קטגוריה:שיר השירים ב ט

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

משל:

(ט) ובזה "דומה דודי לצבי או לעופר" שמדלגים על הררי בתר ועל הגבעות. משם התקרב יותר, עד שעומד אחר כתלינו. התקרב יותר עד שישגיח מן החלונות. עוד יותר עד שמציץ ומושיט ראשו אל החרך שהוא אל תוך הבית שרעיתו שם. [מציץ לשון ציץ שהוא דבר הבולט]:

מליצה:

(ט) "דומה". ר"ל ובזה דומה דודי לצבי או לעפר האילים שניהם מטבעם שאף שמתרחקים חוזרים למקומם והצבי מטבעו שבעת שרץ מביט לאחוריו כמ"ש חז"ל. וימליץ כי בבחינה הראשונה שהוא חוץ לעולמות מביט לאחוריו והשגחתו חוזרת אל השכליים העליונים ובבחינה השניה דומה כאיל שמביט לפניו אל העולם ובכ"ז דעתו לשוב למקומו ועדיין אינו משגיח בקביעות כי ישגיח רק השגחה כללית. ג) מוסיף עוד הנה זה עומד אחר כתלנו להשגיח על הצדיק ביחוד בהשגחה פרטיית ובזה יש שלש מדרגות, מדרגה א' שאינו משגיח רק על הגוף להשפיע לו כל צרכי ביתו ומחיתו ולשמרו מן הפגעים וזה במשל שעומד אחר הכותל שאינו משגיח רק על הכותל בל תפול ותחרב לא על השוכן בבית כן ישגיח על הגוף שהוא הבית ועל כתליו בל יתמוטטו. ד) מוסיף עוד מדרגה ב' בההשגחה הפרטיית שמשגיח על הנפש שהיא השוכנת בבית ובכתליו ר"ל בגוף וזה במשל שמשגיח מן החלונות שזה יביט על השוכנים בבית כן ישגיח ה' על הנפש להשכילה באמתתו אבל רק השגחה מרחוק בלא קירוב ודבוק כמביט דרך החלון שמביט על השוכן בבית מרחוק שהחלון מפסיק ביניהם, וזה במשל שישלח לה עזרו מקדש להתקדש ולהטהר ולהכיר חכמתו ושביליו ע"ד הבא לטהר מסייעין אותו. ה) מוסיף עוד מדרגה ג' בההשגחה הפרטית שיתדבק המשגיח עם המושגח וישפוך ה' רוחו על הדבקים בו ואת הקדוש והקריב אליו וזה במשל המציץ מן החרכים שמושיט ראשו לתוך החדר ומתחבר עם השוכן בו כי אז ראש המציץ תוך החדר פנימה כן ישכון כבוד תוך היכל בחירו לחבק את הנפש בנשיקות פיהו ולהכינה אל שיחול עליה רוח הקדש ושפע הנבואה לדבר עמה פנים אל פנים עד שתמשך אחריו מבית כלאה ותהיה מרכבה לשכינת עוזו:

ט.    [ עריכה ]
דומה דודי לצבי אמר רבי יצחק: אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! אתה אומר לנו דיו דיו, (פי' דיאו דיאו) דיאו את, לגבן תחילה. דומה דודי לצבי מה צבי זה, מדלג מהר להר ומבקעה לבקעה, מאילן לאילן, ומסוכה לסוכה, ומגדר לגדר. כך הקדוש ברוך הוא, קפץ ממצרים לים, ומים לסיני, ומסיני לעתיד. במצרים ראו אותו, שנאמר: (שמות י"ב) ועברתי בארץ מצרים. בים, ראו אותו שנאמר: (שם ט"ו) וירא ישראל את היד הגדולה וגו' זה אלי ואנוהו. בסיני ראו אותו דכתיב: (דברים ה') פנים בפנים דבר ה' עמכם בהר. וכתיב: (שם ל"ג) ה' מסיני בא. או לעופר האילים, רבי יוסי בר חנינא אמר: לאורזליהון דאיילתא. הנה זה עומד אחר כתלנו אחר כתלנו של סיני. הדא הוא דכתיב: (שמות י"ט) כי ביום השלישי ירד ה'. משגיח מן החלונות וירד ה' על הר סיני, אל ראש ההר. מציץ מן החרכים וידבר אלוהים את כל הדברים. ענה דודי ואמר לי מה אמר לי? אנכי ה' אלהיך:

דבר אחר: דומה דודי לצבי אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! את אמרת לי דיו דיו, דיאו דיאו, את לגבן תחלה. דומה דודי לצבי מה צבי זה, מדלג מהר להר, מבקעה לבקעה, מאילן לאילן, ומסוכה לסוכה, מגדר לגדר. כך, הקדוש ברוך הוא מקפץ מבית הכנסת זה, לבית הכנסת זה, מבית מדרש זה, לבית מדרש זה. כל כך למה? כדי לברך ישראל. ובאיזו זכות? בזכותו של אברהם, הדא הוא דכתיב: (בראשית יח) וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא ישב פתח האהל כחום היום. רבי ברכיה בשם ר' לוי: יושב - 'ישֵׁב' כתיב: בא אברהם לעמוד, אמר לו הקדוש ברוך הוא: שב אברהם, את סימן לבניך, מה את יושב ואני עומד, כך יהיו בניך, בשעה שיכנסו לבית הכנסת ובית המדרש וקורין קריאת שמע, הם יושבין וכבודי עומד ביניהם. מה טעמא? (תהילים פ"ב) אלוהים ניצב בעדת אל. רבי חגי בשם רבי יצחק אמר: אלהים עומד אין כתיב, אלא נצב. מהו נצב? איטימוס, היך מה דאת אמר: (שמות ל"ד) ונצבת לי שם על ראש ההר. וכתיב: (ישעיה ס"ה) והיה טרם יקראו וגו'. ר' שמואל משום ר' חנינא: כל קילוס וקילוס שישראל מקלסין להקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא יושב ביניהם. הדא הוא דכתיב: (תהילים כ"ב) ואתה קדוש יושב תהילות ישראל. או לעופר האילים ר' יוסי בר' חנינא: לעורזליהון דאיילתא. הנה זה עומד אחר כתלנו אחר כתלי בתי כנסיות ובתי מדרשות. משגיח מן החלונות מבין כתפיהם של כהנים. מציץ מן החרכים מבין אצבעותיהם של כהנים. ענה דודי ואמר לי מה אמר לי? יברכך ה' וישמרך.

דבר אחר: דומה דודי לצבי אמרה כנסת ישראל להקדוש ברוך הוא: את אמר לן: דיו דיו, את דיאו דיאו, לגבן תחלה. דומה דודי לצבי מה צבי זה, נראה וחוזר ונכסה, נראה וחוזר ונכסה. כך, גואל הראשון נראה ונכסה וחוזר ונראה. וכמה נכסה מהם? ר' תנחומא אמר: שלשה חדשים. הדא הוא דכתיב: (שמות ה') ויפגעו את משה ואת אהרן. יהודה ברבי אמר: לקירסין. כך גואל האחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהן. וכמה נכסה מהן? ארבעים וחמשה ימים. הדא הוא דכתיב: (דניאל י"ב) ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם, ימים אלף מאתים ותשעים. וכתיב: (שם) אשרי המחכה ויגיע לימים. אלף שלוש מאות שלשים וחמשה. אילין יתיריא מאן אינון? רבי יוחנן בן קצרתה בשם רבי יונה אמר: אלו מ"ה יום שהוא נכסה מהם. ואותן הימים ישראל קוטפים מלוחים ושורשי רותם ואוכלין. הדא הוא דכתיב: (איוב ל') הקוטפים מלוח עלי שיח ושורשי רתמים לחמם. ולאיכן הוא מוליכן? מאן דאמר: למדבר יהודה. ומאן דאמר: למדבר סיחון ועוג. מאן דאמר למדבר יהודה, הדא הוא דכתיב: (הושע י"ב) עוד אושיבך באהלים כימי מועד. ומאן דאמר למדבר סיחון ועוג, מדכתיב: (שם ב') הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר. (שם) ודברתי על לבה ונתתי לה את כרמיה. וכל שהוא מאמין לו והולך אחריו וממתין הוא חיה. וכל שאין מאמין לו והולך לאומות העולם, בסוף הן הורגין אותו. אמר רבי יצחק בר מריון: לסוף מ"ה ימים, נגלה להם ומוריד להם את המן. ואין כל חדש תחת השמש.

דבר אחר: או לעופר האילים לאורזליהון דאיילתא. הנה זה עומד אחר כתלנו אחר כותל מערבי של בית המקדש. למה? שנשבע לו הקדוש ברוך הוא שאינו חרב לעולם ושער הכהן ושער חולדה לא חרבו לעולם, עד שיחדשם הקדוש ברוך הוא. משגיח מן החלונות זו זכות אבות. מציץ מן החרכים זו זכות אמהות. מה אמר לי? החדש הזה לכם ראש חדשים.

דבר אחר: ענה דודי ואמר לי רבי עזריה אמר: לא היא עניה ולא היא אמירה, אלא ענה לי על ידי משה, ואמר לי על ידי אהרן. ומה אמר לי? קומי לך רעיתי יפתי קומי לך, זרוזי גרמיך. דבר אחר: קומי לך בתו של אברהם. דכתיב: ביה: (בראשית י"ב) לך לך מארצך וממולדתך. רעיתי יפתי בתו של יצחק, שריעה אותי וייפה אותי על גבי המזבח. ולכי לך בתו של יעקב, ששמע לאביו ולאמו שנאמר: (שם כ"ח) וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם.