בים היה מוטל עולל על ברכה של אמו ותינוק יונק משדי אמו וכיון שראו את השכינה הגביה עולל את ראשו מברכה של אמו ושומט התינוק את פיו מדדה של אמו אף הן פתחו את פיהן בשירה ובשבח ואמרו זה אלי ואנוהו רבי מאיר אומר אפי עוברין ממעי אימותיהן היו אומרים שירה שנאמר (תהילים סח) במקהלות ברכו אלהים י"י ממקור ישראל רבי נחמיה אומר בשעה שעלו אבותינו מן הים ראו פיגרי אנשים חטאים שהיו משעבדין בהן בפרך בעבודה קשה וכולם פגרים מתים מושלכים על שפת הים ביקשו לומר שירה ושרת עליהן רוח הקודש ואפילו קטן שבישראל היה אומר שירה כמשה הדא היא דכתיב (ישעיהו סג) ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רועה הצאן אין כתיב כאן אלא את רועה צאנו מלמד שעשה כולם רועים מה תלמוד לומר לאמר לאמר לדורות רבי אבהו בשם ר יוסי בי ר חנינה כהדין פסוק משה אמר אשירה והן עונין אחריו אשירה לי"י כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה ביום משה אמר עזי וזמרת והן עונין אחריו עזו וזמרת יה כתיב (שופטים ה) בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם אתנדבו ראשי עם שהקב"ה עושה להן ניסים יהו אומרים שירה התיבון הרי גאולת מצרים שנייא היא שהיא תחילת גאולתן התיבון הרי גאולת מרדכי ואסתר שנייא היא שהיו בחוצה לארץ ואית דבעי מימר מרדכי ואסתר משונאיהן נגאלו לא נגאלו מן המלכות