קטגוריה:אסתר ד ה

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(ה) ואסתר בחכמתה הבינה בדברים ומה עשתה אמרה בלבה הנה אין ספק כי אין תקנה בידי בשר ודם כי אם מה' יצא הדבר והוא חפץ לבלתי הרפות ידי ישראל מהתשובה, ועל כן אפילו לא דיבר לסריסיה הידועים שהם סריסי המלכה, לכן התחכמה ותקרא להתך אשר הוא מסריסי המלך ולא מסריסיה המשרתים לפניה, להסתיר דבר שלא יכירו הרואים כי היא שלחה אותו. ובחרה באשר העמיד לפניה, לשתי סבות, אחת, שלא העמיד אותו לשרתה כי גדול היה ולא מסריסיה המיוחדים להיות משרתי פניה כי אם אשר העמיד לפניה להיות מצוי לפניה דרך שררה, כי בזה לא יחשבו הרואים אותו מדבר אל מרדכי כי היא שלחה אותו כי לא ניתן לה לשרת ולשלוח כי אם סריסיה. שנית, להיות נאמן לה מלהיות מגלה סוד, ומה גם אם היה דניאל כמאמרם ז"ל (מגילה טו א):

ואמר ותצוהו על מרדכי שהוא משולל הבנה שהיה לו לומר ותשלחו אל מרדכי, ואם הוא שצוהו שילך אליו כי צו הוא לשון זרוז ומיד, הלא היה לו לומר אל מרדכי ולא על. אך יהיה על דרך מאמר הכתוב באומרו ויצוום אל בני ישראל "ואל פרעה מלך מצרים" (שמות ו יג) ואמרו רבותינו ז"ל (שמות רבה ז ב) שצוה אל משה ואהרן שיתנהגו עם ישראל בנחת ובפרעה שינהגו בו כבוד, והענין שיהיו מצווים ובאים ישראל ופרעה בעיניהם. ועל דרך זה יאמר פה, אלא כי שם שנאמר אל ולא נאמר על, הוא שיהיו ישראל ופרעה מצווים אצלם, אך פה שאומר על, באומרו ותצוהו על מרדכי, הוא שיהיה מוטל צווי התך על מרדכי, שיחשיבהו. והוא כי ראה את שלוחיה הראשונים שלא החשיבום אפילו לדבר להם דבר רק שלא קיבל מידם, על כן חששה פן יעשה כן גם להתך שלא יגלה לו את כל לבו לדבר אליה, על כן ותצוהו את התך על מרדכי שיחשיבהו להגיד לו, ויהיה על ידי מוליך הבגדים בראשונה. ולא הזכירו מי היה מוליך הבגדים, יהיה כי לא שילחה רק דרך התנכרות לבל יודע אל הרואים כי ממנה היה הדבר כי לא היה על ידי סריסיה או מהידועים שהם שלה. וכן עשה מרדכי שלא הסתיר דבר ממנו ויגד לו את כל לבו, וזהו אומרו ותצוהו על מרדכי, ולמה היה הצווי הוא לדעת וכו' שאם לא יחשבנו לא יגלה לו מה זה ועל מה זה:
וענין מה זה וכו' הוא כלומר מה זה הצער ועל מה היה זה, מה היתה סיבתו, כלומר אם הסיבה היא מן השמים נלחמו על ידי דברי עונות גברו ועל כן לא באתם אלי כי תראה שלא יתוקן על ידי, ועל כן הוסיפה לשאול ועל מה זה:
ומה יפו דברי רבותינו ז"ל (אסתר רבה ח ד) על פי דרך זה באומרם שמא עברו ישראל על מזה ומזה הם כתובים, כלומר מאשר לא קבלת הבגדים שתוכל להכנס לגלות אזני, אין זה כי אם שמא עברו על עשרות הדברות ועל כן אין תקנה זולת בשוב ישראל עד ה' אלהיהם:
או יאמר מה זה הצער ועל מה זה שעשית לבלתי קבל הבגדים לבא אל שער המלך ולהגיד לי וגם לא דברת אל שולחי דבר, כי גם שהבינה בשכלה היתה מבקשת לדעת מפיו: