תרגום שני על אסתר/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(א) בתר פתגמיא האילין כד נח רגזיה רבא דמלכא אחשורוש שדר וקרא לכל רברבנוי ואמר להון לא על ושתי מלכתא אנא רגיז אלא עליכון אנא רגיז מטול דאין אנא אמרית מלתא בחמרא אתון למה גזרתון עלי למקטל ושתי מלכתא ואעבר שמה מן מלכותא אוף לטן אנא קטיל ומעבר שמכון מן מלכותא.

(ב) ואמרו עולימין דמלכא ומשמשנוי בגין דקטלית חכימיא אידכר ית ושתי וית מה דעבדית וית מה דגזרת עלה דלא הוות שויא לגזירתא דדינא דקטלא אלא מן מרומא הוה דיסוף זרעיה נבוכדנצר מלכא דבבל. ואמרין עולימוי דמלכא ושלטונוי ומשמשנוי יבעון למלכא עולימן בתולן יאיין ושפירון בחיזון.

(ג) וימני מלכא שילטונין מהימנין על כל מדינתיה דמלכא ויכנשון ית כל עולימן בתולן דשפירן בחזוא לשושן בירתא אל בית נשיא על ידוי דשעשגז סריסיה דמלכא נטיר נשיא ויתיהבו תיקוניהון.

(ד) ועולימתא די תשפר באפוי דמלכא תמלוך חלף ושתי. ושפר פתגמא באפוי דמלכא ועבד כן.

(ה) גברא יהודאה הוה בשושן בירתא ושמיה מרדכי. ולמה אתקרי שמיה גברא יהודאה אלא דהוה דחיל מן חטאה דעלוי איתנבי דוד ואמר היומא הדין ימות גברא בישראל ומאן הוה גברא דין הוא מרדכי בר יאיר בר שמעי בר שמידע בר בענה בר אלה בר מיכה בר מפיבושת בר יהונתן בר שאול בר קיש בר אביאל בר צרור בר בכורת בר אפיח בר שחרית בר עוזיה בר שישק בר מיכאל בר אליאל בר עמיהוד בר שפטיה בר פתואל בר פיתון בר מלוך בר ירובעל בר ירוחם בר חנניה בר זבדי בר אליפעל בר שמרי בר זבדיה בר מרימות בר חושים בר שחורה בר גזה בר בלע בר בנימין בריה דיעקב בוכרא דאתקרי שמיה ישראל.

ומה חמא מרדכי דאתקרי בר שמעי אקיל שמעי לדוד מלכא דישראל ואמר לדוד מלכא פוק לך גברא רשיעא וגברא דחייב קטול. אתעני אבישי בר צרויה ואמר לדוד אזיל איסר רישיה דשמעי מיניה. איסתכל דוד מלכא בנבואתיה וחמה דמרדכי עתיד דקאים מיניה. וכד חמא דוד מלכא פקיד לשלמה בריה ואמר לשלמה בריה תא בשעתא דיפסוק שמעי מן בניא קטול יתיה דיזכי וייתי לעלמא דאתי. ומטול דקאים מיניה ברא צדיקא דעל ידוי איתעבידו ניסן וגבורן לישראל בארבע גלותהון והוא מרדכי מירא דכיא בר יאיר בר שמעי בר קיש מן שבטא דבנימין. ושמעי הוה חייב דיתקטיל בדינא כמה דכתיב באוריתא דמשה דיינא דקשטא לא תצער ורבא דבעמך לא תלוט והוא אקיל לדוד מלכא דישראל. וחס עלוי דוד דלא למקטול יתיה דחמא דקיימין מיניה הני תרין צדיקיא ומתפרקין על ידיהון דבית ישראל.

(ו) ומרדכי ואסתר הוו מן ירושלם בגלותא דגלת עם יכניה מלך שבטא דבית יהודה. וחזר וסלק מרדכי עם עמא דיתנדבון דיסקון ויבנון בית מקדשא תיניינות ותוב אגלי יתיה נבוכדנצר מלכא דבבל זמנין תרתין ותוב בארע בני גלוותיה לא נחת נפשיה מן ניסין וגבורן.

(ז) והוה מרבי ית הדסה היא אסתר והות הדסה שמה כמה דאסא מטול האיך דבסים ריחיה דאסא בגון עלמא אוף היא אסתר כדון הות עבדא עובדין טבין בגו עלמא. היא אסתר דהיך שמה כדין הוו עובדאה ואיתקרי שמה הדסה בלישנא עיבראה. ולמה איתקרי שמה הדסה מטול דצדיקיא מתילין כהדסה דעלה איתנבי ישעיה נבייא ואמר תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס. מהו הנעצוץ חגתא היא וחלף חגתא תיסק ברושא וחלף מרדכי צדיקא יסק המן רשיעא לזקיפא. וסרפד היא ארבניא וחלף ארבניא יסק אסא וחלף ושתי תמלוך אסתר.

ובגין אסתר גלא מרדכי דאמר מוטב איזיל וארבי לאסתר דמן דאיהי בארעא דישראל.

אתקרי שמה כשם כוכב נוגהא יונית אסתירא. והדסה אתקריא בשם צדיקיא דכן אמר על חנניה מישאל ועזריה והוא קאים בין הדסה די בגלותא וצולה היא בבל דכתיב האומר לצולה חרבי.

ואסתר איתקרי שמה הדסה בשם אסא דאיך דלא אסא יבש קייטא וסתווא ואוף צדיקא כדין אית להון חולקא בעלמא הדן ובעלמא דאתי.

והיא אסתר הות בת אחוי דאבוי דמרדכי. היא אסתר בטליותא והיא בסיבותא ולא פסקת מן עובדין טבין.

ולא הוה לה אבא ואימא וטליתא הות יאייא בריווא ושפירא וחסודא בחיזווא וכד מית אבוהא ואמה נסבה מרדכי ליה לברתא.

(ח) והוה כד אשתמעו פתגמי דמלכא וגזירתיה וכד אתכנשון עולימתא סגיאתא לשושן בירתא על ידוי דהגי סריסא דמלכא נטר נשיא וכד שמע מרדכי דבתולתא מתבעיין שקל וטשא לאסתר מן רברבנוי דמלכא אחשורוש דנפקי למיבעי בתולתא דלא ייתון וידברונה. וטשה קיטון בגו קיטון דלא יחמון יתה שליחוי דמלכא. ובנת עממיא כד הוון שליחוי עברין הווין מרקדן ומחזיין שופריהון מן כוותא ונפקו שליחוי דמלכא ואייתיאו בתולתא סגיאתא ממדינאתא. ושליחוי דמלכא הוו ידעין לה לאסתר וכד חמון דלית אסתר עם הנין בתולתא אמרין חד לחד מגן לעינן במדינתא אית הכא במדינתין טליתא חדא יאיא בריוא ושפירא וחסודא בחיזוא יתיר מן כולהון בתולתא דאייתינן. כד איתבעיית אסתר ולא אישתכחת אודיעינון למלכא אחשורוש וכד שמע מלכא כתב בדגניסים דכל בתולתא דתיטשי מן קדם שליחוי חדא היא גזירתיה דתתקטיל. וכד שמע מרדכי פוקדנא דחל ואפיק לאסתר בת אחוי דאבוי‏[1] לשוקא ואידברת אסתר מלכא על ידוי דהגי נטר נשיא.

(ט) ושפרת טליתא בעינוהי ונטלת חסד קדמוהי ואוחי ית צבתא וית מנוותא למיתן לה וית שבעתי עולימתא דחזיין למיתן לה מן ביתא דמלכא. ומנוותא דהוו יהיבין לה לאסתר הוה יהבת להון בפום עולימתא עממתא מטול דלא הות טעמא אסתר מיין ביתיה דמלכא. ושני יתה וית עולימתהא לטב בית נשיא.

(י) ולא חויאת אסתר ית עמה וית תלדותה מטול דמרדכי פקדה דלא תחוי. מטול דמפקדה דלא מחוי עמה חשיב מרדכי בליביה ואמר ושתי דעבדת יקרא לנפשה ולא צבת דייתי למחמיא שופרה למלכא ולשילטניא דן יתה דינין בישין וקטל יתה. ולמה לא חויאת אסתר תלדותה דילמא רגיז עלה מלכא וקטל לה ומשיצי לעמא דהיא מיניה. לכן פקד יתה דלא תחוי עמה ותלדותה.

(יא) ובכל יומא ויומא מרדכי מהלך קדם דרתא דבית נשיא למידע שלמא דאסתר ומה ניסין איתעבידו על ידהא.

(יב) וכד מטא זימנא דרביתא ורביתא למיעל לות מלכא אחשורוש מטול דהות לה כגזירת נשיא תרי עסר ירחין ארום כדין שלמון יומאתא דציביתהון מטול דאיבסמת שיתא ירחין במשחא דמירא ושיתא ירחן בבוסמניא ובתקוני נשיא.

(יג) ובדין רביתא עלה קדם מלכא לבית אחשורוש וכל מה דהות אמרה הוה מיתיהיב לה מבית נשיא ועד בית מלכא.

(יד) ברמשא הות עיילא ובצפרא הות תייבא לבית נשיא תיניינות על ידוי דשעשגז סריסיה דמלכא נטר נשיא ושמה מתכתב ולא הות עלת עוד לוותיה למלכא אלא אין איתרעי בה מלכא וקרייה בשמה.

(טו) וכד מטא זמנא דאסתר בת אביחיל בת אחוי דאבוי דמרדכי דאדבד יתה ליה והוה מרבי לה מן קושטא היך ברתיה למיעל לות מלכא אחשורוש ולא בעת כל מידעם אלא מידן דהני בעי סריסיה דמלכא נטר נשיא והות אסתר גמילא חינא וחסדא קדם כל חזייהא.

(טז) ואידברת אסתר לות מלכא אחשורוש לבית מלכותיה לפלטון בירחא עשיראה הוא ירח טבת בשנת שבע למלכותיה.

(יז) ורחים מלכא ית אסתר מכלהון נשיא ואתגמלת חינא וחסדא קדמוי מכולהון בתולתא ויהב תגא דמלכותא ברישה ואמליך יתה חלף ושתי.

(יח) ועבד מלכא שירותא רבתא לבל שולטונוי ועבדוי ית משתיא דאסתר ומתנן למדינתא יהב. ואמר לה הי חוי לי הידין עמין יהודאין היא תולדותיך. ואמרת ליה לית אנא חכימא לא עמי ולא תולדתי דמטול דכד אנא טליתא מית אבא ואימא ושבקון יתי. וכד שמע אחשורוש ית מילהא חזר ושבק שיבוקין לכל עלמא ומתנן למדינתא יהב מטול דחשיב בליביה ואמר בגרמיה הא אנא מיטב לכולהון אומיא ומלכותא מטול דעמא דאסתר ביניהון איתיון.

(יט) וכד איתכנשו בתולן תניינות. ולמה אתכנשו תיניינות מטול אסתר דיתבא בפלטין דמלכא ומלכא רחים יתה מכל נשיא ושוי תגא דמלכותא ברישה. ובתולתא האלין למה איתכנשו תיניינות מטול דאמרו שילטונוי דמלכא דאין בעית תגלי לך אסתר עמה ותלדותה קנייתה בנשי אחרנייתא והיא גליא לך עמה ותולדותה. מטול הכי כתיב תניינות. ובהתכנשות בתולן תניינות ומרדכי יתיב בתרע בית מלכא.

(כ) לית היא אסתר מחויא עמה ותלדותה היך דפקיד יתה מרדכי ואף כד אתכנשון בתולתא לא גלת אלא היך דפקדה מרדכי אסתר עבדת. היא אסתר בטליותא מכיכתא הות וכד עלת למלכותא במכיכותא עלת מטול בכן אמר כתבא וית מימריה דמרדכי אסתר עבדת היך כמה דהות מתרביא עימיה.

(כא) ביומיא האינון ומרדכי יתיב בתרע בית מלכא רגז בגזנא ותרש תרין סריסוי דמלכא מנטרי מניא ובעו למושטא ידיהון דיקטלון למלכא אחשורוש ויהבון עצה ביניהון ויהבון חיויא חורמנא בכוזא דדהבא דהוה שתי ביה אחשורוש דכד בעי מלכא נשתי ביה נתלון ליה ונמחין חיויא ויקטליה.

(כב) בכן איתחזי פתגמא ברוח קודשא ואזל מרדכי ותני לאסתר מלכתא ואמרת אסתר למלכא בשמיה דמרדכי.

(כג) ואיתבעי פתגמא וישתכח ויתליון תרויהון על קייסא ואיכתב בספר דוכרן יומתא קדם מלכא.

  1. ^ במהדורת ברלין נפלה טעות סופר ונכתב "בת אחוי דאחוי", דבר שכנראה השריש את הטעות שמרדכי הוא דודהּ של אסתר