ירושלמי סוטה ה א
<< | ירושלמי · מסכת סוטה · פרק ה · הלכה א | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה א משנה
[עריכה]כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו שנאמר (במדבר ה) ובאו ובאו כשם שהיא אסורה לבעל כך אסורה לבועל שנאמר נטמאה נטמאה דברי ר עקיבה א"ר יהושע כך היה דורש ר זכריה בן הקצב רבי אומר שני פעמים האמורין בפרשה אם נטמאה אם נטמאה אחד לבעל ואחד לבועל
הלכה א גמרא
[עריכה]אנן תנינן באו באו אית תניי תני ובאו ובאו מאן דמר באו באו ר עקיבה ומאן דמר ובאו ובאו ר ישמעאל אנן תנינן נטמאה נטמאה אית תניי תני ונטמאה ונטמאה מאן דמר נטמאה נטמאה ר עקיבה ומאן דמר ונטמאה ונטמאה ר ישמעאל תני בוא ובה וכתיב כן כיי דמר רבי אמי בשם רבי יוחנן גורעין לדרוש מתחילתה לסופה רבי חנינה בשם ר ירמיה ואפילו באמצע התיבה (ויקרא ב) ויצקת עליה שמן ויצקת שמן מנחה לרבות את כל המנחו ליציקה המאררים אמר ר תנחומא מניין המאררים כנגד מאתים וארבעים ושמונה איברים שיש בה וכנגד מאתים ארבעים ושמונה איברים שיש בו והא תנינן כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו כשם שהיא אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל כשם שהיא אסורה לאחיו של בעל כך היא אסורה לאחיו של בועל כשם שהמים בודקין אותה על כל ביאה וביאה שהיא מקבלת את בעלה לאחר הבועל כך הן בודקין אותו היא על ידי שדרכה ליאסר בין לו בין לאחר היא נבדקת אבל הוא לכשתשתה הוא נבדק בדקו אותו ולא בדקו אותה אני אומר הזכות תלה לה ניחא כמאן דמר הזכות תולה ואינה ניכרת ברם כמאן דמר הזכות תולה וניכרת הרי לא הוכרה אלא אני אומר מים מגולין שתה ונצבה הכין לא הוון בעיי מיבדקוני אלא כדון אלא אני אומר עם אחרות נסתר ולא כן סברנן מימר לכשתשתה הוא נבדק תיפתר שהיה הוא מזיד והיא שוגגת ובדקו אותו ולא בדקו אותה [בדקו אותה ולא בדקו אותו] אני אומר הזכות תלה ליה ניחא כמאן דמר הזכות תולה וניכרת הרי לא הוכר אלא אני אומר מים מגולין שתת ונצבי הכין לא הוון בעיי מיבדקונ אלא כדון אלא אני אומר עם אחרים נסתרה מעתה גירש יהא מותר בה תיפתר שהיה הוא שוגג והוא מזידה ובדקו אותה ולא בדקו אותו הוא מזיד והיא שוגגת פשיטא שהיא מותרת לביתה גירש מהו שהיא מותר בה איפשר לומר מזיד בה ואת אמר הכין הוא שוגג והיא מזידה פשיטא שהיא אסורה לביתה גירש מהו שיהא מותר בה איפשר לומר יוצאת מתחת ידו ותאמר הכין ומניין שהדבר תלוי בה שמעון בר בא בשם רבי יוחנן כתיב (ויקרא יח) ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה בה הדבר תלוי אם היתה מזידה אסורה שוגגת מותרת