מ"ג אסתר ב יג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובזה הנערה באה אל המלך את כל אשר תאמר ינתן לה לבוא עמה מבית הנשים עד בית המלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֵן לָהּ לָבוֹא עִמָּהּ מִבֵּית הַנָּשִׁים עַד בֵּית הַמֶּלֶךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבָזֶ֕ה הַֽנַּעֲרָ֖ה בָּאָ֣ה אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֜ר יִנָּ֤תֵֽן לָהּ֙ לָב֣וֹא עִמָּ֔הּ מִבֵּ֥ית הַנָּשִׁ֖ים עַד־בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃

תרגום

תרגום אסתר (כל הפרק)

ובהדין זמן בתר דלשמין תרי עסר ירחי שתא עולמתא עילא לות מלכא ית כל רב וסרכן די צביא למימר מן יד יתיהב לה למיעל עמה מבית נשיא עד בית מלכא:

תרגום שני (כל הפרק)

ובדין רביתא עלה קדם מלכא לבית אחשורוש וכל מה דהות אמרה הוה מיתיהיב לה מבית נשיא ועד בית מלכא.

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"כל אשר תאמר" - כל שחוק ומיני זמר

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר – כָּל שְׂחוֹק וּמִינֵי זֶמֶר.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

{יג} השאלות:

ובזה הנערה, לא נודע אם הוא השלמת הפסוק הקודם שחסר ממנו נשוא המאמר.

ולמה נתנו לה את כל אשר תאמר :

ובזה, אמר הנה כל ההתקשרות שהיה בין המלך והנערה, היה שמצד הנערה לא בקש המלך רק היופי ובריאות הגוף, ועת שלמו ימי מרוקיה שנודע שאינה חולנית, בזה הנערה באה אל המלך, כי לא בקש ממנה מעלה אחרת, ומצד המלך היה מה שכל אשר תאמר בלכתה מבית הנשים עד בית המלך ינתן לה לבא עמה, שהיה לה רשות לבקש בכל הדרך מתנות וכדומה והיו נותנים לה כל משאלות לבבה, ובזה הראתה שהיא מתרצית ללכת ברצונה ואינה אנוסה, כי בעד המתנות מסרה עצמה למשכב, שעל זה אמר ובזה הנערה באה ברצונה :

מדרש רבה (כל הפסוק)

עריכה

יג. [ עריכה ]

"וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס" כדת כל מקום ומקום אית אתר דבעי מיגם ובתר כן שתי ואית אתר דשתי ובתר כן מיגם כדת כל אומה ואומה כאילין כותאי דלא שאתן חמרא דזיקין אייתי להון חמרא דקולי' "אֵין אֹנֵס" באנפקא רב אמר "אֵין אֹנֵס" ביין נסך א"ר בנימין בר לוי "אֵין אֹנֵס" בפקתא לפום דתמן שאתן בגסא לפיכך אין אונס בפקתא.
"כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ" אמר רבי שמואל בר נחמן בא וראה שַלְוָתו של אותו רשע מה היא- שהיה ביתו מיוסד באבנים טובות ומרגליות.
"עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת" לגדולי מלכות; שיהא כל אחד ואחד רשאי לצחוק עם בניו ועם בני ביתו:

<< · מ"ג אסתר · ב · יג · >>