ביאור:אסתר ז

קיצור דרך: a3307

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י     (מהדורות נוספות של אסתר ז)

---

אסתר מאשימה את המן בפני אחשורוש (חרבונה ברקע?). ג'אן ליבנס, 1625

א וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן לִשְׁתּוֹת עִם אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה. ב וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר גַּם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן:

"מַה שְּׁאֵלָתֵךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְתִנָּתֵן לָךְ, וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ? עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ."

ג וַתַּעַן אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמַר:

"אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ, וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, תִּנָּתֶן לִי נַפְשִׁי הצלת נפשי, הצלת חיי בִּשְׁאֵלָתִי לשם מילוי בקשתי, וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי. ד כִּי נִמְכַּרְנוּ נמסרנו אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד, וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ - הֶחֱרַשְׁתִּי לא הייתי מתלוננת, כִּי אֵין הַצָּר האויב שמכר אותנו, המן שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ שקול לנזק שייגרם בכך שכל היהודים יומתו (שהרי הם משלמים מיסים ומפתחים את המסחר וכו' ולכן עדיף להרוג את המן למרות שהוא שר חשוב. אם במקום השמדה היה המן מבקש להפוך את היהודים לעבדים יתכן שהיה זה משתלם למלך ולא היתה לאסתר טענה להתנגד לכך.)."

{ס}
ה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר וחזר ואמר (מתוך התרגשות חזר על עצמו פעמיים) לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה:

"מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן?"

ו וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר:

"אִישׁ צַר וְאוֹיֵב, הָמָן הָרָע הַזֶּה!"

וְהָמָן נִבְעַת נבהל, נדהם מפחד מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה. ז וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתוֹ מִמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן אֶל גִּנַּת הַבִּיתָן, וְהָמָן עָמַד לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ מֵאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, כִּי רָאָה כִּי כָלְתָה נגמרה, הוחלטה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ. ח וְהַמֶּלֶךְ שָׁב מִגִּנַּת הַבִּיתָן אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן, וְהָמָן נֹפֵל עַל הַמִּטָּה כורע כלפי המיטה שאסתר הסבה עליה בזמן המשתה אֲשֶׁר אֶסְתֵּר עָלֶיהָ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ:

"הֲגַם לִכְבּוֹשׁ לאנוס אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי כאשר היא נמצאת איתי (הרי זאת חוצפה: מילא היית מנסה זאת כאשר אני לא נמצא) בַּבָּיִת?!"

הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַמֶּלֶךְ וּפְנֵי הָמָן חָפוּ נתכסו, נכלמו. {ס}

ט וַיֹּאמֶר חַרְבוֹנָה, אֶחָד מִן הַסָּרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ:

"גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי, אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ, עֹמֵד בְּבֵית הָמָן גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה."

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ:

"תְּלֻהוּ עָלָיו!"

י וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי, וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה נרגעה. {פ}

<< · ביאור:אסתר · ז · >>

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.