רש"י על שיר השירים ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על שיר השירים · ב · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חבצלת" - היא שושנה.

"שושנת העמקים" - נאה משושנת ההרים, לפי שמרטבת תמיד, שאין כח החמה שולט שם.

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כשושנה בין החוחים" - שמנקבין אותם ותמיד היא עומדת בנויה ואדמימותה כן רעיתי בין הבנות מפתות אותה לרדוף אחריהם לזנות כמותם אחרי אלהים אחרים והיא עומדת באמונתה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כתפוח" - אילן של תפוחים כשהוא בין אילני סרק הוא חביב מן כולן שפריו טוב בטעם ובריח

"כן דודי בין הבנים" - בין הבחורים הדוגמא כך הקב"ה מכל האלהים נבחר לפיכך בצלו חמדתי וישבתי ומדרש אגדה התפוח הזה הכל בורחים הימנו לפי שאין לו צל כך ברחו כל האומות מעל הקב"ה במתן תורה אבל אני בצלו חמדתי וישבתי

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל בית היין" - אהל מועד ששם ניתנו פרטיה וביאוריה של תורה

"ודגלו עלי אהבה" - וקבוצתי שדגלני אליו אהבה היא עלי עודני זוכרת אהבתו ודגלו אשריי"ט בלע"ז

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"סמכוני" - עתה כמדת החולים באשישי ענבים או באשישות סלת נקיה

"רפדוני" - רפדו רפידתי סביבותי בתפוחים לריח טוב כדרך החולים כי חולה אני לאהבתו כי צמאתי לו פה בגלותי רפידה לשון מצע היא כמו (איוב מא) ירפד חרוץ עלי טיט

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שמאלו תחת לראשי" - במדבר

"וימינו תחבקני" - דרך ג' ימים נוסע לתור להם מנוחה ובמקום המנוחה מוריד להם מן ושלו כל זה אני זוכרת עתה בגלותי וחולה לאהבתו

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"השבעתי אתכם" - אתם האומות

"בצבאות או באילות" - שתהיו הפקר ומאכל כצביים ואיילי'

"אם תעירו ואם תעוררו את האהבה" - שביני לדודי לשנותה ולהחליפה ולבקש ממני להתפתות אחריכם

"עד שתחפץ" - בכל עוד שהיא תקועה בלבי והוא חפץ בי

"עד שתחפץ" - כמו עד שהמלך במסיבו בעוד שהמלך במסיבו

"אם תעירו" - אם תשניאו כמו (שמואל א כד) ויהי ערך (דניאל ד טז) ופשרה לערך

"ואם תעוררו" - כמו העורר על השדה קלניי"ר בלע"ז יש מדרשי אגדה רבים ואינם מתיישבי' על סדר הדברים כי רואה אני שנתנבאה שלמה ודבר על יציאת מצרים ועל מתן תורה והמשכן וביאת הארץ ובית הבחירה וגלות בבל וביאת בית שני וחורבנו

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קול דודי" - חוזר המשורר על הראשונות כאדם שקצר דבריו וחוזר ואומר לא אמרתי לפניכם ראשית הדברים הוא התחיל ואמר הביאני המלך חדריו ולא סיפר היאך פקדם במצרים בלשון חבה ועכשיו חוזר ואומר משיכה זו שאמרתי להם שמשכני דודי ורצתי אחריו כן היתה נואש הייתי אומרת לגאולה עד תם ארבע מאות שנה שנאמרו בין הבתרים

"קול דודי הנה זה בא" - לפני הקץ כמדלג על ההרים ומקפץ בגבעות

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דומה דודי לצבי" - בקלות מרצתו שמיהר לבא כצבי וכעופר האילים עופר איל בחור

"הנה זה עומד וגו'" - סבורה הייתי ליישב עגונה עוד ימים רבים והנה הוא הודיע שהיה עומד ומציץ מן חלונות השמים את העשוי לי שנאמר (שמות ג) ראה ראיתי את עני עמי וגומר

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ענה" - לשון עניה ולשון צעקה קול רם וזה בנין אב לכולם (דברים כז) וענו הלוים

"ואמר לי" - ע"י משה

"קומי לך" - (שמות ג) אעלה אתכם מעוני מצרים

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנה הסתיו עבר" - אין עכשיו טורח בדרך סתיו חורף תרגום סתוא

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנצנים נראו בארץ" - קרבו ימי החמה שהאילנות מוציאין פרחים והולכי דרכים מתענגים לראותם

"עת הזמיר הגיע" - שהעופות נותנין זמר וקול ערב להולכי דרכים

"וקול התור" - כמשמעו תורים ובני יונה דרך העופות להיות משוררים ומצפצפים בימי ניסן

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"התאנה חנטה פגיה" - כמשמעו

"והגפנים סמדר" - כשנופל הפרח והענבים מובדלים זה מזה ונכרים כל ענבה לעצמה קרויה סמדר כל הענין הזה פשוטו לשון חבת פתוי שבחור מרצה את ארוסתו לילך אחריו כן עשה לי דודי

"ענה דודי" - על ידי משה

"ואמר לי" - על ידי אהרן

"קומי לך" - זרזי עצמך (שמות יא) וישאלו איש מאת רעהו

"כי הנה הסתיו עבר" - אלו ארבע מאות שנה דלגתים למנותם משנולד יצחק

"הגשם" - שהוא טרחותו של סתיו חלף והלך לו כלומר שמנים ושש שנה של קושי השעבוד נגזרו עליכם והלכו להם משנולדה מרים הקשו המצריים שעבוד על ישראל ולכך נקראת מרים על שמררום

"הנצנים נראו בארץ" - הרי משה ואהרן מוכנים לכם לכל צרכיכם

"עת הזמיר הגיע" - שאתם עתידי' לומר שירה על הים

"וקול התור" - קול התייר הגדול דבר אחר קול התור קול שהגיע זמן יציאתכם ממצרים

"התאנה חנטה פגיה" - הגיע זמן של בכורים לקרב שתכנסו לארץ

"והגפנים סמדר" - קרב זמן נסכי היין דבר אחר כשרים שבכם חנטו והנצו לפני מעשים טובים והריחו ריח טוב

"קומי לכי" - כתיב יוד יתירה קומי לך לקבל עשרת הדברות דבר אחר התאנה חנטה פגיה אלו פושעי ישראל שכלו בשלשת ימי אפילה

"והגפנים סמדר נתנו ריח" - אלו הנשארים מהם עשו תשובה ונתקבלו כך נדרש בפסיקתא

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יונתי בחגוי הסלע" - זה נאמר על אותה שעה שרדף פרעה אחריהם והשיגם חונים על הים ואין מקום לנוס לפניהם מפני הים ולא להפנות מפני חיות רעות למה היו דומין באותה שעה ליונה שבורחת מפני הנץ ונכנסה לנקיקי הסלעים והיה הנחש נושף בה תכנס לפנים הרי הנחש תצא לחוץ הרי הנץ אמר לה הקב"ה הראיני את מראיך את כשרון פעלתך למי את פונה בעת צרה

"השמיעני את קולך" - (שמות יד) ויצעקו בני ישראל אל ה'

"בחגוי" - בנקיק והוא לשון שבר ודומה לו (תהלים קז) יחוגו וינועו (ישעיהו יט) והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא וכשהן רבים קורא להן חגוי וכן קצה קצוי וכן (שמואל כ י) ויכרות את מדויהם

"מדרגה" - אישקלויו"ש בלע"ז כשעושין חריץ סביבות המגדלים ושופכים העפר למעלה להגביה התל סביב עושין אותו מדרגות מדרגות זו למעלה מזו

"בסתר המדרגה" - פעמים שיש בהן חורים ונכנסים שם שרצים ועופות

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אחזו לנו שעלים" - שמע הקב"ה את קולם צוה את הים ושטפם זהו אחזו לנו השועלים הללו הקטנים עם הגדולים שאף הקטנים היו מחבלים את הכרמים בעוד כרמנו סמדר שהענבים דקים כשהיתה בת ישראל יולדת זכר והיא טומנתו והיו המצרים נכנסים לבתיהם ומחפשין את הזכרים והתינוק טמון והוא בן שנה או בן שנתים והן מביאין תנוקות מבית מצרי ותינוק מצרי מדבר ותינוק ישראל עונהו ממקום שטמון שם והיו חופשין ומשליכין אותו ליאור ולמה קרא אותם שועלים מה השועל הזה מביט לפנות לאחוריו לברוח אף מצרים מביטים לאחוריהם שנאמר (שמות יד) אנוסה מפני בני ישראל

"שעלים קטנים" - כתיב חסר וי"ו על שם שהיה נפרע מהם במים שנמדדו בשעלו של מקום

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דודי לי ואני לו" - הוא כל צרכיו תבע ממני ולא צוה אלא לי עשו פסח קדשו בכורות עשו משכן הקריבו עולות ולא תבע מאומה אחרת

"ואני לו" - כל צרכי תבעתי ממנו ולא מאלהים אחרים

"הרעה" - את צאנו בשושנים במרעה טוב ונוח ויפה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עד שיפוח היום" - מוסב למקרא של מעלה הימנו דודי לי ואני לו עד זמן שגרם העון ושזפתני השמש כחום היום וגבר השרב

"ונסו הצללים" - חטאנו בעגל חטאנו במרגלים ונסו הצללים זכיות המגינות עלינו פרקתי עולו

"סב דמה לך דודי" - גרמתי לו להסתלק מעלי על הרים המופלגים ממני

"בתר" - לשון חלוקה והפלגה