קטגוריה:אסתר ב יד

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(יד - יט) בערב כו'. ראוי לשים לב, למה היו מוצאות מיד הגי וניתנות ביד שעשגז, ולא היו שבות לכלובן בבוקר. ב. למה בהגיע תר אסתר לא סיפר צאתה ובואה אם היה אל יד שעשגז או אל יד הגי. ג. כי הלא יראה כי לא נעשתה עצת נערי המלך משרתיו, כי המה אמרו ונתון תמרוקיהן והנערה אשר תיטב וכו' תמלוך תחת ושתי, ואחר כך אין ברירה מוצאת בכתוב, רק ובהקבץ נערות רבות וכו' ותלקח אסתר וכו'. וכן פעם שנית נאמר ותלקח אסתר וכו', ולא הוזכר שהעמידן יחד להיות בורר אוכל מתוך פסולת, והכתוב העיד שעשה כעצת משרתיו כאומרו וייטב הדבר וכו' ויעש כן. ד. על מה זה התמהמה עד שנת שבע למלכותו משנת שלש למלכו שהיה אבדן ושתי. ה. באומרו ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות, מי הן הנשים ומי הן הבתולות. כי הלא אשר נקבצו באו שם אל יד הגי נערות היו, ועצת משרתיו היתה ויקבצו את כל נערה בתולה וכו', והכתוב העיד וייטב הדבר בעיני המלך ויעש כן, ואם כן כולן היו בתולות, ואיך יאמר נשים ובתולות, והלא כמו זר נחשב על דרך הפשט מאמרם ז"ל (אסתר רבה ו יא) שהביאו לפניו גם נשי אנשים. וגם קשה דליערבינהו וליתנינהו ויאהב וכו' ותשא חן וכו' מכל הנשים והבתולות. ו. באומרו ובהקבץ בתולות שנית, למה זה שב וקיבצן שנית, ולמה בקבוץ הזה השני הזכיר בתולות לבד ולא הזכיר נשים כאשר בכתוב הקודם, וגם מתי נעשה הקיבוץ השני ההוא, ולא עוד אלא שאומר ובהקבץ וכו' ואיננו. ז. ראוי לדעת מה נעשה מהנשים אשר לא בחר המלך, כי לא נזכר. ואם נאמר שהיו שבות אשה לבית אמה הלא זה להן כדי בזיון וקצף על כל נערה ונערה שיאמר לה עזובה ועצובת רוח. והנה על הקבוץ השני אמרו שחזרו וקבצו בתולות מהמלכות אשר לא היו בראשון לראות אם ימצא בהן טובה מאסתר, וקשה כי היתכן שאחר שנלקחה אסתר למלך יגעלו בה אם תמצא אחרת. ועוד כי אחר שקבץ פעם אחת לא יעלה על לב לעשות אחר זמן קבוץ שני מאשר לא היו בראשון, ומה גם שעבר זמן רב בינתים עד שבע למלכותו. ועוד כי עד כה סיפר דרך התנהגו בתשמישו עם נשיו, תר כל נערה ונערה ותר אסתר כו', שמורה שהוא אחר הלקח אסתר למלך ותהי לו לאשה ומלכה תחת ושתי, ואיך אחר כך אומר ותלקח וכו' ושהיא מצאה חן וחסד בעיני המלך ובעיני כל רואיה ושאהבה מכל הנשים והמליכה תחת ושתי, והלא כל זה היה ראוי ליאמר קודם סיפור דרך האישות שהיה לה וליתר הנערות עמו, שבערב היא באה כו':

  אמנם הנה אין ספק כי מלך זה היה צנוע בדרך ארץ, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מגילה יג א), שעל כן בערב היא באה ובבקר היא שבה. ואומר כי בכלל צניעותו היה כי כל הנערות הבאות אל יד הגי לא ישובו עוד לביתם, כי הלא נקרא שמו עליהן ויאסוף חרפתן. כי אם שאשר תיטב בעיני המלך תמלוך תחת ושתי ושאריתן יהיו למלך פילגשים. וזה היה מאמר משרתיו והנערה אשר תיטב בעיני המלך תמלוך, כלומר והשאר לא יבצר מהן אך המלוכה. כי הלא בלי ספק לא נקבצו באו ליד הגי לאלפים או רבבות, כי אם היפיפיות מיוחדות מן המיוחדות לבדנה הראויות למלך, כל נערה ונערה אשר תיטב בעיניו. ולקיים עצת משרתיו לא העמידן כלן מיד לפניו בהקבץ נערות רבות אל שושן הבירה אל יד הגי לבחור איזו טובה בעיניו להמליכה, כי הלא לא יעצוהו רק ונתון תמרוקיהן תחלה ואחר כך לפרנס עצמן טרם נשואין שנים עשר חדש. ושלא יתחילו כלן ביום אחד בלי יבא עתן כאחת, רק תהיה לילה בין זו לזו, ויגיע תר נערה אחת בלילה אחד, ושאחריה בליל שני, וכן כולן, וזהו ובהגיע תר וכו'. וזה דרכו אשר בחר לו בהגיע תר ראשונה אם לא תיטב בעיניו להמליכה תשאר לו לפילגש מאז והלאה, וכן השניה וכן השלישית, עד יגיע באחת מהנה אשר תיטב בעיניו. ומתקיימת עצת משרתיו, כי אחר תמרוקיהן יבחר באשר תיטב בעיניו. והיה בכונה כל אחת בהגיע תר שלה ותשכב עמו בלילה ההוא. ולכן כל נערה ונערה בהגיע תר שלה היתה שואלת עדונין וכבודות להתראות בלילה ההוא אל המלך, אולי תיטב בעיניו ותצלח למלוכה, והיה ניתן לה כאומרו את כל אשר תאמר ינתן לה וכו'. וכן אמרו רבותינו ז"ל (ילקוט אסתר תתרנג) כי בהגיע תר אסתר היו כלן מקשטות אותה למצא חן בעיניה כי היו אומרות זו ודאי תמלוך עתה ותיטיב לנו. הנה כי בהגיע תר היה הדבר תלוי אם תיטב בעיניו להמליכה:
  וסיפר הכתוב כי בהגיע תר נערה ונערה עד הגיע תר אסתר, עם היות לה כדת הנשים ואשר כל אשר תאמר ינתן לה אין גם אחת מצאה חן להמליכה, כי אם בערב היא באה ובבקר היא שבה אל הבית הנשים שני לא אל בית הראשון אשר היו בו ביד הגי, כי אם בשני אל יד שעשגז שומר הפלגשים. והוא כי הגי לא היה אומנותו מאת המלך רק לפרנסתן כדת תמרוקי הנשים שנים עשר חדש טרם ינשאו למלך, כמאמר עבדי המלך משרתיו ויקבצו את כל נערה וכו' אל ידי הגי ונתון תמרוקיהן. כי לא היו נתונות ביד הגי רק לתת תמרוקיהן בעוד שתתפרנס כל אחת שנים עשר חדש. אך אחר שהמלך בא עליה כדרך כל הארץ ולא היה ממליכה והיתה נשארת פלגש היה מוסרה אל יד שעשגז שומר הפלגשים. וזולת פעם ראשונה שבאה מעצמה בהגיע תר שלה לא היתה באה אחר כך עד יחפוץ בה המלך ונקראה בשם, כדת הפלגשים של מלך. וזהו בערב היא באה וכו'. אך בהגיע תר אסתר בת אביחיל וכו' לא באה בערב ושבה בבקר אל יד שעשגז שומר הפלגשים, כי לא פלגש היתה, כי אם ותלקח וכו' אל בית מלכותו, כלומר שתשאר אל בית המלכות, כי היא ישרה בעיניו להמליך. ולא שתשוב אל יד שומר הפלגשים. כי אין ספק כי אשר היא מלכה יש לה מדור לפי כבודה בית המלכות קרוב אל בית מושב המלך מבית הפלגשים, וזהו ותלקח אסתר אל בית מלכותו וכו' ולא נאמר ששבה כאמור, וגם לא נאמר ותבא רק ותלקח, כי לא מעצמה באה כאשר נבאר בס"ד:
  והנה בהגיע תר אסתר ותיטב בעיניו למלוך ותלקח פנימה אל בית מלכותו, אמר בלבו, הנה בדקתי בין כל נערה ונערה שהגיע זמנן ונבעלו ושלחתים אל יד שעשגז, ואת זאת אהבתי למלוך מכולן, אך אולי אשר עדיין הן בתולות שלא הגיע תר שלהן, אולי תהיה בתוכן טובה מאסתר. ולומר שתתעכב זו מלמלוך עד תם תר כל נערה ונערה מהנותרות אחר שישרה בעיניו לא יעשה כן. לכן מה עשה, קבץ את הבתולות אשר עדיין לא הגיע להן תר שהיו בבתוליהן עדיין, לראות אם תמצא אחת מהנה חן בעיניו מאסתר בהביט בהן כאחת את מראיהן טוב, ולא מצא. וזהו אומרו ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים הנשים הן אשר כבר נבעלו ואינן בתולות, ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות שקבץ עתה לפניו ולפני אסתר. ומה מתקו דברי הכתוב בשנותו את טעמו, כי בנשים אשר אינן עתה לפניו אמר ויאהב המלך, כי ראה המלך שכאשר בא על כל אחת מהנה לא אהב שום אחת כאהבתו את אסתר. אך באלו הבתולות אשר העמיד לפניו עתה צודק חן וחסד, ואמר ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות, שהיתה חינה גדול בעיניו מכלן. וזהו אומרו אחר כך ובהקבץ בתולות שנית, כי פעם ראשונה נקבצו הבתולות אל יד הגי, ואחר כך נקבצו שנית בהמליך המלך את אסתר, ולזה אמר בתולות, כי לא קבץ שנית רק הנותרות עדיין בבתוליהן. נמצא כי אף הראשונה שבכולן לא נזדווג לה עד תום לה שנים עשר חדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן. ומאז החל המלך להפקיד פקידים ועד הקבץ בתולות אל שושן הבירה אל יד הגי ועד הגיע תר הראשונה מהחל תמרוקיה ועד המשך התורים עד תר אסתר, היה בין הכל משנת שלש עד שנת שבע, ואיננו זמן רב לפי המצטרך לכל הנזכר. ובזה הותרו הספקות שהזכרנו פה, זהו דרך כלל ונבא אל התכת הכתובים: