ביאור:שושן - שושן הבירה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"שאלות"

""

"ב)" "וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים "בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶך" " (א,ה). שושן היתה עיר הבירה, גרו בה רבבות אנשים, אם לא מאות אלפים, הניתן לערוך משתה לקהל עצום כזה? הייתכן להכניסם לגינת ביתן המלך?

ר' "יצחק עראמה" (1420-1494) בסיפרו "עקדת יצחק" אומר:

איש לא נעדר, שהם עם כבד מאוד, ולזה אמר: שעשאו בחצר גינת ביתן המלך, כי בית המלכות אשר שם שושן הבירה קטן מהכיל אותם (פירושו על המגילה הופיע בדפוס ראשון של "עקדת יצחק", קושטא רע"ח/1518; ההדיר והעיר את הפירוש הרב "חיים זוננפלד" בתש"ן).

אולם, האם חצר ארמון, יהא גדול אשר יהא, יכול להכיל מאות אלפי בני אדם?

""

"ו)" "אִישׁ "יְהוּדִי" הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי" (ב,ה). האם רק "יהודי אחד" היה גר שם?

""

"י"ג)" לאחר חליפת דברים עם אסתר בתיכנון ההצלה נאמר: "וַיַּעֲבֹר מָרְדָּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר" (ד,יז). חכמי התלמוד כבר שאלו "מאי ויעבור? רב אמר: שהעביר יום ראשון של פסח בתענית ושמואל אמר: "שעבר ערקומא דמיא" " (מגילה טו,א). "ויעבור" אמנם מתאים למעבר במים, כמו "ויעברו את הירדן" ועוד. אך מה זה שייך לבעיה עצמה?

"ט"ז)" " וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל אֹיְבֵיהֶם... "וּבְשׁוּשַׁן הַבִּירָה" הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ" (ט, ה-ו). אסתר לא הסתפקה בזה וביקשה "יִנָּתֵן גַּם מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר "בְּשׁוּשָׁן" לַעֲשֹוֹת כְּדַת הַיּוֹם... וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהֵעָשֹוֹת כֵּן וַתִּנָּתֵן דָּת "בְּשׁוּשָׁן" ... וַיַּהַרְגוּ "בְשׁוּשָׁן" שְׁלשׁ מֵאוֹת אִישׁ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם" (ט, יג-טו). הרי אתמול עשו בשושן הבירה מה שרצו, מי מנע מיהודים להרוג עוד 300 איש? מדוע לפני כן נאמר "בשושן" הבירה וכאן נאמר תמיד בשושן ללא תוספת הבירה. אין זו הפעם היחידה שהמגילה מבדילה בין שושן לשושן הבירה.

"פתרונות"

סודות ארמון המלוכה בשושן היו קבורים באדמה כ-2400 שנה. רק במחצית השניה של המאה ה-19 הצליח החוקר הצרפתי Marcel Dieulafoy לגלות את סודותיו. כראש המשלחת הממלכתית בפרס חפר וחשף את העיר שושן ואת ארמון המלוכה. בתוך העיר שושן היתה "עיר הבירה" מעין "קריה" מוקפת תעלת מים וחומה, ולא ניתן היה לעבור מן העיר שושן אל שושן הבירה ללא רשיון מיוחד(1) . הדו"ח פורסם בשנים 1884-1885 ב- L'ART ANTIQUE LA PERSE .

מרדכי היה היהודי היחיד, כנראה כנציג של העם היהודי, שמקום מושבו היה בעיר הבירה. כאשר אסתר שלחה אותו, "לך כנוס את כל היהודים", הוא היה צריך לעבור את תעלת המים (ערקומא דמיא), כדי להגיע לעיר עצמה.

אחשוורוש ערך את המשתה לכל אנשי שושן הבירה ולא לכל אנשי שושן. בשושן הבירה גרו כ - 1000 איש או קצת יותר. למספר כזה ניתן לערוך משתה ואפשר להכניסם "בחצר גינת ביתן המלך".

המן העסיק בתפקידים ממשלתיים הרבה מאנשי שלומו, שהיו שונאי יהודים. לכן ראשית כל, כשאופשר ליהודים להינקם מאויביהם, הם הרגו את אנשי המן שבעיר הבירה. ביום השני ביקשה אסתר לאפשר ליהודים לחסל את אויביהם גם בשושן עצמה. למרות היותה עיר רבת אוכלוסין, לא היו בה הרבה מאנשי המן, כי המן עצמו לא היה מקומי. הוא הביא הרבה "צוררי יהודים" ממרחקים, ואת החשובים שבהם ריכז בעיר הבירה. אותם הרגו היהודים.

כך נוכל להבין את הנאמר: "... וַיָּבֵא אֶת אֹהֲבָיו וְאֶת זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ"(ה,י). הייתכן שאוהביו לא ידעו על עושרו וכבודו? אשתו לא ידעה על "רוב בניו"? מסתבר, שאשתו ואוהביו נשארו במקום מגוריו הקודם ואולי אפילו בארץ(2) . בשושן הבירה היתה לו אשה (או פילגש) ממנה נולדו לו הרבה בנים, שאשתו הראשונה והעיקרית, טרם ידעה עליהם. לאחר עלייתו המסחררת לגדולה וכשנוצרה לו ההזדמנות לנקום בעם היהודי, הוא הזמין את משפחתו המקורית להצטרף אליו (ע"ע כל המיצר לישראל נעשה ראש )

(1) הרב ד"ר "שלמה ימפל" (1874-1934) פירסם סדרת מאמרים, על סמך המימצאים הארכיאולוגיים שהחלו להתפרסם, כדי לערער את שיטתו של ולהויזן וחסידיו, שהוצגה כ"שיטה מדעית". הוא הוכיח, שחג הפורים הוא עתיק יומין, מקורו יהודי ולא ניתן היה לכתוב את המגילה, אלא בעת התרחשות המעשה, כי לאחר מכן איש כבר לא ידע את סודות שושן שנקברה באדמה זמן קצר לאחר המאורע המסופר במגילה ( DAS BUCH ESthER NACH SEINEN GESZICHLHCHKEIT UNTERSUCHT ). עד היום מצטטים רבים מדבריו, מבלי להזכיר את שמו. ר' "ראובן מרגליות" העיר את תשומת הלב בהבנת השינוים לסירוגין בשם שושן לשושן הבירה לאור החפירות הארכיאולוגיות שבשושן ("המקרא והמסורה" פ"ח). לאמיתו של דבר , ר' "אברהם אבן עזרא" כבר הרגיש בעינו החדה , שאכן העיר שושן אינה זהה עם שושן הבירה (בפירושו לאסתר א,ב). הר"ר "יהונתן אייבשיץ" סבור ש"עורקמא דמיא" זהה עם נהר אובל שדניאל הזכיר: "ואני בשושן הבירה על נהר אובל" ("יערות דבש" ח"ב, עמ' ס).

מפליאים ביותר הם דברי ר' "משה אלשיך" (במאה ה-16), שהבין את התיאור שבמגילה, כפי שניתן היה להבין לאחר החפירות: "הנה שתי עירות סמוכות זו לזו ועורקמא דמיא היה עובר ביניהם ומפרידן, אחת נקראת שושן הבירה, שם מושב המלך והשרים ואין רשות ליהודי לדור שם והשניה נקראת עיר שושן ושם דרים יהודים רבים. רק למרדכי לבדו ניתנה הרשות להיות בשושן הבירה..." (אלשיך למגילת אסתר ב,ה). הרב "מאיר מאזוז" שליט"א הסב את תשומת לבי לכך, שיש אף שוני בניקוד בין שושן לשושן הבירה. שושן תופיע תמיד בקמץ, ואילו שושן הבירה תופיע בפתח (מופיע בסיפרו "סנסן ליאיר").

(2) רבים התפלאו שאין זכר להמן ביתר ספרי המקרא האחרונים. אצל האמוראים נשתמרה מסורת, שהמן (ממוכן) התנכל לושתי, משום שזילזלה בו. רב כהנא כינה אותו "הדיוט קופץ בראש" (מגילה יב,ב). היא התנגדה להזמינו לסעודות רשמיות, גם לאחר שעלה לגדולה. לפי המדרש היא אף סטרה לו בנעלה על פניו (אסתר רבה ד,ו). לפי אותו מדרש, היתה להמן בת שרצה להשיאה לאחשוורוש, לכן יעץ להרוג את ושתי (שם א,טז; אבא גוריון 17).

לפי תירגום השבעים, המן לא היה פרסי אלא מקדוני. ד"ר מנשה רפאל ליהמן העלה רעיון מעניין, שהמן "צורר היהודים" היה מראשי "צרי יהודה ובנימין" המוזכרים בספר עזרא (ד,א). אנשי מפלגתו "האנטישמית" התרכזו בארץ וביתר מדינות ערב. הוא יצא לשושן כנציג צוררי היהודים. הוא ניצל את המתיחות ששררה בין המלך והמשפחות המיוחסות ועלה לגדולה. לדעתו של ד"ר ליהמן, המן לא סיפר לאחשוורוש את כל האמת על תיכנון ההשמדה, אלא על הפיכתם לעבדים, לכן קל היה לאסתר לשכנע את אחשוורוש: " וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ (כפי שהמן סיפר לך) הֶחֱרַשְׁתִּי, (אך) אֵין הַצָּר (נציג צוררי יהודה) שׁוֶֹה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ" (ז,ד, ראה "מסות ומסעות", עמ' 46-52). במדרש אף נאמר, שהיא העירה את תשומת לבו, כיצד המן רימה אותו, שסך הארנונות לבד, שהיהודים שילמו למלך עולה יותר מעשרת אלפים ככר כסף שהבטיח למלך (ראה "יערות דבש" לר"ר יהונתן אייבשיץ ח"א, דרוש ז' אימרה דרשנית יפה על אותו פסוק).

מקורות

על-פי מאמר של הרב קורמן שפורסם לראשונה בתכלת אברהם וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-03-18.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/tklt_avrhm_jujn