ביאור:אסתר ד ט
אסתר ד ט: "וַיָּבוֹא הֲתָךְ, וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר אֵת דִּבְרֵי מָרְדֳּכָי."
תרגום ויקיטקסט: ויבוא התך מרחוב העיר אל ארמון המלך, ויגד לאסתר את דברי מרדכי על התוכנית להשמדת היהודים, וציווה עליה בשם מרדכי להיכנס אל המלך.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ד ט.
וַיָּבוֹא וַיַּגֵּד[עריכה]
התך קיבל שתי עובדות להעביר לאסתר: "אֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ ביהודיים [בַּיְּהוּדִים] לְאַבְּדָם" (פסוק ז) וגם "אֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם" (פסוק ח).
כותב המגילה לא מציין שהתך "נתן" לאסתר את כתב-הדת; אולם סביר להניח שהתך נתן את כתב-הדת, כי אסתר ציטטה את הכתוב בו (אסתר ז ד): "לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד". זאת היא דרכו של כותב המגילה, להוריד בחשיבות פרטים שהוא רוצה להסתיר מהקורא.
מהכתוב לא ברור כיצד היה כתב-הדת ארוז, והאם התך קרא את הכתוב או ידע את תוכנו.