מ"ג אסתר ד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג אסתר · ד · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותבואינה [ותבואנה] נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותתחלחל המלכה מאד ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו ולא קבל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותבואינה [וַתָּבוֹאנָה] נַעֲרוֹת אֶסְתֵּר וְסָרִיסֶיהָ וַיַּגִּידוּ לָהּ וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה מְאֹד וַתִּשְׁלַח בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁ אֶת מָרְדֳּכַי וּלְהָסִיר שַׂקּוֹ מֵעָלָיו וְלֹא קִבֵּל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ותבואינה וַ֠תָּב֠וֹאנָה נַעֲר֨וֹת אֶסְתֵּ֤ר וְסָרִיסֶ֙יהָ֙ וַיַּגִּ֣ידוּ לָ֔הּ וַתִּתְחַלְחַ֥ל הַמַּלְכָּ֖ה מְאֹ֑ד וַתִּשְׁלַ֨ח בְּגָדִ֜ים לְהַלְבִּ֣ישׁ אֶֽת־מׇרְדֳּכַ֗י וּלְהָסִ֥יר שַׂקּ֛וֹ מֵעָלָ֖יו וְלֹ֥א קִבֵּֽל׃

תרגום

תרגום אחד (כל הפרק)

ועלן עולימן דאסתר ורבנהא וחויאו לה ואזדעזעת מלכתא לחדא ושדרת לבושי מלכותא למלבש ית מרדכי ולמעדי ית שקיה מעלויה ולא קבל:

תרגום שני

לפירוש "תרגום שני" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואתיין עולימתא דאסתר וסריסיה ותניאן לה ואתזיעת מלכתא לחדא ושדרת לבושין למלבשא למרדכי ולמיעברא שקיה מיניה ולא קביל.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות:
אחר ששלחה שילבש בגדים פשיטא שיסיר שקו :
ותבואנה, ע"י שבא מרדכי בשער המלך, ותשלח רצתה לשמוע הדבר מפי מרדכי מה זאת, ותשלח בגדים שילבש על השק באופן שיסיר שקו מעליו שלא יהיה על בגדיו רק תחת בגדיו ויוכל לכנוס בשער המלך, ולא קבל כי לא רצה להפסיק רגע מתחנונים, שזה כעוזב בטחונו מה' וסומך על עזרת בשר :

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ד) ונשוב אל הענין, כי הנה מרדכי למען החזיק לבם בתשובה חרד את כל החרדה ההיא וילבש שק למען ייאש את לבם שלא יבא אל שער המלך לדבר אל אסתר, ובגלל הדבר הזה בבוא נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותשלח בגדים להלביש וכו' ולא קבל, והוא כי העולה על רוחה כי אין דבר הנוגע אל המלך שלא יהי לאל ידה לתקן, על כן אמרה בלבה כי לא יוכל לבא אל שער המלך להגיד לה בלבוש שק. על כן שלחה בגדים להלביש את מרדכי למען יוכל לבא אל שער המלך לדבר אליה והיא תדבר אל המלך בבוא עתה להקרא לפניו, ולא שלחה אליו לאמר ילך ללבוש בביתו למען נחץ בואו אליה:

[ו]אמר ולהסיר שקו מעליו כי הם דברי מותר כי לא היתה משלחת אליו בגדים להלבישו והוא בשקו. ועוד היה לו לומר להסיר שקו ולהלביש את מרדכי, כי הוא לבש שק, וראשונה יוסר השק ואחר כך ילבש את הבגדים. אך אמרה שילבישהו בגדים ואם לא יאבה לפחות יסיר את שקו מעליו ויבא בבגדיו הקרועים כי אין לבא בלבוש שק:

או יאמר ולהסיר שקו אחר אומרו להלביש וכו' שהוא הפך הסדר, כי הנה היה בלבה למהר ביאת מרדכי לפניה כי לא רצתה שילך לביתו ללבוש בגדיו לבא פנימה לדבר בה, וגם לא שיתמהמה להסיר שקו וללבוש בגדים כי אם להלביש את מרדכי בגדים על השק לכסותו לבא אל שער המלך, כי אין לבוא בלבוש שק, ואחר דברה עמו להסיר שקו מעליו בביתה כי לא עצרה כח להמתין עד יסיר השק ובגדים יחליף בחוץ, אך הוא לא קבל לא זה ולא זה להורות את בני ישראל אשר היו אתו ולאסתר עמהם כי אין ארוכת מחלתם בידי בשר ודם כי אם בידו יתברך לבדו כי לה' חטאו והוא אשר גזר עליהם ויחזיקו בה' אלהיהם. ומן הטעם הזה אפילו לא דיבר את שלוחיה דבר כאשר דבר אל התך אחר כך להגיד לה ולצוות עליה, להיות מצויים אתו בלי ספק רבים מבני ישראל שנקבצו אליו לקול צעקתו ומה גם תלמידיו אשר היו מתענים באשר יתענה ואם בעיניהם ידבר אל שלוחיה דבר ומה גם לצוות עליה לבא אל המלך היו מתרפים מהתשובה על כן לא דבר אליהם מטוב עד רע:

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · ד · ד · >>


ד.    [ עריכה ]
"רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ" שתי משפחות היו נכנסות אצל רבי אחת של רבי הושעיא ואחת של בית רבי יהודה בן פזי כשנתחתן ר' יהודה בן פזי לר' בקשו ליכנס תחלה ולא הניחן רבי אמי אמר להם כתיב (שמות כו, ל): "וַהֲקֵמֹתָ את המשכן כמשפטו אשר הראית" וכי יש משפט לעצים אלא קרש שזכה לינתן בצפון ינתן בצפון ושזכה לינתן בדרום ינתן בדרום בעון דימנון מאיכן אמר לון ר' סימון מן דרומא שנאמר (שופטים א, ב): "ויאמר ה' יהודה יעלה" אמר לו ר' מני הדא במלחמה ברם במינוי רואה פני המלך היושבים ראשונה אף הכא כן "רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ": 

אור חדש

פרק ד/פסוק ד

ותבאנה נערות וגו' (אסתר ד, ד) מ"ש ותבאנה נערות אסתר וסריסה להודיע גדול הבהלה שהיה לו כאשר באו אלו בפעם אחת כ"כ הוא דבר חדוש ומפני כך ותתחלחל ואין להקשות כי למה לא ידעה אסתר קודם כי כל כבודה בת מלך פנימה (תהלים מה, יד) ומכ"ש המלכה אסתר שכל עניניה בצניעות ולא ידעה המלכה מן אלו דברים כלום ולכך ותתחלחל המלכה מאוד ומה שלא כתיב ותבהל המלכה מאוד דבר זה מורה על גודל הבהלה לכך ותתחלחל כפל לשון שכל כפל הוא לגודל הענין גם היה זה מן הש"י סבה כי כאשר נודע הדבר על ידי מרדכי שזעק זעקה גדולה ומרה ועל שלבש שק תהיה אסתר מתחלחל כמו שהיה זה ולכך תעשה אסתר כמו שאפשר לעשות וכמו שעשתה ואם לא היה כך אינו נודע לאסתר מעצמה, ובגמרא (מגילה דף טו.) ותבואנה נערות אסתר (אסתר ד, ד) וגו' מאי ותתחלחל אמר רב שפרסה נדה שמואל אמר שהוצרכה לנקביה, ויש לתמוה דמאי נפקא מיניה בזה אם פרסה או שהוצרכה לנקביה, וביאר דבר זה שר"ל כאשר שמעה אסתר דבר זה היו מושלים בה כחות זרות כי כאשר שמעה כי המן רוצה להיות גובר ושולט היה גורם כשנודע לאסתר שפרסה נדה שהיה שולט עליה כחות הטומאה כמו שהם באים לשלוט על ישראל ובזה ידעה כי כחות הטומאה גוברים בעולם וכל זה שתהיה זריזה אסתר לעשות מה שאפשר לעשות, ומאן דאמר שנצרכה לנקביה גם כן סבר שגברו כחות הטומאה רק שאמר כי מצד אחר היה זה מה שהיתה נצרכה לצרכיה (ספר אור חדש עמוד קמז) הוא המאוס ודבר זה מתיחס יותר לכוחות החצונים המאוס והשקוץ כדכתיב ותעב תתעבנו (דברים ז, כו) ואלו שני דברים בפרט מתיחסים לע"ז, הטומאה הוא דבר אחד והמאוס ג"כ מתיחס לכוחות הטומאה ואין צריך לדבר זה ראיה ומ"ד שנצרכה לצרכיה מייחס השקוץ והמאוס אל הע"ז יותר ולכך אמר כאשר גברו הכוחות האלו נצרכה לצרכיה שהיה הטינוף והמיאוס גובר עליה ולמ"ד שפרסה נדה כי כאשר גברו הכוחות היה הטומאה גוברת ופרסה נדה ואלו שני דברים הם מחולקים והוא ידוע לנבונים, ועוד פי' זה כי כאשר שמעה אסתר השמועה הזאת נבהלה והיה דבר זה פועל שנוי באסתר למ"ד כי פרסה נדה כבר אמרנו למעלה כי הדם הוא מן הנפש ור"ל דבהלה היה שנוי בכוחות נפשה ומ"ד שנצרכה לצרכיה סבר כי היה הבהלה פועל שנוי בגוף שלה וצרכיה שייכים לגוף יותר ומחלוקתם איזה יותר קודם לקבל שנוי אם הנפש או הגוף ולכל אחד יש טעם וסברא ודבר זה בארנו למעלה ג"כ אצל מה שפרחה בה צרעת והוא דומה לזה.


ובמדרש (אסתר רבה ח, ג) אמר ותתחלחל המלכה מעוברת היתה והפילה ושוב לא ילדה, ודעת המדרש הזה כיון דכתיב (אסתר ד, ד) ותתחלחל סתם וסתם חלחלה מביא הפלת הולד ודבר זה הגיע לה שכיון שאחשורוש עשה דבר זה להשמיד ולהרוג את ישראל לא היה ראוי שיהיה לו שם בישראל ויהיה לו תולדה ממנה ולפיכך הולד שהיתה מעוברת הפילה ושוב לא ילדה מטעם זה שאין ראוי שיהיה זרעו בישראל כי גוי ועבד הבא על ישראל הולד כשר (יבמות דף מה.) ואף שחזר בו והפך אותו על המן דבר זה לא היה מן אחשורוש עצמו רק מצד כי יד הש"י עשתה זאת אבל הוא ברשעו מתחלה ועד סוף אבל קודם שעשה אחשורוש רצון המן נתן הש"י לה ולד מן אחשורוש וכאשר עשה זה הפילה ושוב לא נתעברה אבל כאשר תבין אמיתת הדברים כי רב ושמואל פליגי שכאשר שמעה אסתר כי גברו כוחות הטומאה והכוחות המתועבים היה גוברת עליה לכל אחד כדאית ליה וי"א אשר זכר במדרש שאמר כי הפילה דעת הי"א כי ההעדר היה גובר ע"י זה ולכך הפילה ונעדר הולד לגמרי ובודאי כוחות אלו דבק בהם ההעדר וגורמים ההעדר והם סבה לו והבן הדברים.


ותשלת בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר את שקו (אסתר ד, ד) בודאי ידעה אסתר כי לא היה חסר בגדים ולמה שלחה לו להלביש אותו רק אמרה שיסיר את שקו וילבש בגדים ויבא אל שער המלך להגיד לה על מה הם הדברים האלו ולא אמרה שילך הוא לביתו וילבש בגדים אחרים כי לא רצתה אסתר להמתין כ"כ לגודל הבהלה ומרדכי לא קבל שא"כ יהיה נראה שלא לבש השק מתחלה רק כדי להודיע לאסתר את הצרה ולא בשביל אבל וצער עתה יהיה נראה כי לבישת השק הוא בשביל התשובה ועוד לכך לא קבל שלא רצה לחזור מן התשובה הזאת אף שעה אחת כי השק הזה הוא הדבק על בשרו וכאשר קבל עליו ללבוש השק ראוי שיהיה בו דבק לגמרי כמו שאמר במדרש (אסתר רבה ח, א) ולפי שתפס יעקב את השק שנאמר וישם שק במתניו (בראשית לז, לד) ולפיכך לא זז השק מזרעו וכל זה מפני כי השק דבק על בשרו של אדם ביותר ומורה זה כי הצרות לישראל הם תמיד כי הם רודפים אחריהם ודביקים כמו השק הזה שהוא דבק על בשרו ולכך ג"כ כאשר לבש מרדכי שק בשביל גזירת המלך אחשורוש על עמו לא היה מסלק השק ממנו עד שהש"י היה מסלק הגזירה וכן אמרו במדרש (ילקוט שמעוני אסתר סי' תתרנו) ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו ולא קבל (אסתר ד, ד) אמר אין אני מזיז את השק עד שיעשה הקב"ה ניסים כמו שעשה לראשונים ביעקב כתיב (שם) וישם שק במתניו ובאחאב לא תלה לו ג' שנים וכן ביורם כלה שקו הרעב משומרון וכל זה כמו שאמרנו לפי שהוא דבק על בשרו ומורה זה על צרה הדבוקה בו ואם היה מסיר השק אשר היה ראוי להיות דבק (ספר אור חדש עמוד קמח) בבשרו היה נראה כי הוא סר מן התשובה לגמרי לכך לא היה רוצה להסיר שק.

<< · מ"ג אסתר · ד · ד · >>