קטגוריה:אסתר ב ג
ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל נערה בתולה טובת מראה אל שושן הבירה אל בית הנשים אל יד הגא סריס המלך שמר הנשים ונתון תמרוקיהן
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל נַעֲרָה בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים אֶל יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים וְנָתוֹן תַּמְרוּקֵיהֶן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְיַפְקֵ֨ד הַמֶּ֣לֶךְ פְּקִידִים֮ בְּכׇל־מְדִינ֣וֹת מַלְכוּתוֹ֒ וְיִקְבְּצ֣וּ אֶת־כׇּל־נַעֲרָֽה־בְ֠תוּלָ֠ה טוֹבַ֨ת מַרְאֶ֜ה אֶל־שׁוּשַׁ֤ן הַבִּירָה֙ אֶל־בֵּ֣ית הַנָּשִׁ֔ים אֶל־יַ֥ד הֵגֶ֛א סְרִ֥יס הַמֶּ֖לֶךְ שֹׁמֵ֣ר הַנָּשִׁ֑ים וְנָת֖וֹן תַּמְרֻקֵיהֶֽן׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/יַפְקֵ֨ד הַ/מֶּ֣לֶךְ פְּקִידִים֮ בְּ/כָל־מְדִינ֣וֹת מַלְכוּת/וֹ֒ וְ/יִקְבְּצ֣וּ אֶת־כָּל־נַעֲרָֽה־בְ֠תוּלָה טוֹבַ֨ת מַרְאֶ֜ה אֶל־שׁוּשַׁ֤ן הַ/בִּירָה֙ אֶל־בֵּ֣ית הַ/נָּשִׁ֔ים אֶל־יַ֥ד הֵגֶ֛א סְרִ֥יס הַ/מֶּ֖לֶךְ שֹׁמֵ֣ר הַ/נָּשִׁ֑ים וְ/נָת֖וֹן תַּמְרוּקֵי/הֶֽן׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
תרגום אחד (כל הפרק)
תרגום שני
• לפירוש "תרגום שני" על כל הפרק •
רש"י
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- ולמה הגבילו שינתנו ליד הגא.
- ולמה הזכיר שנתנו תמרוקיהן שזה אינו מענין העצה :
מדרש רבה
"שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם" יום אחרון כיום ראשון עובדא הוה בגברא חד דהוה שמיה ברבוהין הלכו רבותינו אצלו על עסק מגבת חכמים שמעין לבריה דאמר ליה במה אנן אכלין יומא דין אמר ליה בטרוקסימון מן חד במנא או מן תרין במנא אמר ליה מן תרין במנא דאינון כמישין וזלילין אמרי היכן אנן אזלין גבי הדין ניזיל ונעביד עבידתן בקרתא ובתר כן ניתי לגביה אזלון ועבדון עיבידתהון בקרתא ואתו לגביה ואמרין ליה הב לן מצוותא אמר לון אזלון לגבי דא דבייתא והיא יהבה לכון חד מודיא דדינרין אזלון לגבי אינתתא ואמרון לה אמר ליך בעלך הב לן מצוותא חד מודיא דדינרין אמרה לון היכי אמר לכון גדיש או מחיק אמרו לה סתם אמר לן אמרה אנא יהבה לכון גדיש אין אמר לי בעלי למה אמינא ליה חביתין מן פרני אתון לגביה אמרון ליה ברייך ימלא חסרונך אמר לון היכן יהבתיה לכון גדיש או מחיק אמרו ליה סתם אמרן לה ואמרה אנא יהבה לכון יתיה גדיש ואין אמר בעלי למה אנא יהבה גדראניה מן פורני אמר להון איכן דכן הוית בדעתי למתנא לכון ולמה לא אתיתן לגבי מריש אמרון ליה שמעינן לעבדך דאמר לך במה אנן אכלין יומא דין ואמרת ליה בטרוקסימון ואמר לך מן חד במנא או מן תרין במנא ואמרת ליה מן תרין במנא דאינון כמישין וזלילין ואמרין בר נש דאית ליה כל הדין ממונא הוא אכיל בטרוקסימון מן תרין במנא אמר לון בנפשי אנא רשיי ברם במצוותה דבריי לית אנא יכיל ולא רשיי.
בר לופייני הוה משיא את בתו מן צפורי לעכו והעמיד חנויות מוזגות יין מציפורי לעכו ומנורות של זהב מכאן ומכאן אמרו לא זזו משם עד שהאכילן עדשים מן הגרן והשקה אותן יין מן הגת אמר ר' אבון ובלבד בקדרות מפוחמות ברם הכא יום אחרון כיום ראשון:
אור חדש
פרק ב/פסוק ג
ולכך אמר (שם ב, ג) ויקבצו את כל נערה בתולה שהיה מקבץ אותם בעל כרחם ומתחלה לא נעשה כך והיה כל אחד נותן בתו ברצון ולא היה מסתיר אותה ממנו מפני שאמרו שדעתו להמליך אותה ונ"כ מתחלה לא אמרו רק יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה ויבואו למלך מיד ואין צריך להם תמרוקי נשים כי הם יפות מאוד ואחר כך כתיב (שם) ויקבצו את כל נערה בתולה טובת מראה, כתב כל נערה בתולה טובת מראה וכל נערה משמע אפילו אינה טובת מראה רק טובת מראה קצת ולכך כתיב (שם) ונתון תמרוקיהן, שצריכין י"ב חדש תמרוקי נשים ומפני כי צריך למלך אחשורוש נשים מיד אמר מתחלה יבקשו נערות בתולות טובות מראה שיהיו טובות מאוד ואין צריכין תמרוקי נשים כלל ובשביל זה כתיב טובת מלא שהם טובות לגמרי אבל אצל ויפקד כתיב טובת חסר אע"ג שאינם טובת מאוד הרי על ידי חמרוקי נשים יהיו טובות ויפות.
ובגמרא (מגילה דף יב:) ויפקד המלך פקידים א"ר נחמן ארב"א מ"ד (משלי יג, טז) כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרוש אולת כל ערום יעשה בדעת זה דוד המלך ע"ה דכתיב ביה (מלכים א א, ב) ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה וכל מאן דה"ל ברתיה אייתי ניהליה וכסיל יפרוש אולת זה אחשורוש דכתיב ביה (אסתר ב, ג) ויפקד המלך פקידים דמאן דה"ל ברתיה אטמרא מניה וגם זה אמרו בשביל תוקף הנס כי מנע הש"י ממנו החכמה עד שיהיה אויל בדבר זה שאם עשה כמו שעשה דוד אפשר שהיה מוצא אחרות שנראה נאות מן אסתר אבל כאשר עשה כך היו מסתירין הבנות הנאות ויש להקשות למה לא הסתיר מרדכי ג"כ את אסתר ואין זה קשיא דודאי היתה נסתרת ועם כל זה עשה הש"י ופעל שהיתה נמצאה ומה שלא כתיב דבר זה בפסוק שאם כן יש לחשב כי בלא זה היתה יצאנית רק עתה שלא תהיה נלקחת לבית אחשורוש לא היתה נגלית והש"י גרם שהיתה נגלית וזה אינו כי בלא זה כל כבודה של בת מלך פנימה והיתה נסתרת ובפרט זאת ששמה אסתר שכל עניינה היה הצניעות והסתירה כמ"ש שכל עניין אסתר היה דבר זה ולכך לא פירש הכתוב שהיתה נסתרת ועל ידי סבה היתה נגלית.
תרגום ויקיטקסט: הנערים הציעו שהמלך ימנה פקידים בכל מדינות מלכותו. הפקידים בכל מדינה יקבצו (יאספו) כל נערה בתולה טובת-מראה באותה מדינה, יביאו אותה אל שושן הבירה וימסרו אותה אל בית הנשים, שהיה תחת שליטתו של הגא סריס המלך שומר הנשים. שם יתנו להן תמרוקים (שמנים ובשמים לניקוי ועידון הגוף) -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב ג.
דקויות
וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים, בְּכָל-מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ
המלך שלח פקידים נאמנים לו אישית, אשר ידעו את דרישותיו, לכל המדינות, לרכז את הנערות. המלך לא פקד על שרי המדינות לבצע את העבודה. המלך חשש ששרי המדינות יתרכזו בבנותיהם וזה יצור מתח וכעס בין שרי המדינות.
וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-נַעֲרָה-בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה
שתי דרישות היו:
- נערה בתולה ולא נשואה
- נערה יפה
שתי הדרישות האלה מחיבות שמשפחת הנערה הסכימה לשלוח את הנערה לתחרות, לאחר שהם ידעו שוושתי סרבה לבוא למלך בכתר מלכות (ערומה). מאד קל היה למשפחה להשיא את בתם רגע לפני שפקיד המלך מופיע או ללכלך את הנערה ולכערה. דרישת המלך גרמה שרק מתנדבות יופיעו לפני פקיד המלך והוא קיבץ את הראויות בעיניו.
אֶל בֵּית הַנָּשִׁים, אֶל יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים
משפט זה מעורר מספר שאלות.
- ההצעה ציינה בפרוש את מקום המגורים של הבתולות ואת האחראי, הגא. מדוע היה חשוב לציין פרטים אלה - מה זה משנה למלך שהבתולות תובאנה לבית הנשים ושהגי ימונה לתפקיד?
- הבתולות לא היו עדיין נשים או פילגשים של המלך, אם כך מדוע היתה להביאם לבית הנשים ולהעמיס את הגי מעל עבודתו הקבועה?
- אותו הגא נקרא בהמשך הגי - אם כך, מדוע נערי המלך קראו לו"הֵגֶא"?
ייתכן שהנערים לא הכירו אותו אישית, אלא המליצו עליו בהוראת אדם אחר. בהמשך (פסוק ט) רואים שהגי עזר לאסתר להצליח בתחרות. אם כך, ייתכן שפרטי התחרות נועדו מלכתחילה לקדם את מינויו של הגי, ביודעין או לא, כדי למנוע שסריס אחר ימונה להכין את הבתולות. ואכן בהמשך אותם נערי המלך משרתיו, ביודעין או לא, גם הגנו על מרדכי מפני המן הבא לבקש רשות לתלות אותו (פרק ו). האדם שהורה לנערים להציע את ההצעה הזו כנראה פעל בשליחות מרדכי.
הקבלות
יוסף
כותב המגילה השתמש בסיפור יוסף בהרבה דרכים. תאור דומה נמצא כשיוסף מינה פקידים על כל ארץ מצרים לאסוף 20% (חומש) מס למלך, (בראשית מא לד): "יַעֲשֶׂה פַרְעֹה, וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל-הָאָרֶץ; וְחִמֵּשׁ אֶת-אֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע".
בהמשך, כשהמן מציע את הצעתו הסתומה לאבד/לעבד עם, אפשר לקשר שכשם שהמלך הפקיד פקידים לרכז את הנערות, כך הוא חשב שהמן יפקיד פקידים, כיוסף, לאסוף את המס החדש. וגם כשהמן מציע תהלוכת כבוד "לאיש" הוא מתאר את הכבוד שהוענק ליוסף בתוקף תפקידו כמשנה למלך האחראי לאיסוף מיסים ומכירת האוכל לעם (בראשית מז יג).
שמות
במגילה ישנם מספר שמות שונים לאדם אחד:
שמו בנוכחות המלך . . . . . . . . כותב המגילה מגדיר
אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא . . . . וַיֹּאמֶר חַרְבוֹנָה אֶחָד מִן הַסָּרִיסִים
אֶל יַד הֵגֶא סְרִיס . . . . . . . . . . . אֶל-יַד הֵגָי
עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ . . . . . . . . . . . קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ
ניתן אולי לחשוב שבנוכחות כבוד המלך שמות מסוימים שונו כדי להראות שהם שם פרסי. לא ברור למה שמות אחרים לא שונו, כמו "המן" ישונה ל-"המנָא".
מקורות
נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)
I Sendowski, Mordecai Did Not Kneel Because The King Did Not Order It!, Crossbooks Publication, Bloomington IN, 2011
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
א
ב
- במדבר לא מח (4 דפים)
דפים בקטגוריה "אסתר ב ג"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.