ביאור:קהלת י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a3110

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י     (מהדורות נוספות של קהלת י)


א זְבוּבֵי מָוֶת זבוב מת אחד יַבְאִישׁ יעלה בואש, ריח רע יַבִּיעַ ינביע, יתסיס שֶׁמֶן בושם רוֹקֵחַ שנעשה על ידי רוקח, שמן יקר, יָקָר כבד ומכריע מֵחָכְמָה מִכָּבוֹד יותר מחכמה וכבוד סִכְלוּת מְעָט מעט סיכלות יכולה לקלקל הרבה חוכמה (כמו הזבוב הקטן שהורס שמן רב). ואמר משל זה בהקשר לפסוקים לפני ואחרי על זה שהסכלות בולטת כמו הזבוב המת הבולט בבושם. ב לֵב חָכָם לִימִינוֹ נוטה לדרך הנכונה, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ מוביל אותו לדרך השגויה. ג וְגַם בַּדֶּרֶךְ (כשהסכל) כְּשֶׁסָּכָל הֹלֵךְ שהכסיל בחר ללכת בה לִבּוֹ חָסֵר הוא מתנהג כאילו אין לו לב, וְאָמַר לַכֹּל וכביכול מכריז לכל עבר ש- סָכָל הוּא. ד אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה תגבר עָלֶיךָ - מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח אל תעזוב בכעס את מקומך, כִּי מַרְפֵּא כאשר תרפה רוחו יַנִּיחַ יוותר לך על חֲטָאִים גְּדוֹלִים. ה יֵשׁ רָעָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כִּשְׁגָגָה כמו טעות כזאת שֶׁיֹּצָא שמישהו חכם, כאשר השליט צעק עליו, הוא יצא בכעס מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט. ו נִתַּן הַסֶּכֶל ובעקבות כך, הושם איש סכל בַּמְּרוֹמִים רַבִּים במעמד גבוה, וַעֲשִׁירִים ואנשים שבעבר היו בקרובים לשליט בגלל עושרם בַּשֵּׁפֶל יֵשֵׁבוּ. ז רָאִיתִי עֲבָדִים אנשים שבעבר היו עבדים פשוטים, עכשיו הם רוכבים עַל סוּסִים, וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים עַל הָאָרֶץ. ח חֹפֵר אדם סכל, החופר גּוּמָּץ גומה, בור - בּוֹ יִפּוֹל, וּפֹרֵץ גָּדֵר - יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ. ט מַסִּיעַ אֲבָנִים - יֵעָצֵב בָּהֶם ישבר על ידם, בּוֹקֵעַ עֵצִים - יִסָּכֶן יפצע (מלשון סכנה) בָּם. י אִם קֵהָה נתכהה חודו של גרזן הַבַּרְזֶל, וְהוּא לֹא פָנִים אין לו צורה של גרזן, כי איננו מחודד, קִלְקַל אם יחודד - וַחֲיָלִים את כוחו יְגַבֵּר, וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁיר אך הדבר החשוב להכשרתו של הגרזן חָכְמָה היא להשתמש בו בחוכמה. יא אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ ללא שהשמיע לחישה לפני כן? וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן כך גם הסכל: מדבר רכילות, ולאחר מכן דבריו מזיקים. יב דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן הם דברים נעימים, וְשִׂפְתוֹת כְּסִיל תְּבַלְּעֶנּוּ מבלבלות אותו, וגורמות לו לאמר דברי בלע. יג תְּחִלַּת דִּבְרֵי פִיהוּ סִכְלוּת, וְאַחֲרִית פִּיהוּ הוֹלֵלוּת רָעָה. יד וְהַסָּכָל יַרְבֶּה דְבָרִים, לֹא יֵדַע הָאָדָם כולל דברים שאף אדם לא יודע, כגון: מַה שֶׁיִּהְיֶה וַאֲשֶׁר יִהְיֶה מֵאַחֲרָיו אחרי מותו מִי יַגִּיד לוֹ. טו עֲמַל הַכְּסִילִים תְּיַגְּעֶנּוּ גורם להם ליגיעת שווא, אֲשֶׁר לֹא יָדַע לָלֶכֶת מהי הדרך הקצרה והנוחה ללכת אֶל עִיר. טז אִי אוי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר, וְשָׂרַיִךְ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ מתחילים את יומם בסעודה במקום בעבודה. יז אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים אצילים (משוחררים ממיסי המלך), וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת בזמן המתאים יֹאכֵלוּ, בִּגְבוּרָה והם מפורסמים בזכות מעשי גבורה שלהם וְלֹא בַשְּׁתִי בזכות יכולתם לשתות הרבה. יח בַּעֲצַלְתַּיִם בגלל עצלות יִמַּךְ הַמְּקָרֶה התיקרה, וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם ובגלל שהעצלן לא הרים את ידיו לסתום את החורים בתיקרה יִדְלֹף הַבָּיִת. יט לִשְׂחוֹק לשם הוללות עֹשִׂים לֶחֶם סעודה, וְיַיִן וכן שותים יין כדי ש- יְשַׂמַּח חַיִּים, וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה ישמח אֶת הַכֹּל. כ גַּם בְּמַדָּעֲךָ על מיטתך, במקום פרטי מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל, וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר, כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל, וּבַעַל (הכנפים) כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


סיכום הדברים בקצרה

בהמשך לסוף הפרק הקודם "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", שלמה מביא דוגמאות כיצד מעט טיפשות\רשעות הורסת הרבה חכמה.

הטיפשות בולטת כלפי חוץ וגלויה יותר מהחכמה.

טיפשות אצל השילטון יכולה לגרום הרבה נזק, ולכן יש להזהר מלהלחם בה. עדיף לחכות שמושל ירגע.

אמנם לעיתים נדמה שהעולם הפוך: דוקא מי שלא ראויים נמצאים בשלטון. אך הטבע מוצא את נקמתו: בכל פעם שהם מנסים להרע לאחרים, הדבר פוגע בהם בחזרה.

לא מספיק לחדד את הגרזן, אלא יש להשתמש בו בחכמה. כך הסכל חושב שאם הוא במעמד גבוה, מותר לו לרכל, והוא יוכל להגיע למקומות שהם מעל לרמתו. הלווואי שכל ההנהגה היתה מורכבת מאנשים חרוצים, המשתמשים בכוחם לטובה. לצערנו, המצב הוא לא תמיד כזה, אבל בכל אופן, כדאי להיזהר מלהגיד זאת עליהם מאחורי גבם.

באופן כללי מפרק זה ניתן ללמוד על דרך השלילה כיצד לנהוג: הסכל פוגע בסביבתו למרות שזה יפגע גם בו, החלטותיו מושפעות ממצבי רוח חולפים, אם לא הולך לו בכח הוא מנסה ביותר כח, איננו מתכנן כיאות ולכן עושה דברים בדרך הארוכה, מתעצל, מתגאה ומתנשא על אחרים. החכם ידע להשמר מכל זה, והאתגר שלו הוא לחיות את חיי היום יום גם כאשר הוא מוקף בסכלים כאלו מסביבו ומעליו (המנהיגות).