ירושלמי סוטה ד ה
<< | ירושלמי · מסכת סוטה · פרק ד · הלכה ה | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ה משנה[עריכה]
ואילו שבית דין מקנין להן מי שנתחרש בעלה או נשטה או שהיה חבוש בבית האסורין לא להשקותה אמרו אלא לפוסלה מכתובתה רבי יוסי אומר אף להשקותה שכשיצא בעלה מבית האסורין ישקינה
הלכה ה גמרא[עריכה]
(במדבר ה) בני ישראל וקינא וישקינה גזירת הכתוב היא והביא האיש את אשתו אל הכהן ולא יקנא לה התורה אמרה וקינא את אשתו וקינא את אשתו אפילו מקצת אשתו ביאת פסולין מניין שהיא פוסלה מה אנן קיימין אם כאשת איש חמורה היא אם כאלמנה לכהן גדול כבר כתיב (במדבר ד) והביא האיש את אשתו אל הכהן הצד השווה שבהן את שזרעו פסול ביאתה פוסלת ואת שאין זרעו פסול אין ביאתו פוסלת ואילו הן בן תשע שנים ויום אחד גר עמוני ומואבי אדומי מצרי עבד ממזר חלל נתין כותי וגוי שבאו על בת כהן על בת לוי ועל בת ישראל פוסלת מן הכהונה רבי יוסי אומר כל שזרעו פסול ביאתו פוסלת וכל שאין זרעו פסול אין ביאתו פוסלת רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שאת מותר בבתו את מותר באלמנתו וכל שאין את מותר בבתו אין את מותר באלמנתו