קטגוריה:אסתר ב טו
ובהגיע תר אסתר בת אביחיל דד מרדכי אשר לקח לו לבת לבוא אל המלך לא בקשה דבר כי אם את אשר יאמר הגי סריס המלך שמר הנשים ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל ראיה.
וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל דֹּד מׇרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְבַת לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לֹא בִקְשָׁה דָּבָר כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כׇּל רֹאֶיהָ.
וּבְהַגִּ֣יעַ תֹּר־אֶסְתֵּ֣ר בַּת־אֲבִיחַ֣יִל דֹּ֣ד מׇרְדֳּכַ֡י אֲשֶׁר֩ לָקַֽח־ל֨וֹ לְבַ֜ת לָב֣וֹא אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ לֹ֤א בִקְשָׁה֙ דָּבָ֔ר כִּ֠י אִ֣ם אֶת־אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֛ר הֵגַ֥י סְרִיס־הַמֶּ֖לֶךְ שֹׁמֵ֣ר הַנָּשִׁ֑ים וַתְּהִ֤י אֶסְתֵּר֙ נֹשֵׂ֣את חֵ֔ן בְּעֵינֵ֖י כׇּל־רֹאֶֽיהָ׃
וּבְהַגִּ֣יעַ וּ - ו' החיבור
בְ - מילת יחס
הַגִּ֣יעַ - פועל, הפעיל, מקור נסמך
צורת יסוד: c/b/5060
מורפ': HC/R/Vhc תֹּר תֹּר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 8447
מורפ': HNcmsc־אֶסְתֵּ֣ר אֶסְתֵּ֣ר - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 635
מורפ': HNp בַּת בַּת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1323
מורפ': HNcfsc־אֲבִיחַ֣יִל אֲבִיחַ֣יִל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 32
מורפ': HNp דֹּ֣ד דֹּ֣ד - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1730
מורפ': HNcmsc מָרְדֳּכַ֡י מָרְדֳּכַ֡י - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4782
מורפ': HNp אֲשֶׁר֩ אֲשֶׁר֩ - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr לָקַֽח לָקַֽח - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3947
מורפ': HVqp3ms־ל֨וֹ ל֨ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3ms לְבַ֜ת לְ - מילת יחס
בַ֜ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/1323
מורפ': HR/Ncfsa לָב֣וֹא לָ - מילת יחס
ב֣וֹא - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/935
מורפ': HR/Vqc אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־הַמֶּ֗לֶךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֗לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa לֹ֤א לֹ֤א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn בִקְשָׁה֙ בִקְשָׁה֙ - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 1245
מורפ': HVpp3fs דָּבָ֔ר דָּבָ֔ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1697
מורפ': HNcmsa כִּ֠י כִּ֠י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC אִ֣ם אִ֣ם - ו' החיבור
צורת יסוד: 518 a
מורפ': HC אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־אֲשֶׁ֥ר אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr יֹאמַ֛ר יֹאמַ֛ר - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 559
מורפ': HVqi3ms הֵגַ֥י הֵגַ֥י - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 1896
מורפ': HNp סְרִיס סְרִיס - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5631
מורפ': HNcmsc־הַמֶּ֖לֶךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֖לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa שֹׁמֵ֣ר שֹׁמֵ֣ר - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 8104
מורפ': HVqrmsc הַנָּשִׁ֑ים הַ - מילית, ה' הידיעה
נָּשִׁ֑ים - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/802
מורפ': HTd/Ncfpa וַתְּהִ֤י וַ - ו' החיבור
תְּהִ֤י - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqw3fs אֶסְתֵּר֙ אֶסְתֵּר֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 635
מורפ': HNp נֹשֵׂ֣את נֹשֵׂ֣את - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5375
מורפ': HVqrfsc חֵ֔ן חֵ֔ן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2580
מורפ': HNcmsa בְּעֵינֵ֖י בְּ - מילת יחס
עֵינֵ֖י - שם עצם, זכר ונקבה, זוגי, נסמך
צורת יסוד: b/5869 a
מורפ': HR/Ncbdc כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־רֹאֶֽיהָ רֹאֶֽי - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נסמך
הָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 7200
מורפ': HVqrmpc/Sp3fs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וּבְהַגִּ֣יעַ מונח (משרת, דרגא 5) תֹּר־אֶסְתֵּ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) בַּת־אֲבִיחַ֣יִל מונח (משרת, דרגא 5) דֹּ֣ד מונח (משרת, דרגא 5) מָרְדֳּכַ֡י פזר (שליש, דרגא 4)
אֲשֶׁר֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) לָקַֽח־ל֨וֹ קדמא (משרת, דרגא 5) לְבַ֜ת גרש (שליש, דרגא 4)
לָב֣וֹא מונח (משרת, דרגא 5) אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ רביעי (משנה, דרגא 3)
לֹ֤א מהפך (משרת, דרגא 5) בִקְשָׁה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
דָּבָ֔ר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כִּ֠י תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)
אִ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) אֶת־אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) יֹאמַ֛ר תביר (משנה, דרגא 3)
הֵגַ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) סְרִיס־הַמֶּ֖לֶךְ טפחא (מלך, דרגא 2)
שֹׁמֵ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) הַנָּשִׁ֑ים אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַתְּהִ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) אֶסְתֵּר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
נֹשֵׂ֣את מונח (משרת, דרגא 5) חֵ֔ן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בְּעֵינֵ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
כָּל־רֹאֶֽיהָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְבַת, לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ, לֹא בִקְשָׁה דָּבָר, כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים. וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
תרגום אסתר (כל הפרק)
תרגום שני (כל הפרק)
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- למה הזכיר פה שנית יחוס אסתר, ושאביחיל היה דוד מרדכי.
- למה לא בקשה דבר ואם היה במקרה למה מספר זאת כותב הספר.
- לאיזה צורך אומר פה ביחוד שנשאה חן וכבר אמר זה למעלה :
ובהגיע, אומר ראה כי באסתר היה הפך מכל הנשים. הנה מה שנתנה היא אל המלך מצדה, לא היה היופי והבריאות לבד רק היה בידה חוסן ויקר מה שהיתה בת אביחיל, שהיו תכונותיה ומדותיה טובות ושכלה שלם מצד תולדותה מאביה הצדיק, והוא היה דוד מרדכי שגדלה והוציא כחותיה אלה הטובים אל פועל השלימות, זאת הביאה היא אל המלך, אבל מה שלקחה מן המלך מצדו, שמצד זה תבא ברצונה בלי אונס לא בקשה דבר, כי הראית בפועל שהיא אנוסה ואינה מתרצית אליו, וע"כ אמר ובהגיע תור אסתר לבוא, שרק התור לחצה ואנסה לזה, ולא לבה התרצה לבא, ולכן לא רצתה מאומה רק מה שנתן לה הגי בעצמו, שזה הכריחה לקחת, ואף שעתה חייבה ראשה למלך זה הפעם השלישית, מ"מ ותהי אסתר נושאת חן וזה כיסה על כל פשעיה :
מדוע לא ביקשה דבר?
ומצד המלך היה מה שכל אשר תאמר בלכתה מבית הנשים עד בית המלך ינתן לה לבא עמה, שהיה לה רשות לבקש בכל הדרך מתנות וכדומה והיו נותנים לה כל משאלות לבבה, ובזה הראתה שהיא מתרצית ללכת ברצונה ואינה אנוסה, כי בעד המתנות מסרה עצמה למשכב, ובזה הנערה באה מרצונה: ואילו אסתר בהימנעותה מעידה על עצמה כי היא אנוסה.אלשיך
אך [הנה] אין ספק כי על כל הנזכר בגמרא (סנהדרין עד ב) לתת טעם למה עברה ולא נהרגה אסתר לבלתי הבעל לערל, לומר שקרקע עולם היתה וכיוצא בזה, ועדיין צריך לומר שבאונס היה ולא ברצונה. והנה היה מקום לחושדה כי לרוב קשוטיה בעדי עדים אשר הרבתה לחיבת מלכות מצאה חן וחסד, באופן שאם היה כדבר הזה הלא תאשם כי נמצא כי ברצונה נעשתה התועבה ולא באונס. על כן בא הכתוב והעיד כי אדרבה היתה בורחת מזה ולא ישרה בעיני המלך, לולי כי ה' צבאות נתן חינה בעיני כל רואיה ובעיני המלך. כי ה' צבאות יעץ תצלח למלוכה מהטעם הנזכר למעלה, כי הלא היתה בה הפך כל הנשים בצניעותה. כי הנה בהגיע תר נערה ונערה וכו' מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש עוד היתה שואלת הכנות ועידונין וכבוד לבא עמה מבית הנשים עד בית המלך להתנאות בעיניו, והיה ניתן לה. ועוד שנית כי בערב היא באה, כי כל אחת היתה באה מעצמה משמחת לבב, אך אסתר לא כן רק בהגיע תר אסתר כלומר למה שהיתה אסתר מצד עצמה. ב. מצד היותה בת אביחיל שהיה צדיק, ולהורות היותו צדיק ייחסו אחר מרדכי ואמר דוד מרדכי, כלומר מתדמה לו. ג. אשר לקחה לו לבת כי לא היה מפרנסה לבד מחמת היותה יתומה קרובה אליו רק בגדר בת ממש, כי אין זה רק שגידלה בתרבות טוב מאד. על כן לא בקשה דבר כי אם את אשר אמר הגי, שהיתה כאנוסה שיקשטנה בעל כרחה. כמו שאמרו ז"ל (ילקוט רמז תתרנג, אגדת אסתר ב טו) שהיה הגי אומר לה למה תחייבי את ראשי למלך שאינך רוצה להתקשט:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "אסתר ב טו"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.