קטגוריה:אסתר ז ט

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

מאין ידע הסריס מענין העץ,

מדוע הזכיר אשר דבר טוב על המלך,

ומה נפקא מינה אם עומד בבית המן או אינו עומד עתה,

ואם גבוה חמשים אמה או לא :

אסתר רבה ז ט 

ויאמר חרבונה אחד מן הסריסים (אסתר ז, ט) מה שהוצרך לומר הכתוב שהיה אחד מן הסריסים מפני שאם היה זה על ידי אחר שאינו המלך ויועציו היה הנס על ידי אותו איש אשר יעץ למלך לעשות זה וכאלו לא היה הגאולה על ידי אסתר המלכה ודבר זה אינו ראוי להיות דבר שהוא שייך אל הגאולה שלא היה ע"י אסתר ולכך לא היה על ידי אחד מן היועצים אשר המלך שואל לעצתו רק היה זה על ידי אחד מן הסריסים שהיה אצל המלך וספר לו המעשה בלבד כמו שדרך הסריסים לספר הדבר אשר היה ולא היה זה עצה כלל ולכך אמרו בירושלמי (מגילה פרק ג, הלכה ז) שגם כן צריך לומר וגם חרבונה זכר לטוב, ונראה כי דעת הירושלמי כי חרבונה זה היה אליהו זכר לטוב מפני שקשה דאיך אפשר לומר שתבא הגאולה זאת על ידי חרבונה אפילו אם תאמר שלא היה הדבר שספר חרבונה רק ספור דברים בלבד ולא היה זה העצה מ"מ אין ראוי שתבא הגאולה כי אם על ידי אסתר ומרדכי ולכך אמרו כי גם זה על ידי אליהו זכר לטוב והיה זה ג"כ מן השמים כך דעת הירושלמי ואפילו אם תאמר דלאו אליהו היה סבר הירושלמי כי אליהו היה עושה שליחתו ע"י חרבונה כי גם אליהו שליח הוא אל מה שהש"י רוצה לעשות וכיון שלא היה עושה רק שליחות הש"י אין לומר בזה שהיה על ידו ג"כ הגאולה ולכך צריך לומר וגם חרבונה זכר לטוב כי היה שליח אליהו.

ובמדרש (ילקוט שמעוני אסתר סי' תתרנט) ויאמר חרבונה אמר ר' חמא בר חנינא אף חרבונה הרשע באותה עצה היה כיון שראה שלא נתקיימה עצתו מיד ברח היינו דכתיב (איוב כז, כב) וישלך עליו ולא יחמול מידו ברוח יברח, רב אמר חרבונה זכור לטוב, ויש אומרים באותו שעה בא אליהו זכרונו לברכה ונדמה לחרבונה אמר אדוני המלך יש עץ אחד בביתו מבית קדשי הקדשים גבוה חמשים אמה וצוה המלך לתלות המן לקיים מה שנאמר (עזרא ו, יא) יתנח אע מן ביתה וזקיף יתמחא עלוהי ולקח המלך כל אשר המן ונתן לאסתר לקיים מה שנאמר (שם) וביתיה נוולא יתעביד על דנא, ויאמר חרבונה אף חרבונה שונאו של מרדכי היה על זה נאמר נפל שור הביא שוחטין אמר חרבונה וכי הרעה הזאת בלבד עשה לך הוא היה עם בגתן ותרש באותה עצה, תדע לך שכן היה שמיד כשהודיעך הדבר מיד שוטמו והכין לו צלוב והנה הוא בביתו של המן מיד אמר המלך תלוהו עליו, וגם אל המדרש הזה הוקשה לו איך היה הגאולה על ידי חרבונה ומה ענין לו אל הגאולה לכך אמרו שהיה חרבונה עם המן באותה עצה וכאשר לא נתקימה עצתו ברח והיה (ספר אור חדש עמוד קצה) ירא שיהיה נודע לאסתר כי חרבונה היה באותה העצה ולכך אמר אלו דברים וסוף סוף בשביל שהיה ירא מן אסתר דבר הדברים האלו והיה הכל מצד אסתר אבל מצד עצמו לא היה זה, וכן למ"ד שהיה חרבונה שונא את מרדכי רק בשביל שראה פורעניות של המן היה גומר הפורעניות של המן כמו דאמרי אנשי (שבת דף לב.) נפל תורא חדד סכינא ולכך היה דבר זה בשביל המפלה שבא על המן תחלה ולכך לא שייך דבר זה אל חרבונה רק שהיה נמשך דבר זה אל עיקר הגאולה שבא על המן תחלה מן הש"י ולא היה מן חרבונה, ורב שאמר כי יש לומר ואף חרבונה זכור לטוב סבר כי הש"י היה עושה דרים אלו ע"י אליהו ולכך צריך לומר ואף חרבונה זכר לטוב אף שמעשה עץ ממש דהיינו כי הש"י היה עושה ע"י חרבונה ושם דבר זה בפיו עד שאמר כך סוף סוף היה על ידו דבר טוב ולכך צריך לומר וגם חרבונה זכור לטוב וכדי שלא תאמר כי היה דבר זה בא על ידי חרבונה שהוא אחד מן הסריסים וא"כ איך דבר זה שהוא עיקר הגאולה דהיינו תליית המן בא על ידי אחד מן האומות לכך בא ה' בשם חרבונה במקום א' כי למעלה כתיב חרבונא באלף וכן בה"א שהוא אות אחד מן השם לומר כי הש"י היה פועל שאמר חרבונה דבר זה ולכך אין לאות חבור הה"א אל חרבונה כלל כי אין הה"א רק תוספת ואין כאן רק חלוק ה"א באלף להורות על הכונה שאמרנו, ומה שאמר כי העץ היה מבית קדשי הקדשים דבר זה התבאר למעלה כי ב"ה היה בחלקו של בנימין שהיה מרדכי מן בנימין ועולה ב"ה עד שער החמשים מצד מעלתו ומדריגתו והוא שהיה גורם שנתלה המן כי ב"ה הוא לעבודתו יתברך ולכך ב"ה הפך המן שעשה עצמו ע"ז לכך העץ הזה הוא כחו של מרדכי כי ב"ה היה בחלקו של בנימין וג"כ היה נקרא מרדכי על שם מרי דכיא שהיה בקטורת שהיו מכניסין לפני ולפנים אל בית קדשי הקדשים והוא היה ג"כ הפך המן כי ב"ה הוא לעבודת הש"י והמן עושה עצמו ע"ז ודברים אלו עוד יהיו מבוארים ולכך אמר שהיה העץ הזה נשאר מן ב"ה שלא היו שולטים בו האויבים כי אין מגיעים אל המעלה הזאת החמשים כלל לכך היה נשאר העץ ומכח העץ הנשאר שלא היו שולטים בו האויבים היה תליותו של המן וזה שאמר שהיה העץ מבית המקדש והבן זה.

ויאמר חרבונה הנה העץ אשר עשה המן גבוה חמשים אמה (אסתר ז, ט) וגו' מה שהוצרך לומר חרבונה הנה העץ חמשים אמה מה בכך יהיה חמשים או ארבעים אמה רק אמר אל המלך ראה כמה מחשבותיו של המן כי כבר עשה העץ חמשים אמה כדי שיהיה נגלה לעין כל שעושה עץ זה למרדכי לתלותו עליו ואף כי לא נתן עדיין המלך רשות ואלו עשה עץ קטן לא היה זה נחשב דבר כאשר לא היה נגלה דבר זה אבל שהיה העץ הזה נגלה לכל ועשה זה בלא רשות המלך ולכל הפחות היה לו לשאול את המלך קודם וליטול רשות מן מלך ואח"כ לעשות העץ רק כי עשה גנאי למלך.