מ"ג שיר השירים ב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שיר השירים


<< · מ"ג שיר השירים ב · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֱבִיאַ֙נִי֙ אֶל־בֵּ֣ית הַיָּ֔יִן וְדִגְל֥וֹ עָלַ֖י אַהֲבָֽה׃

תרגום (כל הפרק)

אמרת כנשתא דישראל אעל יתי יי לבית מתיבת מדרשא דסיני למילף אוריתא מפום משה ספרא רבא וטקס פקודוי קבלית עלי בחיבתא ואמרית כל די פקיד יי אעביד ואשמע:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל בית היין" - אהל מועד ששם ניתנו פרטיה וביאוריה של תורה

"ודגלו עלי אהבה" - וקבוצתי שדגלני אליו אהבה היא עלי עודני זוכרת אהבתו ודגלו אשריי"ט בלע"ז

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ודגלו - מן דגל מחנה יהודה:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

משל:

(ד) "הביאני", [הרעיה מספרת] כי אחר שדברו הדודים כ"ז לקחה דודה והביאני אל בית היין, ושם העמיד עליה את דגלו. והיא אהבה. האהבה היא הדגל שהעמיד עליה:

מליצה:

(ד) "הביאני" (הנפש מספרת) כי אחר הדברים האלה הנשגבים החל רוח ה' לפעם על נפש שלמה והוכנה אל החבור האלהי וזה קרא במליצה שהביאה אל בית היין כי היין המוזכר בכל הספר הזה ששתתה הרעיה ע"י דודה היא היין הנבואיי המשומר בענביו הסך נסך שכר לה' המשמחת הנפשות עת יחול עליהם הרוח [ובזהר ויקרא דף י"ב. אי ת"ח הוא כתיב ויין ישמח לבב אנוש ודא יינא דמנטרא דחדי לכולא ואית יינא אחרא דאיהו דינא וכו'] ודגלו וכבר הרים עלי הדגל שלו והיא אהבה שמשכני ודבקני אליו באהבתו כי האהבה קודמת אל הנשיקה וההבאה אל בית היין קודמת אל שתיית היין עצמו:

מדרש רבה (כל הפסוק)


ד.

הביאני אל בית היין רבי מאיר ורבי יהודה ר' מאיר אומר: אמרה כנסת ישראל: הושלט בי יצר הרע, כיין. ואמרתי לעגל: (שמות ל"ב) אלה אלוהיך ישראל. הדין חמרא כד עלל בבר נש, הוה מערבב ליה. אמר לו ר' יהודה: דייך מאיר! אין דורשין שיר השירים לגנאי, אלא לשבח. שלא נתן שיר השירים, אלא לשבחן של ישראל. ומהו הביאני אל בית היין? אמרה כנסת ישראל: הביאני הקדוש ברוך הוא למרתף גדול של יין, זה סיני, ונתן לי שם דגלי, תורה ומצוות ומעשים טובים. ובאהבה גדולה קבלתי אותם. רבי אבא בשם ר' יצחק אמר: אמרה כנסת ישראל: הביאני הקדוש ברוך הוא למרתף גדול של יין, זה סיני. ונתן לי משם התורה, שנדרשת מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא. מנין? ודגלו, ומאהבה גדולה קבלתיה, שנאמר: ודגלו עלי אהבה. רבי יונה אמר: שני חברים שעוסקין בדבר הלכה, זה אומר בית אב של הלכה וזה אינו אומר בית אב של הלכה. אמר הקדוש ברוך הוא: ודגלו עלי אהבה. אמר ר' אחא: עם הארץ שקורא לאהבה איבה, כגון: ואהבת, ואייבת. אמר הקדוש ברוך הוא: "ודילוגו עלי אהבה". אמר ר' יששכר: תינוק שקורא לְמשֶׁה מַשֶׁה, לְאַהֲרן אַהֲרַן, לְעֶפְרן עֶפְרַן. אמר הקדוש ברוך הוא: "וליגלוגו עלי אהבה" אמר רבי חונייא: לשעבר אדם מראה איקונין באצבעו והיה נזוק, ועכשיו אדם מניח ידו על האזכרה כמה פעמים ואינו נזוק. ולא עוד, אלא שאמר הקדוש ברוך הוא: "וגודלו עלי אהבה". ורבנן אמרי: אפילו התינוק מדלג על האזכרה כמה פעמים ואינו נזוק, ולא עוד, אלא אמר הקדוש ברוך הוא: "ודילוגו עלי אהבה". אמר ר' ברכיה: אפילו אותן הדגולין, שדגל יעקב באביו. היך מה דאת אמר: (בראשית כ"ז) ואת עורות גדיי העזים הלבישה על ידיו. אמר הקדוש ברוך הוא: בהן אני משרה שכינתי. הדא הוא דכתיב: (שמות כ"ו) ועשית יריעות עזים. ולא עוד, אלא שאמר הקדוש ברוך הוא: ודגלו עלי אהבה ודיגולו עלי אהבה. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: אמרה כנסת ישראל: הביאני הקדוש ברוך הוא למרתף גדול של יין, זה סיני, ושם ראיתי: מיכאל ודגלו. גבריאל ודגלו. וראו עיני טקסים של מעלה ואהבתי אותם. באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא למשה: הואיל ורצונם של בני לחנות בדגלים, יחנו בדגלים. הדא הוא דכתיב: (במדבר ב') אישעל דגלו באותות.