אסתר רבה ד
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה ד
[עריכה]אסתר רבה פרשה ד פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב
א. [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יוֹדְעֵי הָעִתִּים וְגוֹ'" מי היו אמר ר' סימון זה שבטו של יששכר הה"ד (וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' דה"א, יב): "לג" ר' תנחומא אמר לקורסין ור' יוסי בר קצרת אמר לעיבורין "לָדַעַת מַה יַעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל" שהיו יודעין לרפאות את הקירוס (פירוש קליפה העולה מחמת מכה) "רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם" אלו מאתים ראשי סנהדראות שהיו שבטו של יששכר מעמידים "וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם" וכולם היו מסכימים הלכה על דעתן כהלכה למשה מסיני. אמר להם אותו רשע בשביל שגזרתי על ושתי שתכנס לפני ערומה ולא נכנסה מה הוא דינה אמרין ליה אדונינו המלך כשהיינו בארצנו היינו שואלים באורים ותומים ועכשיו מטולטלין אנו וקראו לפניו המקרא הזה (ירמיה מח, יא): "שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר" אמר לון אית הכא מינהון אמרין ליה קריביהון הדא הוא דאמר "וְהַקָּרוֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי וְגוֹ'". (משלי יא, ח): "צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו" "צדיק מצרה נחלץ" אלו שבטו של יששכר "ויבא רשע תחתיו" אלו שבעת שרי פרס ומדי.
ד"א "וְהַקָּרוֹב אֵלָיו" כתיב (שם) "בפה חנף ישחית רעהו ובדעת צדיקים יחלצו" "בפה חנף ישחית רעהו" אלו שבעת שרי פרס ומדי "ובדעת צדיקים יחלצו" זה חלקו של יששכר.
ד"א והקרוב אליו כתיב (שם יד, טז) "חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח חכם ירא וסר מרע" זה שבטו של יששכר "וכסיל מתעבר ובוטח" אלו שבעת שרי פרס ומדי.
ד"א "וְהַקָּרוֹב אֵלָיו" כתיב (שם כב, ג) "ערום ראה רעה ונסתר ופתאים עברו ונענשו" "ערום ראה רעה ונסתר" זה שבטו של יששכר "ופתאים עברו ונענשו" אלו שבעת שרי פרס ומדי:
ב. [ עריכה ]
"וְהַקָּרוֹב אֵלָיו" הן הקריבו הפורענות לעצמן "כַּרְשְׁנָא" שהיה ממונה על הכרשינין "שֵׁתָר" שהיה ממונה על היין "אַדְמָתָא" שהיה ממונה על אטנם שבארץ "תַרְשִׁישׁ" שהיה ממונה על הבית "מֶרֶס" שהיה ממרס את העופות "מַרְסְנָא" זה היה ממרס את הסלתות "מְמוּכָן" זה היה האיספקסיטון שבכולם שהיתה אשתו מתקנת להן כל מה שהיו צריכין.
אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה אם מתקיימת עצתו של רשע זה מי מקריב לפניך "כַּרְשְׁנָא" מי מקריב לפניך פר בן שנה "שֵׁתָר" מי מקריב לפניך שתי תורים "אַדְמָתָא" מי בונה לפניך מזבח אדמה כד"א (שמות כ, כ): "מזבח אדמה תעשה לי" "תַרְשִׁישׁ" מי לובש בגדי כהונה ומשמש לפניך כמד"א (שם כח, כ) "תרשיש שהם וישפה" "מֶרֶס" מי ממרס לפניך את העופות "מַרְסְנָא" מי ממרס לפניך את הסלתות "מְמוּכָן" מי מכין לפניך את המזבח כמה דאת אמר (עזרא ג, ג): "ויכינו את המזבח על מכונתו" אותה שעה אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל בני הם רעי הם קרובי הם אוהבי הם בני אוהבי הם שהוא אברהם דכתיב (ישעיה מא, ח): "זרע אברהם אוהבי" מרומם אני קרנם כמד"א (תהלים קמח, יד): "וירם קרן לעמו".
ד"א "כַּרְשְׁנָא" אמר הקב"ה בוזק אני לפניהם כרשינין ומשירן מן העולם "שֵׁתָר" משקה אני להם כוס של תרעלה "אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ" מתיר אני דמן כמים "מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן" ממרס אני מסרס וממעך את נפשם בתוך מעיהם וכי היכן היתה איסקוזות של כולן מתוקנת א"ר הושעיא מישעיה הנביא המד"א (ישעיה יד, כא): "הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקומו וירשו ארץ וגו'":
ג. [ עריכה ]
"שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי" רב ושמואל רב אמר במלכות אחשורוש הכתוב מדבר ושמואל אמר במלכות בלשצר הכתוב מדבר על דעתיה דרב דאמר במלכות אחשורוש ניחא על דעתיה דשמואל דאמר במלכות בלשצר כיצד היו כל אותן השנים אמר ר' הונא על ידי שלא נשתמשו בכלי בית המקדש הדא הוא דכתיב (דניאל ה, ב): "בלשצר אמר בטעם חמרא וגו'" שמתוך כן (שם, ל) "בֵּהּ בלילא קְטִיל בלשצר מלכא כַשְׂדָּיאָ":
ד. [ עריכה ]
"רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ" שתי משפחות היו נכנסות אצל רבי אחת של רבי הושעיא ואחת של בית רבי יהודה בן פזי כשנתחתן ר' יהודה בן פזי לר' בקשו ליכנס תחלה ולא הניחן רבי אמי אמר להם כתיב (שמות כו, ל): "וַהֲקֵמֹתָ את המשכן כמשפטו אשר הראית" וכי יש משפט לעצים אלא קרש שזכה לינתן בצפון ינתן בצפון ושזכה לינתן בדרום ינתן בדרום בעון דימנון מאיכן אמר לון ר' סימון מן דרומא שנאמר (שופטים א, ב): "ויאמר ה' יהודה יעלה" אמר לו ר' מני הדא במלחמה ברם במינוי רואה פני המלך היושבים ראשונה אף הכא כן "רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ":
ה. [ עריכה ]
"כְּדָת מַה לַעֲשׂוֹת" אמר רבי יצחק לחזירתה כדת ולאומה קדושה שלא כדת אלא באכזריות במלכה ושתי על אחת כמה וכמה במלכה שאינה ושתי:
ו. [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר מְמוּכָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים" מה ראה ממוכן לקפוץ בעצה תחלה מכאן שהדיוט קופץ בראש ר' פנחס ור' חלקיה בשם ר' סימון ור' אלעזר ור' יוחנן חד אמר דינינו כדיניהם וחרינא אמר אין דינינו כדיניהם מאן דאמר דינינו כדיניהם כדתנן (סנהדרין לב, א) "דיני ממונות הטהורות והטמאות מתחילין מן הגדול ודיני נפשות מתחילין מן הצד" ומאן דאמר אין דינינו כדיניהם מה מקיים "וַיֹּאמֶר מְמוּכָן" נראין דברי ר' יהודה נראין דברי ממוכן.
ר' יוחנן אמר תלתא אמוראין חד אמר ע"י שהיתה מסטרתו בקורדקין שלה על פניו לכאן ולכא וחרינא אמר על ידי שלא הזמינה את אשתו לסעודת נשים וחרינא אמר ע"י שהיתה לו בת והיה מבקש להשיאה למלכות מאן דאמר על ידי שהיתה מסטרתו בקורדקין שלה על פניו לכאן ולכאן שאמר "לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה" ומאן דאמר ע"י שלא הזמינה את אשתו לסעודת נשים שאמר "כִּי יֵצֵא דְּבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן" הדא היא דלא הות תמן מאן דאמר על ידי שהיתה לו בת והיה מבקש להשיאה למלכות שאמר "וּמַלְכוּתָה יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה":"ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו", אמר להתך לך אמר לה בן בנו של קרהו בא עליכם, הדא הוא דכתיב (דברים כה, יח): "אשר קרך בדרך".
דבר אחר, "אשר קרהו" בחלום, מלמד שהזכיר לה את החלום אשר חלם כענין זה, בשנה השנית למלך אחשורוש, וירא והנה רעש גדול וחזק ובהלה על הארץ ופחד ורעד לכל יושביה, והנה שני תנינים גדולים ויריעו זה לקראת זה ויערכו מלחמה, וינוסו לקולם כל גויי הארץ. והיה ביניהם גוי אחד קטן ויקומו כל הגוים על הגוי הקטן לאבד זכרו מעל הארץ, ויהי היום ההוא חשך לכל העולם, ויצר לגוי הקטן מאד ויזעקו אל ה'. והתנינים נלחמים באכזריות חמה ואין מפריד ביניהם, וירא מרדכי והנה מעין מים אחד קטן עבר בין שני התנינים האלה ויפריד ביניהם מן המלחמה אשר היו נלחמים, והמעין גבר (נגר) ויהי לנחל שוטף כשטף ים הגדול והולך ושוטף בכל הארץ, וירא והנה זרחה השמש לכל הארץ ויאור העולם, ויתרומם הגוי הקטן והגבוהים השפלו, ויהי שלום ואמת בכל הארץ. ויהי מהיום ההוא ומעלה וינצר מרדכי את החלום אשר חלם, ובעת אשר הצר לו המן אמר לאסתר על ידי שלוחה, הנה החלום אשר ספרתי לך בימי נעוריך, ועתה קומי ובקשי רחמים מאת הקדוש ברוך הוא ובואי לפני המלך והתחנני על עמך ועל מולדתך.
ז. [ עריכה ]
"כִּי יֵצֵא דְּבַר הַמַּלְכָּה" א"ר שמואל בלא דדין הות צריכה:
ח. [ עריכה ]
"וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס" רב ושמואל רב אמר כדי הבזיון הזה לקציפה הזאת ושמואל אמר כדי הקצפון לבזיון זה אמר רבי חנינא כדאי הוא הבזיון שביזה אביה את כלי ב"ה לקצפון שקצף עליה והרגה:
ט. [ עריכה ]
"אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יֵצֵא דְּבַר מַלְכוּת" אמר לו אדוני המלך דבר אתה מוציא מפיך ואני מכניס את ראשה בדיסקוס "וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָּרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר וְגוֹ'" אמר ר' חנינא בריה דר' אבהו כתיב (איוב ה, יח): "כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידיו תִּרְפֶּינָה" בלשון שנטלה מלכות מזקנה שאמר לו שמואל (ש"א טו, כח): "ונתנה לרעך הטוב ממך" בו בלשון חזרה לו המלכות הה"ד "וּמַלְכוּתָה יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה":
י. [ עריכה ]
"וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ וְגוֹ'" ר' לוי ור' יצחק ר' לוי אמר פתגם גדול אנו עתידין לשמוע מזו שנכנסה למלכות מהו "אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים" ור' יצחק אמר פתגם גדול אנו עתידים לשמוע מזו שנכנסה למלכות מהו "שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים".
אמר ר' יהודה בר' סימון "וְנִשְׁמַע פִּתְגָם" מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שאמר בחכמתו ובתבונתו (שמות יז, יד): "מחה אמחה את זכר עמלק"
"כִּי רַבָּה הִיא" רב ושמואל חד אמר הדא מלכותה רבתא להדא חטיתא וחד אמר הדא חטיתא רבתא להדא מלכותא "וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן וְגוֹ'":
יא. [ עריכה ]
"וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים" גזר והכניס ראשה בדיסקוס:
יב. [ עריכה ]
"וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ" אמר רב הונא אחשורוש דעת סרוחה היתה לו מנהג שבעולם אדם מבקש לאכול עדשים ואשתו מבקשת לאכול אפונים יכול הוא לכופה לא מה דהיא בעיא היא עבדה אמר ר' פנחס ולא עוד אלא שנעשה שחוק בעולם בנוהג שבעולם מדיי נושא פרסית והיא מדברת בלשון מדיי פרסי נושא מדיית והיא מדברת בלשון פרסי אבל הקב"ה דבר עם ישראל בלשון שלמדו הדא הוא דכתיב (שמות כ, ב): "אנכי ה' אלהיך" לשון יחנך אמר רבי נתן דבית גוברין ארבע לשונות נאין הן שישתמש בהן עולם לעז לזמר פרסי לאלייה עברי לדיבור רומים לקרב ויש אומרים אף אשורית לכתב עברית יש לה דיבור ואין לה כתב אשורית יש לה כתב ואין לה דיבור בחרו להם כתב אשורית ולשון עברית בורגני אחד אמר בררו להון לשון רומי מלשון יוני ר' יהודה בר' סימון אמר גנאי הוא לה שחותמת שאינה שלה ורב חנין בר אדא אמר אף על פי כן (דניאל ז, יט): "וטפרה די נחש" אינה חותמת אלא בלשונה א"ר שמואל בר נחמן מכאן אדם צריך לשנות את פרשיותיו אילו לא שנה לנו משה את התורה מהיכן אנו יודעין (דברים יד, ז): "השסועה" ואילו לא שנה לנו דניאל את החלום מהיכן אנו יודעין "וטפרה די נחש".
קישורים חיצוניים
מדרש מעוצב, באתר דעת.