קטגוריה:אסתר ב יד
בערב היא באה ובבקר היא שבה אל בית הנשים שני אל יד שעשגז סריס המלך שמר הפילגשים לא תבוא עוד אל המלך כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים שֵׁנִי אֶל יַד שַׁעֲשְׁגַז סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַפִּילַגְשִׁים לֹא תָבוֹא עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי אִם חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְנִקְרְאָה בְשֵׁם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
בָּעֶ֣רֶב ׀ הִ֣יא בָאָ֗ה וּ֠בַבֹּ֠קֶר הִ֣יא שָׁבָ֞ה אֶל־בֵּ֤ית הַנָּשִׁים֙ שֵׁנִ֔י אֶל־יַ֧ד שַֽׁעַשְׁגַ֛ז סְרִ֥יס הַמֶּ֖לֶךְ שֹׁמֵ֣ר הַפִּֽילַגְשִׁ֑ים לֹא־תָב֥וֹא עוֹד֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֣י אִם־חָפֵ֥ץ בָּ֛הּ הַמֶּ֖לֶךְ וְנִקְרְאָ֥ה בְשֵֽׁם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
בָּ/עֶ֣רֶב׀ הִ֣יא בָאָ֗ה וּ֠/בַ/בֹּקֶר הִ֣יא שָׁבָ֞ה אֶל־בֵּ֤ית הַ/נָּשִׁים֙ שֵׁנִ֔י אֶל־יַ֧ד שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז סְרִ֥יס הַ/מֶּ֖לֶךְ שֹׁמֵ֣ר הַ/פִּֽילַגְשִׁ֑ים לֹא־תָב֥וֹא עוֹד֙ אֶל־הַ/מֶּ֔לֶךְ כִּ֣י אִם־חָפֵ֥ץ בָּ֛/הּ הַ/מֶּ֖לֶךְ וְ/נִקְרְאָ֥ה בְ/שֵֽׁם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
תרגום אחד (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
מדרש רבה
יד.
"לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ" אמר לו הקב"ה הקדוש ברוך הוא: אני, איני יוצא מידי בריותי- ואתה מבקש לעשות כרצון איש ואיש?
בנוהג שבעולם שני בני אדם מבקשים לישא אשה אחת- יכולה היא להנשא לשניהם? אלא- או לזה או לזה.
וכן, שתי ספינות שהיו עולות בלימן ש"ע; נמל, אחת מבקשת רוח צפונית ואחת מבקשת רוח דרומית- יכולה היא הרוח אחת להנהיג את שתיהן כאחת? אלא- או לזו או לזו.
למחר שני בני אדם באים לפניך בדין, "אִישׁ יְהוּדִי" ו"אִישׁ צַר וְאוֹיֵב"- יכול אתה לצאת ידי שניהם? אלא- שאתה מרומם לזה וצולב לזה.
ר' הונא בשם ר' בנימין בר לוי אמר: לפי שבעוה"ז בזמן שרוח צפונית מנשבת אין רוח דרומית מנשבת ובזמן שרוח דרומית מנשבת אין רוח צפונית מנשבת. אבל, לעתיד לבוא בקיבוץ גליות אמר הקדוש ברוך הוא: אני מביא רוח אַרְגֶּסְטֵיס לעולם, ששתי רוחות משמשות בו. הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (ישעיה מג, ו): "אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ" מי הוא זה שעושה רצון יראיו? - זה הקב"ה הקדוש ברוך הוא, שכתוב בו: (תהלים קמה, יט): "רצון יראיו יעשה, ואת שועתם ישמע- ויושיעם"!.
תרגום ויקיטקסט: בערב, היתה הנערה באה מבית-הנשים הראשון אל בית המלך; ובבוקר, היא היתה שבה מבית המלך אל בית-הנשים השני, שהיה ברשות שעשגז סריס המלך, שומר הפילגשים. היא לא היתה רשאית לבוא שוב אל המלך, אלא-אם-כן המלך חפץ בה וקרא בשמה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב יד.
הופעת הנערות
בָּעֶרֶב הִיא בָאָה
מקובל לחשוב שהנערות באו בערב ישר למיטתו של המלך, ואין זה כך. בערב זה אחרי שקיעת החמה אולם לפני הלילה ((בראשית א ה): "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר", הערב הפוך לבוקר). בערב המלך ואורחיו סעדו, שתו ונהנו. בזמן המשתה, בערב, הופיעה הנערה במופע בידור לאורחים, כמנהגו של המלך להזמין נשים למשתה (אסתר א יא) והמשיכה לחדר המלך. ראה סיפור יעקב ולבן (בראשית כט כב): "וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה", (בראשית כט כג): "וַיְהִי בָעֶרֶב וַיִּקַּח אֶת לֵאָה בִתּוֹ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו וַיָּבֹא אֵלֶיהָ". אולם במקרה של יעקב, הוא התיחד עם אישתו כנהוג בחתונה, לפני המסיבה.
"כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֵן לָהּ לָבוֹא עִמָּהּ מִבֵּית הַנָּשִׁים עַד בֵּית הַמֶּלֶךְ"
הנערה קיבלה רשות להציג את עצמה כרצונה. הגי לא יעץ ולא הדריך אותן. הוא נתן להן להופיע כרצונן ולהכשל.
הנערה הופיעה בסעודת הערב במופע אומנותי בהתאם לכישוריה ותרבות עמה. הנערה הזרה לא היתה בת משפחה פרסית מכובדת, לא דיברה פרסית רהוטה, נראתה שונה מהמלך ומשפחתו, ילדיה יראו כמותה, עבדה לאלים שונים ולא הסתירה את עמה ומולדתה. הופעת הנערה מקבילה לדברי מיכל כשהנערה נגלתה (שמואל ב ו כ): "הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו, כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים", וכאחת אשר אינה ראויה למלכות אלא לפלגשות.
לֹא תָבוֹא עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי אִם חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ
הצהרה זו מראה את היחס לנשים ופלגשים בארמון המלך, וגם משמשת נקודת רקע לפקודה (אסתר ד יא): "כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית, לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב, וְחָיָה". משרתי המלך שרתו את המלך והיתה להם גישה למלך בתוקף תפקידם, אולם לפילגשים אסור היה לבוא למלך ולשרתו ללא הזמנה.
מההצהרה הזו אנו לומדים שאסתר לא היתה כפופה לחוק שאסור לפלגשים לבוא למלך אלא אם חפץ בה, כי היא לא חזרה לבית הנשים השני ולא היתה פלגש. אבל היא היתה כפופה לחוק הכללי שאסור להופיע לפני המלך בחצר הפנימית בלי הזמנה (אסתר ד ד), כשם שעשה המן, כשהמתין בכבוד בחצר החיצונית (אסתר ו ד).
מקורות
נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "אסתר ב יד"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.