מ"ג אסתר ב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג אסתר ב · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל נערה בתולה טובת מראה אל שושן הבירה אל בית הנשים אל יד הגא סריס המלך שמר הנשים ונתון תמרוקיהן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל נַעֲרָה בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים אֶל יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים וְנָתוֹן תַּמְרוּקֵיהֶן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיַפְקֵ֨ד הַמֶּ֣לֶךְ פְּקִידִים֮ בְּכׇל־מְדִינ֣וֹת מַלְכוּתוֹ֒ וְיִקְבְּצ֣וּ אֶת־כׇּל־נַעֲרָֽה־בְ֠תוּלָ֠ה טוֹבַ֨ת מַרְאֶ֜ה אֶל־שׁוּשַׁ֤ן הַבִּירָה֙ אֶל־בֵּ֣ית הַנָּשִׁ֔ים אֶל־יַ֥ד הֵגֶ֛א סְרִ֥יס הַמֶּ֖לֶךְ שֹׁמֵ֣ר הַנָּשִׁ֑ים וְנָת֖וֹן תַּמְרֻקֵיהֶֽן׃

תרגום

תרגום אחד (כל הפרק)

וימני מלכא אפיטרופין בכל פלכי מלכותיה ויכנשון ית כל עולימתא בתולתא שפירת חיזו לשושן בירנתא לבית נשיא די תמן דימוסן ובגאון די תמן מתמני הגא רב סריס דמלכא נטר נשיא ויתגזר למהוי יהב סמתר משחהון:

תרגום שני

לפירוש "תרגום שני" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וימני מלכא שילטונין מהימנין על כל מדינתיה דמלכא ויכנשון ית כל עולימן בתולן דשפירן בחזוא לשושן בירתא אל בית נשיא על ידוי דשעשגז סריסיה דמלכא נטיר נשיא ויתיהבו תיקוניהון.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויפקד המלך פקידים" - לפי שכל פקיד ופקיד ידועות לו נשים היפות שבמדינתו

"תמרוקיהן" - הן דברים המצחצחין כמו ומורק ושוטף שמן ערב ומיני סמנים ובשמים המטהרין ומעדנין את הבשר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

{ג} השאלות:

ולמה הגבילו שינתנו ליד הגא.
ולמה הזכיר שנתנו תמרוקיהן שזה אינו מענין העצה :
ונגד מה שזכר את אשר נגזר עליה ופחד לבבו שלא תרצה האשה להנשא לו, אמרו שאחר שבקשו תחלה את הבאים ברצונם ולא ימצאו אשה נאותה אליו, אז יפקיד פקידים ויקבצו את כל נערה ביד חזקה, (וגם התחכמו שיפקיד על זה פקידים חדשים, שהפקיד החדש לא יערבו לבם לתת לו שוחד להסתיר ולהעלים עין מבנות העשירים), ונגד החשש הנ"ל מה שזכר את אשר עשתה וירא פן תעשה כמעשה ושתי, יעצוהו שיקבצו הנערות אל יד הגא, ושלא יביאו התמרוקים מביתם רק ונתון תמרוקיהן, ע"י הסריסים, ומצד זה יכנעו תמיד אל הסריסים ולא תגבהנה בלבבן כושתי שהיה לה לחרפה מה ששלח לה המלך ביד הסריסים :

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · ב · ג · >>


ג.    [ עריכה ]
"שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם" יום אחרון כיום ראשון עובדא הוה בגברא חד דהוה שמיה ברבוהין הלכו רבותינו אצלו על עסק מגבת חכמים שמעין לבריה דאמר ליה במה אנן אכלין יומא דין אמר ליה בטרוקסימון מן חד במנא או מן תרין במנא אמר ליה מן תרין במנא דאינון כמישין וזלילין אמרי היכן אנן אזלין גבי הדין ניזיל ונעביד עבידתן בקרתא ובתר כן ניתי לגביה אזלון ועבדון עיבידתהון בקרתא ואתו לגביה ואמרין ליה הב לן מצוותא אמר לון אזלון לגבי דא דבייתא והיא יהבה לכון חד מודיא דדינרין אזלון לגבי אינתתא ואמרון לה אמר ליך בעלך הב לן מצוותא חד מודיא דדינרין אמרה לון היכי אמר לכון גדיש או מחיק אמרו לה סתם אמר לן אמרה אנא יהבה לכון גדיש אין אמר לי בעלי למה אמינא ליה חביתין מן פרני אתון לגביה אמרון ליה ברייך ימלא חסרונך אמר לון היכן יהבתיה לכון גדיש או מחיק אמרו ליה סתם אמרן לה ואמרה אנא יהבה לכון יתיה גדיש ואין אמר בעלי למה אנא יהבה גדראניה מן פורני אמר להון איכן דכן הוית בדעתי למתנא לכון ולמה לא אתיתן לגבי מריש אמרון ליה שמעינן לעבדך דאמר לך במה אנן אכלין יומא דין ואמרת ליה בטרוקסימון ואמר לך מן חד במנא או מן תרין במנא ואמרת ליה מן תרין במנא דאינון כמישין וזלילין ואמרין בר נש דאית ליה כל הדין ממונא הוא אכיל בטרוקסימון מן תרין במנא אמר לון בנפשי אנא רשיי ברם במצוותה דבריי לית אנא יכיל ולא רשיי.
בר לופייני הוה משיא את בתו מן צפורי לעכו והעמיד חנויות מוזגות יין מציפורי לעכו ומנורות של זהב מכאן ומכאן אמרו לא זזו משם עד שהאכילן עדשים מן הגרן והשקה אותן יין מן הגת אמר ר' אבון ובלבד בקדרות מפוחמות ברם הכא יום אחרון כיום ראשון: 

אור חדש

פרק ב/פסוק ג

ולכך אמר (שם ב, ג) ויקבצו את כל נערה בתולה שהיה מקבץ אותם בעל כרחם ומתחלה לא נעשה כך והיה כל אחד נותן בתו ברצון ולא היה מסתיר אותה ממנו מפני שאמרו שדעתו להמליך אותה ונ"כ מתחלה לא אמרו רק יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה ויבואו למלך מיד ואין צריך להם תמרוקי נשים כי הם יפות מאוד ואחר כך כתיב (שם) ויקבצו את כל נערה בתולה טובת מראה, כתב כל נערה בתולה טובת מראה וכל נערה משמע אפילו אינה טובת מראה רק טובת מראה קצת ולכך כתיב (שם) ונתון תמרוקיהן, שצריכין י"ב חדש תמרוקי נשים ומפני כי צריך למלך אחשורוש נשים מיד אמר מתחלה יבקשו נערות בתולות טובות מראה שיהיו טובות מאוד ואין צריכין תמרוקי נשים כלל ובשביל זה כתיב טובת מלא שהם טובות לגמרי אבל אצל ויפקד כתיב טובת חסר אע"ג שאינם טובת מאוד הרי על ידי חמרוקי נשים יהיו טובות ויפות.

ובגמרא (מגילה דף יב:) ויפקד המלך פקידים א"ר נחמן ארב"א מ"ד (משלי יג, טז) כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרוש אולת כל ערום יעשה בדעת זה דוד המלך ע"ה דכתיב ביה (מלכים א א, ב) ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה וכל מאן דה"ל ברתיה אייתי ניהליה וכסיל יפרוש אולת זה אחשורוש דכתיב ביה (אסתר ב, ג) ויפקד המלך פקידים דמאן דה"ל ברתיה אטמרא מניה וגם זה אמרו בשביל תוקף הנס כי מנע הש"י ממנו החכמה עד שיהיה אויל בדבר זה שאם עשה כמו שעשה דוד אפשר שהיה מוצא אחרות שנראה נאות מן אסתר אבל כאשר עשה כך היו מסתירין הבנות הנאות ויש להקשות למה לא הסתיר מרדכי ג"כ את אסתר ואין זה קשיא דודאי היתה נסתרת ועם כל זה עשה הש"י ופעל שהיתה נמצאה ומה שלא כתיב דבר זה בפסוק שאם כן יש לחשב כי בלא זה היתה יצאנית רק עתה שלא תהיה נלקחת לבית אחשורוש לא היתה נגלית והש"י גרם שהיתה נגלית וזה אינו כי בלא זה כל כבודה של בת מלך פנימה והיתה נסתרת ובפרט זאת ששמה אסתר שכל עניינה היה הצניעות והסתירה כמ"ש שכל עניין אסתר היה דבר זה ולכך לא פירש הכתוב שהיתה נסתרת ועל ידי סבה היתה נגלית.

<< · מ"ג אסתר · ב · ג · >>