ביאור:אסתר ד יז

אסתר ד יז: "וַיַּעֲבֹר מָרְדֳּכָי, וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר."

תרגום ויקיטקסט: ומרדכי עבר בכל רחבי העיר שושן, אסף את כל היהודים וציווה עליהם לצום שלושה ימים, ככל אשר ציוותה עליו אסתר.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ד יז.

וַיַּעֲבֹר מָרְדֳּכָי - מה בדיוק הוא עבר?

1. לפי הפשט, מרדכי עבר ממקום למקום בתוך העיר, כדי לכנוס את כל היהודים כמו שציוותה עליו אסתר (רשב"ם).

2. בחפירות ארכיאולוגיות התגלה, שבתוך העיר שושן היה מתחם מיוחד שנקרא שושן הבירה, שבו נמצא הארמון ונמצאו כל הנכבדים כולל מרדכי. בינו לבין העיר שושן (שבה נמצאו רוב היהודים) הפריד נהר, ומרדכי עבר את הנהר הזה (אבן עזרא; וכן ר' אברהם קורמן, ביאור:שושן - שושן הבירה).

3. ולפי הדרש, מרדכי עבר על ההלכה, בכך שהורה לכולם לצום בפסח (רש"י; וראו דיון בנושא בביאור הפסוק הקודם).

וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר

א. מרדכי עשה את דברי אסתר וצם עליה. כתוצאה מכך הוא לא הלך למקומו בשער המלך, והיה פטור מלכבד או להכעיס את המן.

ב. מרדכי עשה את דברי אסתר, אבל לא נאמר שהיהודים עשו את פקודת מרדכי וצמו על אסתר (הם ממילא צמו עוד קודם --- אסתר ד ג). רק לאחר פקודת ההגנה העצמית, ולאחר שהיהודים ראו את מרדכי (אסתר ח טו): "בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה", מדרכי הפך למנהיג בפועל של היהודים.

ג. מרגע שאסתר אזרה אומץ והחליטה להיכנס למלך, השתנה מעמדה. מרדכי הפך להיות 'הסוכן' של אסתר, ולא 'המפעיל' שלה. ואמנם, בסיומה של המגילה מופיעה פעולתם של אסתר ומרדכי בלשון נקבה (אסתר ט יג): "ותכתוב אסתר... ומרדכי" (אחיטוב רונן, מגילת ושתי, בית מקרא, עמוד 255, 1999).

כבר ראינו במגילה שנאמר (אסתר א כא): "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ, כִּדְבַר מְמוּכָן", ולא כן, הן המלך לא הכריז על תחרות בחירת המלכה עד שנעריו הציעו הצעה פשוטה יותר (אסתר ב ב). כך גם כאן, מרדכי לא עשה מה שהתך חשב, אלא מה שאסתר באמת התכוונה.

מדוע מרדכי לא ענה לאסתר?

השיחה הושלמה ואין מה להוסיף - כי כל המוסיף גורע. מרדכי לא היה יכול לענות "הבנתי" כי אז התך היה חושד שיש משהו נסתר בדברי אסתר ומרדכי, הן הכל היה ברור לו.

באיזה תאריך התרחש הפסוק?

1. לפי רוב המפרשים, כל הסיפור קרה עוד באותו יום שבו פורסמו הגזירות, כלומר ב-13 בחודש הראשון, י"ג בניסן (אסתר ג יב).

2. אך ייתכן שהחקירה המודיעינית שעשה מרדכי לקחה זמן רב, ולכן הגזירות בוטלו רק בחודש השלישי, כ"ג בסיון. ראו 70 יום במגילת אסתר.