ביאור:אסתר ז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אסתר ז א: "וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן לִשְׁתּוֹת עִם אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ז א.


וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן[עריכה]

וַיָּבֹא[עריכה]

המלך לא בא לבד. המלך נשאר בחדרו, קרא להמן, ואז הם באו יחד.

ולמה נאמר ביחיד?
כשם שהמלכה הזמינה ביחיד "יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם" (ביאור:אסתר ה ד) וגם בשנית "יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן" (ביאור:אסתר ה ח), כך גם כאן ההזמנה ביחיד, להראות שכל אחד מהם בא ביחיד, ללא שומריו.

לִשְׁתּוֹת[עריכה]

המלך הוזמן למשתה שבו אוכלים ושותים, וכאן המלך מתרכז בשתיה, כמובן של יין. למרות שזה משתה היין השני אצל המלכה, אנו יודעים שהמלך לא השתכר, כי הוא לא ישן טוב, היה מסוגל להקשיב לסיפור על מרדכי, זכר שלא ניתן דבר למרדכי, ולא סבל מכאבי ראש. מכאן שהם לא שתו יין בכמויות, במשתה המלכה, אלא רק טעמו.