ביאור:אסתר ד ד
אסתר ד ד: "ותבואינה [וַתָּבוֹאנָה] נַעֲרוֹת אֶסְתֵּר וְסָרִיסֶיהָ וַיַּגִּידוּ לָהּ וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה מְאֹד וַתִּשְׁלַח בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁ אֶת מָרְדֳּכַי וּלְהָסִיר שַׂקּוֹ מֵעָלָיו וְלֹא קִבֵּל."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ד ד.
למה מרדכי לא סיפר לאסתר??[עריכה]
למה? פשוט מאוד.
- אסתר לא שאלה.
- אין לספר סודות ברבים (בניגוד להמן "וַיִּשְׁלַח וַיָּבֵא אֶת אֹהֲבָיו" (ביאור:אסתר ה י)).
ותבואינה [וַתָּבוֹאנָה] נַעֲרוֹת אֶסְתֵּר וְסָרִיסֶיהָ וַיַּגִּידוּ לָהּ[עריכה]
אפשרי שאסתר פקדה על משרתיה לשים עין על מרדכי ולדווח על מעשיו. ריגול שכזה לא מעיד שמרדכי יקר לה. אסתר יכלה לרגל אחריו גם עם הוא אויב לה. אין רמז שמשרתי אסתר ידעו ש"בְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ, לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים: לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר, וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ" (ביאור:אסתר ב יא) או שהם ידעו שמרדכי הודיע "לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה" את עניין בגתן ותרש (ביאור:אסתר ב כב), והם לא דיווחו לה שמרדכי מסרב להשתחוות להמן.
בהמשך התך מודיע למרדכי את דברי אסתר, אבל הכתוב מופיע ברבים "וַיַּגִּידוּ לְמָרְדֳּכָי" (ביאור:אסתר ד יב). קימת אפשרות שלמרדכי היו מרגלים גם בחדר המלכה, ואחד הסריסים או הנערות הודיע לו את דברי אסתר בנוסף להתך, וזאת כדי לוודא שהתך הוא מהיימן. בנוסף ידוע שלמרדכי היתה דרך להתקשר עם אסתר כאשר הוא הודיע לה אודות בגתן ותרש שחשבו להרים יד במלך (ביאור:אסתר ב כב). אם ההנחה הזו נכונה, אז המרגל/ת הזו הוא שמשך את תשומת לב של שאר הנערות והסריסים להודיע לאסתר שמרדכי מתנהג בצורה משונה.
וַתִּתְחַלְחַל[עריכה]
רעד, חיל ופחד, חילחל לתוכה. אסתר לא ידעה על פקודת ההרג עד שמרדכי שלח לה את פתשגן כתב הדת (ביאור:אסתר ד ח), אותו יום לא היה יום אבל ליהודים כמנהגם ואסתר ידעה שלמרדכי אין קרוב משפחה (הורה, אישה, ילד, אח, אחות, ...) חוץ ממנה שמותו יצדיק מנהגי אבלות.
וַתִּשְׁלַח בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁ אֶת מָרְדֳּכַי[עריכה]
אסתר חששה למעמדו ובריאותו של מרדכי, אשר נראה לה מדברי משרתיה, כאדם חסר בית. לכן אסתר שולחת בגדים ולא שואלת לבעיתו. מהיכן בהרמון הנשים לקחה אסתר בגדי גברים אשר יתאימו למרדכי בגודל ובמעמד, ומה נעשה בבגדים לאחר שמרדכי סרב לקבלם המגילה לא מספרת לנו, אנו גם לא יודעים מה ידעה אסתר, אולם סביר להניח שאסתר חשבה שמפלה שכזו היא עונש מיד מלכות, הרי יהודים אחרים יעזרו למרדכי אלא אם הם מפחדים מהמלכות. אסתר במעשיה חשפה את הקשר בינה למרדכי, ולא חששה להסתכן בעזרה לבן משפחתה אפילו אם המלכות הענישה אותו. לפחות, אסתר ידעה שמרדכי חי, ולכן לבטח שהוא לא הכעיס את המלך.
וְלֹא קִבֵּל[עריכה]
לא קיבל, לא לקח, לא הגיב ולא הסביר. כשהנערות חזרו בשלום ולא פגעו בהם שוטרי המלך, ידעה אסתר שמרדכי אינו מוענש על ידי המלכות, והוא רוצה להתאבל ורוצה שהיא תשאל על מה זה ולמה.
למה היא שלחה ולמה הוא לא קיבל?[עריכה]
מאז שהמן עלה לגדולה הוא התנשא בשער המלך, מרדכי איבד את היכולת להכנס עד בית הנשים, המלך לא קיבל דיווח על פקודת המן להרוג את היהודים, המלך לא היה עסוק כאשר אסתר באה לפני המלך והוא מיד הצטרף למשתה, והמן לא היה ליד המלך כיועצו כאשר המלך היה מוכן לתת עד חצי המלכות בקלות רבה לאסתר. מכל זה ניתן להבין שהמן קיבל תפקיד לסגור ולשמור את הארמון וכך הוא בודד את המלך ממידע חיצוני.
אסתר ומרדכי היו חייבים לוודא האם שומרי השער יעשו חיפוש על בגדי משרתי המלכה. כאשר המשרתים עברו בשלום לשני הכיוונים, מרדכי העיז לתת את פתשגן כתב הדת להתך להביא למלכה.