תרגום על שיר השירים ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א אמרת כנשתא דישראל בעדן דמשרי מרי עלמא שכינתיה ביני אנא מתילא לנרקום רטיב מגינתא דעדן ועובדי יאין כורדא דבמישר גנוניתא דעדן:

ב ובעידן די אנא סטיא מן אורחא דתקנא קדמוי ואיהו מסלק שכינת קודשא מיני אנא מתילא לורדא דמלבלבא ביני סלויא דנעיצן עפיהא ובזיען הכדין אנא נעיצא ובזיעא מגזירן בישין בגלותא ביני מלכי עממיא:

ג היכמה דיאי ומשבח אתרוגא ביני אילני סרק וכולי עלמא מודעין יתיה כן רבון עלמא הוה משבח ביני מלאכיא בעידן דאיתגלי על טורא דסיני בזמן דיהב אוריתא לעמיה בההיא שעתא בטלל שכינתיה רגיגת למיתב ופתגמי דאוריתיה בסימן על מוריגי ושכר פקודוי נטרין לי לעלמא דאתי:

ד אמרת כנשתא דישראל אעל יתי יי לבית מתיבת מדרשא דסיני למילף אוריתא מפום משה ספרא רבא וטקס פקודוי קבלית עלי בחיבתא ואמרית כל די פקיד יי אעביד ואשמע:

ה ובעידן די שמעית ית קליה די מתמלל מגו שלהובית אשתא זעית ורתעית בתראי מן רתיתא בכן קריבית לות משה ואהרן ואמרית להון קבילו אתון קל פתגמי דיי מגו אשתא ואעילו יתי לבית מדרשא וסעידו יתי בפתגמי אוריתא די עלויהון אתבסס עלמא והבו רדידין על צוארי מפשר מיליא קדישין דמתיקין על מוריגי כתפוחי גינתא דעדן ואהי עסיקא בהון מאיס איתסא בהון ארום מרעת חבתא אנא:

ו כד הוו עמא בית ישראל אזלין במדברא הוו ענני יקרא מסחרן להון ארבעה מארבע רוח עלמא בגין דלא ישלוט בהון עינא בישא וחד מן עלויהון בגין דלא ישלוט בהון שרבא ושמשא ואוף לא מטרא וברדא וחד מלרע להון די הוה מסובר יתהון היכמה דמסובר תורבינא ית ינקא בעטפיה וחד הוה רהיט קדמיהון מהלך תלתא יומין למככא טוריא ולמדלי משריא וקטיל כל חיון קלן ועקרבין די במדברא והוה מאלל להון אתר כשר למבת בגין דהוו עסיקין באולפן דאוריתא דאתיהיבת להון ביד ימינא דיי:

ז בתר כן אתאמר למשה בנבואה מן קדם יי למשלח אזגדין לאללא ית ארעא וכדו תבו מלאללא אפיקו שום ביש על ארעא דישראל ואתעכבו ארבעין שנין במדברא פתח משה פומיה וכן אמר אשבעית יתכון כנשתא דישראל ביי צבאות ובתוקפי ארעא דישראל דלא תזידון למיסק לארעא דכנען עד דיהא רעוא מן קדם יי ויסופון כל דרא אנשי קרבא לממת מגו משריתא היכמה דזדו אחוכון בני אפרים די נפקו תלתין שנין ממצרים עד לא מטא קיצא ונפלו ביד פלשתאי דיתבין בגת וקטלו יתהון אלהין אוריכו עד זמן ארבעין שנין ובתר כן יעלון בניכון ויחסנון יתה:

ח אמר שלמה מלכא בעידן דהוו יתבין עמא בית ישראל במצרים סליקת קבלתהון לשמי מרומא הא בכן אתגלי יקרא דיי למשה על טורא דחורב ושדר יתיה למצרים למפרק יתהון ולאפקא יתהון מגו דחוק מרות מצרים וטפן על קיצא בגין זכותא דאבהתהון דמתילין לטוריא ושוור על זמן שעבודא מאה ותשעין שנין על צדקתא דאמהתן דמתילן לגלמתא:

ט אמרת כנשתא דישראל בזמן דאתגלי יקרא דיי במצרים בליליא דפסחא וקטל כל בוכרא רכב על חזיזא קלילא ורהט כטביא וכאורזילא דאילא ואגין על בתיא די אנן תמן ואתעתד בתר אשוותנא ואשגח מן כוותא ואסתכל מן חרכיא וחזא דמא דנכסא דפסחא ודמא דגזירת מהולתא דחקיק על תרענא וחש מן שמי מרומא וחמא לעמיה דאכלין ית נכסת חגא טווי נורא על תמכא ועולשין ופטירין וחס עלן ולא יהב רשותא למלאך מחבל למחבלא בן:

י ובעידן צפרא אתיב רחימי ואמר לי קומי לך כנשתא דישראל רחימתי די מלקדמין ושפירת עובדין איזילי נפקי מן שיעבוד מצראי:

יא ארום הא זמן שעבודא דדמי לסתוא פסק ושניא דאמרית לאברהם ביני פלגיא איתקטעו ומרות מצראי דמתילי למטרא טרידא חלף ואזל ולא תוספון למיחזיהון עוד עד עלמא:

יב ומשה ואהרן דמתילו ללולבי דתמר אתחזו למעבד נסין בארעא דמצרים ועידן קטוף בוכריא מטא וקל רוחא דקודשא דפורקנא דאמרית לאברהם אבוכון כבר שמעתון מה דאמרית ליה ואף ית עמא די ישתעבדו בהון דאין אנא ובתר כן יפקון בקנינא סגיא וכען צביתי למעבד מה דקימית ליה במימרי:

יג כנשתא דישראל דמתילא לביכורי תאנים פתחת פומה ואמרת שירתא על ימא דסוף ואף עולמיא וינקיא שבחו למרי עלמא בלישנהון מן יד אמר להון מרי עלמא קומי לך כנשתא דישראל רחימתי ושפירתי איזילי מכא לארעא דקימית לאבהתך:

יד וכד רדיף פרעה רשיעא בתר עמא דישראל הות מתילא כנשתא דישראל ליונתא דסגירא בחגוי טינרא וחיוא מעיק לה מגיו ונצא מעיק לה מברא הכדין הות כנשתא דישראל סגירא מארבע סטרוי דעלם דמין קדמיהון ימא ומן בתריהון רדף סנאה ומן תרין סטריהון מדברן דמלין חיון קלן דנכתין וקטלין באריסיהון ית בני נשא ומן יד פתחת פומה בצלו קדם יי ונפקת ברת קלא מן שמי מרומא וכן אמרת אנת כנשתא דישראל דמתילא ליונתא דכיתא ומטמרא בסגור חגוי טינרא ובחביוני דרגתא אחזיני ית חזויך וית עובדיך דתקנן אשמעינני ית קליך ארום קליך עריב בצלותא בבית מוקדש זעיר וחזוך שפיר בעובדין טבין:

טו בתר דעברו ית ימא אתרעמו על מיא ואתא עליהון עמלק רשיעא די נטר להון דבבו על עיסק בכרותא וברכתא די שקל יעקב אבונא מן עשו ואתא לאגחא קרבא בישראל על דבטילו פתגמי אוריתא והוה עמלק רשיעא גניב מתחות גדפי ענני יקרא נפשתא משבטוי דדן ומקטל יתהון על דהוה בידיהון פסליה דמיכה בההיא שעתא איתחייבו בית ישראל דמתילין לכרמא לאתחבלא אלולי צדיקי דרא ההוא דמתילין לבוסם טב:

טז בההיא שעתא הדרו בתיובתא בכן אתעתד משה נביא וצלי קדם יי ויהושע משומשניה איזדרז ונפק מתחות גדפי ענני יקרא דיי ועמיה גוברין צדיקיא דדמין בעובדיהון לורדא ואגיחו קרבא בעמלק ותברו ית עמלק וית עמיה בשמתא דיי וקטלא ותבירא בפתגם דחרב:

יז ובזעירות יומיא עבדו בני ישראל ית עגלא דדהבא ואסתלקו ענני יקרא די מטללין עלויהון ואשתארו מפרסמן ואתרוקנו ית תקון זיינהון דחקיק ביה שמא רבא מפרש בשבעין שמהן ובעא יי להובדא יתהון מן עלמא אלולי דאדכר קדמוי קיים דקיים במימריה לאברהם ליצחק וליעקב דהוו קלילין בפולחניה כטביא וכאורזילא דאילא ותקרובתא די קריב אברהם ית יצחק בריה בטור מוריה ומן קדמת דנא קרב תמן ית קורבניה ופליג יתהון בשוה: