תרגום שני על אסתר/ז

(א) ועל מלכא והמן למשתי עם אסתר מלכתא.

(ב) ואמר מלכא לאסתר אוף ביומא תניינא במשקיא דחמרא מה שאילתיך אסתר מלכתא ואיתיהיב לך ומה בעותיך דמו לפלגא דמלכותא ואיתעביד.

(ג) וענת אסתר מלכתא ואמרת אין אשכחית חסד ורחמין קדמך מלכא ואין על מלכא שפיר תיתייהיב לי נפשי בשאילתי ועמי בבעותי.

(ד) ארום איזדבנית אנא ועמי למשציא ולמתקטלא ולמובדא ואילו לעבדן ולאמהן איזדבנן שתיקתא הוינא ארום לית בעיל דבבא שתיק שוי בטננא דמלכא.

(ה) ואמר מלכא אחשורוש למתרגמניה ואמר מתרגמניה לאסתר מלכתא מאן אדין גברא דחשיב ליביה למעבד כדין.

(ו) ואמרת אסתר גברא בישא ובעיל דבבא המן בישא הדין ולמה אתקרי שמיה המן הא מאן בעא למפשט ידיה באומתהון דיהודאי דאיתקריין בנוי דמרי כולא והוא בעא למקטל יתהון. והמן איתזיע מן קדם מלכא ומלכתא.

(ז) ומלכא קם בחמתיה מן משתיא דחמרא ועל לגינת ביתן והוון מקצצין קדמוי אילנין טבין דתינוח חמתיה מיניה ולא נחת. והמן קם למבעי על נפשיה מאסתר מלכתא מטול דחזא ארום דשלימת עלוי בישתא מן קדם מלכא.

(ח) ומלכא תב מגינת ביתנא לבית משקיא דחמרא מסתכל וחמי דהמן רמי על ערסא דהוות אסתר יתיבא עלה ואמר ליה מלכא אף למכבש ית מלכתא עמי בטרקלינא את בעי ופתגמא נפק מפום מלכא ואפוי דהמן הוון חפיין.

(ט) ואמר חרבונא חד מן סריסיא קדם מלכא והוא חרבונא דכיר לבישתא אלא על הדא דכיר לטב מטול דעם המן הוה בעיצתא דנסב עצתא למיעבד צליבא למרדכי. וכד חמא דשלמא בישתא על המן ועל בייתיה אזל הוא חרבונא ואמר ליה למלכא אוף לך מלכא בעי המן מקטל ונטיב ית מלכותא מינך ואי לא מהימנת לי שדר וחזי ית צליבא דעבד המן למרדכי דמליל טבתא על מלכא והא קאי בביתיה דהמן רומיה חמשין אמין. עני מלכא ואמר למרדכי צליבו יתיה עלוי. ועל מרדכי אתקיים כתבא דכתיב בכתיבי קדישי כד רעי קדם יי ארחתיה דגברא אוף בעלי דבבוי יסמכון עימיה.

עני מלכא ואמר למרדכי מרדכי יהודאה דשיזיב מלכא מן קטול קום אזיל סב ית המן בעיל דבבא בישא מעיקיהון דיהודאי וצלוב יתיה על צליבא דאתקין לנפשיה ודון יתיה דינין בישין ועיבד ביה היך דשפר באפיך. בה שעתא נפק מרדכי מן קדם מלכא ונסב ית המן מתרע בית מלכא. עני מרדכי ואמר להמן איתא לך עימי המן סגאה ובעיל דבבא בישא מעיקינהון דיהודאי ונצלוב יתך על צליבא דאתקינתא לגרמך. עני המן רשיעא ואמר למרדכי צדיקא קדם עד דלא יסקון יתיה לצליבא בבעו מינך מרדכי צדיקא לא תצלבני כהדין דצלבין לגברין הדיוטין גיברי דעלמא לא ספגית יתהון ורברבני מדינתא אישתעבידו קדמיי ארגישית מלכין במימר פומי ובממלל שפוותי בהילית מדינן ואנא המן פתשגר דמלכא הוה שמי מתקרי בבא דמלכא. זיע אנא מינך מרדכי צדיקא דלא תעבד לי היכמה דחשיבית למעבד לך. חוס על יקרי ולא תקטלינני ותחבלינני כאגג אב. טב אנת מרדכי עביד היך טיבותך מקטול נפש לא תקטלינני כמה דלית בכון קטילי נפש. לא תדכר לי שנאתיה דאגג וקנאתיה דעמלק לא תקני בי כבעיל דבבך בלבך ולא תינטר לי היך מה דנטר ונקם עשו אבא. ניסין רברבין איתעבידו לך כמה דאיתעבידו לאבהתך כד עברו בימא. עייניי כהתן למחמי יתך ופומי לית אנא יכיל למפתח קדמך על דנסבית עלך עצתא מן רחמוי ומן זרש איתתי. בבעו מינך חוס על נפשי מרי מרדכי צדיקא לא תמחי שמי בפריע כעמלק אבא וסיבותי על צליבא לא תצלוב והיך דאת בעי קטול יתי רישי תעדי בסייפיה דמלכא דבה מתקטלין כל רברבני מדינתא. שרי המן צווח ובכי ולא מרכן מרדכי אדניה ליה. וכד חזא המן מילוי לא משתמעין נטל איליא ובכיתא על נפשיה במצעות גנתא ביתנא. מתיב וכן אמר אציתו לי אילניא וכל שתיליא דשתילו מן יומא דבראשית דבר המדתא בעי למסוק לאלכסנריא דבר פנדירא. איתכנשו כולהון ועצו עיצה מן דרומיה חמשין אמין יצטלב המן על רישיה. גופנא אמרה קוצרא אנא דלית אנא יכיל יצטליב ברישי דמיני נסבין חמרא דניסוכין. אדרא אמר יצטלב ברישי ולא יכילנא יצטלב ברישי חילא אנא. אמרת תאינתא יצטלב ברישי ולא יכילנא יצטלב ברישי דמיני נסבין לביכוריא ומני לביש אדם וחוה. זיתה אמרה יצטלב ברישי ולא יכילנא דיצטלב ברישי דמני נסבין מישחא למנרתא. חכים רזיא ברא יתי למפרע שטריה דעובדיה נביאה סב חרובא דיצטלב ברישיה. אמר דיקלא קדם נטוריה ידעין כל בני בישרא דהוא המן רשיעא בר בריה דאהג עמלקאה כל מלכיא יודון קדמך דאת הוא אלהא ולית בר מינך לך יאי למפרוק בניא כמא דפרקתא ית אבהתהון. מתיב קודשא בריך הוא ואמר ליה יישר חילך כל מה דאמרת נסיב יתך בעצה דיצטלב ברישך דאת זוגא לכנישתא דציון סבירית. אמרת אתרוגא דיצטלב ברישי ולא יכילנא דיצטלב ברישי דעליי אתיא עמא כולהון למיסב מן אביי לשבחא קדמך. פתה אסא פומיה יצטלב ברישי ולא יכילנא דיצטלב ברישי דעליי אמרין ששון ושמחה ועוד הא אנא שותף עם אתרוגא. צווח בלוטא ואמר יצטלב ברישי ולא יכילנא דיצטלב ברישי דדבורה מניקה דרבקה קבורה תחותוי. קרא בוטמא ואמר יצטלב ברישי ולא יכילנא דיצטלב ברישי דאבשלום בריה דדויד איתלי ברישי. רומנא אמר יצטלב ברישי ולא יכילנא דצדיקיא מחילין לקבלי. שמעו מני אמר ארזא צליבו יתיה להמן רשיעא ולעשרה בנוי עליי צליבא דאתקין יתיה לנפשיה דהכין כתבא מפרש.

(י) וצלבו יתיה על צליבא דאתקין למרדכי וחמת דמלך מלכיא נחא.