קטגוריה:שמות טו ב
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו
המהדורה המנוקדת: עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | תּוּקְפִי וְתוּשְׁבַּחְתִּי דְּחִילָא יְיָ אֲמַר בְּמֵימְרֵיהּ וַהֲוָה לִי לְפָרִיק דֵּין אֱלָהִי וְאֶבְנֵי לֵיהּ מַקְדַּשׁ אֱלָהָא דַּאֲבָהָתִי וְאֶפְלַח קֳדָמוֹהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | תּוּקְפַן וְרוֹב תּוּשְׁבָּחָתָן דְּחֵיל עַל כָּל עָלְמַיָא יְיָ אָמַר בְּמֵימְרֵיהּ וַהֲוָה לִי אֱלָהָא פְּרוֹק מִן חַדְיֵי אִמְהוֹן הֲווֹן יַנְקַיָא מְחַוָון בְּאֶצְבָּעַתְהוֹן לְאַבְהַתְהוֹן וְאָמְרִין דֵּין הוּא אֱלָהָן דַּהֲוָה מוֹנִיק לָן דּוּבְשָׁא מִן כֵּיפָא וּמְשַׁח מִן שָׁמִיר טִינְרָא בְּעִידַן דְּאִימַן נַפְקַן לְאַנְפֵּי בָּרָא וִילֵדַן וְשַׁבְקַן יָתָן תַּמָּן וּתְשַׁדַר מַלְאָכָא וּמַסְחֵי יָתָן וּמְלַפֵּף יָתָן וּכְדוּן נַשְׁבְּחִינֵיהּ אֱלָהָא דְּאַבְהָתָן וּנְרוֹמְמִינֵיהּ: |
| ירושלמי (קטעים): | תּוּקְפָא וְרוֹב תּוּשְׁבְּחָא דְּחֵיל כָּל עַלְמָא יְיָ אָמַר בְּמֵימְרֵיהּ וַהֲוָה לָן לְפָרֵיק מִן חֲדֵי אִימְהָתָא הֲווֹי יַנְקַיָא מְרַמְזִין בְּאֶצְבָּעַתְהוֹן לְאַבְהַתְהוֹן וְאָמְרִין לְהוֹן דֵּין הוּא אֲבוּנָן דַּהֲוָה מְיַנֵּק לָן דְּבַשׁ מִן כֵּיפָא וּמָשַׁח יָתָן מִן שָׁמִיר טִינְרָא עַנְיָין בְּנֵי יִשְרָאֵל וַאֲמַר דֵּין לְדֵין דֵּין הוּא אֱלָהֵן וּנְשַׁבַּח יָתֵיהּ אֱלָהָא דְּאַבָהָתָן וּנְרוֹמְמֵיהּ יָתֵיהּ: |
רש"י
"זה אלי" - בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים
"ואנוהו" - אונקלוס תרגם לשון נוה (ישעיהו לג) נוה שאנן (שם סה) לנוה צאן ד"א ואנוהו לשון נוי אספר נויו ושבחו לבאי עולם כגון מה דודך מדוד דודי צח ואדום וכל הענין
"אלהי אבי" - הוא זה וארוממנהו אלהי אבי לא אני תחלת הקדושה אלא מוחזקת ועומדת לי הקדושה ואלהותו עלי מימי אבותי
מפרשי רש"י
[ו] ובני ישראל היושבים בערי יהודה וגו'. יראה מה שהוצרך לומר 'וכן בדברי הימים' וזה הכתוב גם כן בספר מלכים, מפני שבספר מלכים כתיב (ר' מ"א יב, טז-יז) "וילך ישראל לדרכו ובני ישראל היושבים בערי יהודה וימלוך עליהם רחבעם", ויש לפרש אותו "וילך ישראל" היינו מקצת ישראל שהם עשרה שבטים, חוץ משבט יהודה, "ובני ישראל היושבים בערי יהודה" שהם שבט יהודה גם כן הלכו לדרכם, "וימלוך עליהם רחבעם" על יהודה. אבל בדברי הימים כתיב (ר' ב, י, טז) "וילכו כל ישראל לדרכם", ומשמע דכל ישראל אף שבט יהודה גם כן הלך לדרכו, ואם כן הא דכתיב "ובני ישראל היושבים בערי יהודה" מחובר אל "וימלוך עליהם רחבעם":
[ז] ראתה שפחה כו'. כי "זה אלי" משמע שראו אותו, ומדכתיב כל השירה בלשון יחיד, אם כן על כל אחד ואחד - ואפילו על השפחה - נמי מדבר:
[ח] אלקי אבי הוא זה. הוסיף 'זה' כדי שיחובר אליו וי"ו של "וארוממנהו", דהוי ליה למכתב 'אלקי אבי ארוממנהו':
[ט] לא אני תחלת הקדושה. דאם לא כן הרי כבר כתיב "זה אלי", ולמה צריך עוד "אלהי אבי":מה שפירש רש"י אלהי אבי זה משום דקשי' ליה וי"ו וארוממנהו וק"ל מהרש"ל נר"ל דהאי אלהי אבי קאי אזה דתחילת המקרא דמלת זה מושך עצמו ואחר עמו כנ"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
זֶה אֵלִי – בִּכְבוֹדוֹ נִגְלָה עֲלֵיהֶם, וְהָיוּ מַרְאִין אוֹתוֹ בְּאֶצְבַּע (ראו סוטה ל' ע"ב). רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶׁלֹּא רָאוּ נְבִיאִים.
וְאַנְוֵהוּ – אוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם[8] לְשׁוֹן נָוֶה: "נָוֶה שַׁאֲנָן" (ישעיהו לג,כ); "לִנְוֵה צֹאן" (ישעיהו סה,י). דָּבָר אַחֵר: "וְאַנְוֵהוּ" – לְשׁוֹן נוֹי; אֲסַפֵּר נוֹיוֹ וְשִׁבְחוֹ לְבָאֵי עוֹלָם, כְּגוֹן: "מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד? דּוֹדִי צַח וְאָדֹם" וְכָל הָעִנְיָן (שה"ש ה,ט-טז).
אֱלֹהֵי אָבִי – הוּא זֶה, וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. אֱלֹהֵי אָבִי, לֹא אֲנִי תְּחִלַּת הַקְּדֻשָּׁה, אֶלָּא מֻחְזֶקֶת וְעוֹמֶדֶת לִי הַקְּדֻשָּׁה, וֶאֱלֹהוּתוֹ עָלַי מִיְּמֵי אֲבוֹתַי.
רשב"ם
זה אלי: אף על פי שלא ראוהו שייך לומר לשון זה כמו כי זה משה האיש:
ואונהו: ואייפהו כמו הנוה והמעונגה דמיתי בת ציון, ואינו לשון נוה משולח, כי כפל סופו מוכיח וארוממנהו, ואונהו וארוממנהו שניהם לשון כיבוד להק':
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ויהי לי לישועה. נקראת גאולת מצרים ישועה לפי שאחריה גלות, אבל גאולה העתידה שאין אחריה גלות נקראת ישועות, שנאמר (שם נג) מי יתן מציון ישועות ישראל, וכן נקרא תשועת עולמים שנאמר (ישעיה מה) ישראל נושע בה' תשועת עולמים. וכן שירה הזאת נקראת שירה בלשון נקבה על שם שעתיד לבא אחריה גלות כשם שהנקבה מתעברת ויולדת וחוזרת ומתעברת, אבל לעתיד מצינו שיר בלשון זכר הוא שכתוב (תהלים צח) שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה וגו', וכתיב (ישעיה כו) ביום ההוא יושר השיר הזה וגו'.
זה אלי ואנוהו. ע"ד הפשט ואנוהו אבנה לו נוה ולכך הזכיר אל נוה קדשך ובית המקדש נקרא נוה שנאמר (ירמיה לא) יברכך ה' נוה צדק הר הקדש.
וע"ד המדרש זה אלי ואנוהו, אנוה את שמו הנכבד בפני כל האומות שיאמרו אין כה' אלהינו וכן אמר שלמה המע"ה (שיר ה) מה דודך מדוד היפה בנשים שכך אתם מומתים על קדושת שמו שנאמר (שם א) על כן עלמות אהבוך, על מות אהבוך אפילו הם מומתים אין כופרין בשמך שנאמר (תהלים מד) כי עליך הורגנו כל היום. רבי אליעזר אומר מנין אתה אומר שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי שנאמר זה אלי ואנוהו, ביחזקאל כתיב (יחזקאל א) ואראה מראות אלהים ובשאר הנביאים כתיב (הושע יב) וביד הנביאים אדמה, כלומר בדמיונות ומראות אבל על הים ראו כלן עד שאמר כל אחד ואחד זה אלי ואנוהו, ואין כוונת החכמים בזה שתהיה מעלת השפחה בענין ההשגה והחכמה יתרה על השגת מעלת יחזקאל בן בוזי הנביא אלא הכוונה שראתה שפחה על הים דבר שלא ראה יחזקאל. ד"א ואנוהו, אתנאה לפניו במצות, טלית נאה סוכה נאה לולב נאה. אלהי אבי וארוממנהו. אזכיר רוממותו.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" ויהי לי לישועה" והוא אשר רמה את האויב בים היה לי לישועה, כאמרו ונודעה יד ה' את עבדיו, וזעם את אויביו: " זה אלי" הוא הנצחי והקדמון אצלי, אשר בהכרח יעלו כל סבות הנפסדים אליו, וממנו תהיה נצחיות התמדתם: " ואנוהו" אעשה נוה לשכנו בתוכנו, ובו אתפלל אליו בלבד ואעבוד כראוי למטיב ומריע, כאמרו ויתפלל אליו ויאמר הצילני כי אלי אתה, כי אמנם העבודה והתפלה מכוונים למצא חן: " אלהי אבי" אלהי יעקב שהודיע באמרו אל אלהי ישראל שהוא נורא בגדלו ובהשגחתו, שהם מדת הרחמים ומדת הדין:
" וארוממנהו" בהשתחויה והכנעה ובהודיע לכל שהתכלית המכוון לעשות רצונו הוא הטוב מכל התכליות, בהיותו מרומם על כל ברכה ותהלה כענין למדני לעשות רצונך כי אתה אלהי:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
עמנו שראיתי בעיני כמראה עליו באצבע כי זה הוא, עי"כ ואנוהו, ישכן בתוכנו קדוש בנוה קדשו, ושכינתו תהיה בתוכנו עד שכולם ידעו אותו ויראו הנהגתו והשגחתו, משא"כ מצד שהוא אלהי אבי, שעם האבות התנהג בנסים נסתרים מעוטפים בדרכי הטבע, וגם אנחנו אין לנו מצד זה ידיעה ברורה ממנו רק קבלה מהאבות, עי"כ ארוממנהו, כאלו הוא רם
מאתנו ומנהיג ע"י אמצעים כמלך השוכן ברחוק ובמקום רם ונשא שא"א לקרב אליו, אבל עתה שהוא אלי אנוהו:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארוממנהו
בתחילת שירת הים, אמרו בני ישראל:
(שמות טו ב): "עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ"
עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה
[המשך יבוא]
" "עזי וזמרת יה - אונקלום תרגם תוקפי ותושבחתי עזי כמו עזי בשור"ק וזמרת כמו וזמרתי ואני תמה על לשון המקרא שאין לך כמוהו בנקודתו במקרא אלא בג' מקומות שהוא סמוך אצל וזמרת וכל שאר מקומות נקוד שור"ק (ירמיהו טז) ה' עזי ומעזי (תהלים נט) עזי אליך אשמורה וכן כל תיבה בת שתי אותיות הנקודה מלאפו"ם כשהיא מארכת באות שלישית ואין השניה בשו"א בחטף הראשונה נקודה בשור"ק כגון עז עזי רוק רוקי חק חקי על עולו יסור עולו כל כלו ושלישים על כלו ואלו ג' עזי וזמרת של כאן ושל ישעיהו ושל תהילים נקודה בחטף קמ"ץ ועוד אין באחד מהם כתוב וזמרתי אלא וזמרת וכולם סמוך להם ויהי לי לישועה לכך אני אומר ליישב לשון המקרא שאין עזי כמו עוזי ולא וזמרת כמו וזמרתי אלא עזי שם דבר הוא כמו (שם קכג) היושבי בשמים (עובדי' א) שוכני בחגוי סלע (דברים לג) שוכני סנה וזהו השבח עזי וזמרת יה הוא היה לי לישועה וזמרת דבוק הוא לתיבת השם כמו (שופטים ה) לעזרת ה' (ישעיהו ט) בעברת ה' (קוהלת ג) על דברת בני האדם ולשון וזמרת לשון (ויקרא כה) לא תזמור (ישעיהו כה) זמיר עריצים ל' כסוח וכריתה עוזו ונקמתי של אלהינו היה לנו לישועה ואל תתמה על לשון ויהי שלא נא' היה שיש לנו מקראות מדברים בלשון זה וזה דוגמתו (מ"א ו) את קירות הבית סביב להיכל ולדביר ויעש צלעות סביב היה לו לו' עשה צלעות סביב וכן (דברי הימים ב ו) ובני ישראל היושבים בערי יהודה וימלוך עליהם רחבעם היה לו לומר מלך עליהם רחבעם (במדבר יד) מבלתי יכולת ה' וגו' וישחטם היה לו לו' שחטם (שם לו) והאנשים אשר שלח משה וגו' וימותו מתו היה לו לו' (שמות ח) ואשר לא שם לבו אל דבר ה' ויעזוב היה לו לומר עזב" " (רש"י)
" "עזי וזמרת יה - פירוש ר"א כי מלת עזי מושכת עזי וזמרת עזי יה והטעם הודה כי עזו ותקפו אשר יזמר בו הוא השם והוא היה ישועתי זה אלי ואנוהו אושיבנו בנוה זה אלהי אבי וארוממנהו שאספר גבורותיו וזה הוא ודאי פשוטו של מקרא אבל לא הזכיר השם שלם והזכיר ממנו שתי אותיות בלבד ודרך משה רבינו בכל התורה להזכיר השם הגדול כלו אשר אמר לו זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור (לעיל ג טו) וכבר דרשו (תנחומא סוף פרשת תצא) בפסוק כי יד על כס יה (להלן יז טז) נשבע הקב"ה שאין הכסא שלם ואין השם מלא עד שימחה זרעו של עמלק ועל דרך האמת בעבור כי ישועת הים כולה היתה על יד מלאך האלהים הוא שכתוב עליו כי שמי בקרבו (להלן כג כא) וכמו שאמר וירא ישראל את היד הגדולה (לעיל יד לא) כי "היד" ירמוז למדת הדין אשר היא היד הגדולה והנוקמת והיא המקרעת הים כמו שפירש הנביא עורי עורי לבשי עוז (ישעיהו נא ט) הלא את היא המחרבת ים מי תהום רבה (שם י) וכמו שכתבתי למעלה (עי' לעיל יד לא) בעבור כן אמר כי עוזו וזמרתו השם הזה כי ביה ה' צור עולמים (ישעיהו כו ד) וכן ביאר מה לך הים כי תנוס (תהלים קיד ה) מלפני אלוה יעקב (שם ז) וכן אמרו במכילתא (בשלח ג) ירדו לים שכינה עמהם שנאמר (לעיל יד יט) ויסע מלאך האלהים ובאלה שמות רבה (ל א) אמר אין עוז אלא דין שנאמר ועוז מלך משפט אהב (תהלים צט ד)." " (רמב"ן) .
" "[ב] עזי: יה הוא עזי וגבורתי כי בעזרו אגבר על כל אויבי, כמו ה' עזי ומעוזי (ירמיה ט"ז י"ט), הי עוז למו ומעוז ישועות משיחו הוא (תהלים כ"ח ח'), אלהים לנו מחסה ועוז (שם מ"ו ב') ואין צורך להוציא המילה ממשמעותה, ולפרשה מענין שבח וגדולה, גם הבו לה' כבוד ועוז (שם כ"ט א'), וכן תנו עוז לאלהים (שם ס"ח ל"ה) אין ענינם שבח ותהילה, אלא, תנו לה' גבורה ועוז, כלומר הבינו ודעו בלבכם והודו בפיכם כי לו העוז והגבורה, ועיין למטה על מילת ואנוהו. ולענין הקמץ שבמילת עזי ראוי לדעת כי הדגש (כשאין הטעם לפניו כמו סבי) יבאו לפניר הקולות האטומים של שורק, חיריק, והשוא הנח בהפך יבאו לפניו הקולות הרחבים של קמץ קטן, סגול; כגון חקי חקך, הכה הפקד, אתכם אתכם; אך יש יוצאים מן הכלל, כגון קלי, כסו, מאדם, מקטר ישלכו. והנה יפה העיר רש"י ז"ל כי כל תיבה בת שתי אותיות הנקודה מלא פום (כגון חק), כשהיא מארכת באות שלישית ואין השניה בשוא (כגון חקך, כי קודם שוא נח בא קמץ קטן) הראשונה נקודה בשורק, כגון רק רקי חק חקי, ומילות עזי וזמרת יה נכפלו שלש פעמים במקרא (שמות טו ב; ישעיה י"ב ב; תהלים קי"ח י"ד), ובכולם העי"ן בקמץ קטן, וזו זרות גדולה, ומפני הזרות הזאת נדחק רש"י ואמר שאין עזי עוז שלי, אלא שהיו"ד יתרה (על דרך שוכני סנה דברים ל"ג ט"ז) והטעם עוזו וזמרתו של יה. וזה פלא, איך היה רש"י מדקדק כחוט השערה בחילופי הניקוד, גם כי לא היתה זאת אומנותו ולא ראה ספרי אבות הדיקדוק שכתבו בלשון ערבית. וראב"ע תפס את רש"י, ואמר כי אין הפרש בין עזי ועזי, כי כתוב חקי וכתוב תקף, וזה כבר קדם רש"י וראה וידע, ולפיכך כתב ואין השניה בשוא. גם הביא ראב"ע ראיה ממילת בעזך פסוק י"ג ונראה כי גם זו לא נעלמה מרש"י, ולפיכך כתב ואין השניה בשוא וחטף (כן הוא ברש"י כ"י שבידי), נראה שאמר שוא על שוא נח, ואמר חטף על שוא נע, לכלול גם חקך וגם עזך. ומכל מקום באמת אין מנוס מלהודות שאין הפרש בין עזי ועזי, כמו שאין הפרש בין כלו ויכלו, יחננו יחנך, וזולתם. וזמרת: אין המילה סמוכה, וע"כ היא בקמץ, כמו עזרת מצר (תהלים ס' י"ג), אף נחלת שפרה עלי (שם ט"ז ו'), והצורה הזאת מיוחדת לדיבור השירי ונראה שהיא מקוצרת מן זמרתה עזרתה בתי"ו באמצע על דרך לשון ארמית " חכמתא " וחבריו, והשוא הארמי נתחלף בלה"ק לקמץ, כמו פקד בארמית, בעברית פקד, בשר בארמית, בעברית בשר. ולענין הכוונה אין ספק כי הושמט הכינוי במלת וזמרת וטעמה כמו וזמרתי כדעת ר' משה הכהן (הביאו ראב"ע), והכוונה מי שלכבודו אזמר הוא יה, והמפרשים "וזמרת" כאילו הוא סמוך נדחקו בפירושיהם, רש"י פירש עזו וזמרתו של יה, וראב"ע: עזי וזמרת עזי הוא יה, וראב"ע טען מן ומנת המלך (ד"ה ב' ל"א ג') שהוא קמוץ ואעפי"כ הוא סמוך, וזו איננה ראיה, כי אמנם התבה הזאת שומרת הקמץ מפני שהוא קמץ ארמי (בלשון סורית מנתא, וכן צ"ל בתרגום שלנו בשמואל א' ט' כ"ג), ואיננו קמץ עברי הנוסף בלה"ק במקום שוא או פתח שבלשון ארמית, ולהיותו קמץ קדמון הוא בלתי משתנה, ודוגמתו שאר עמו (ישעיה י"א י"א), יקר תפארת (אסתר א' ד'), פתגם המלך (שם א' כ'), כתב הדת (שם ד' ח'), גליתי (ישעיה מ"ה י"ג), מעבדיהם (איוב ל"ד כ"ה), וזולתם (וכן צריך לומר כתבי הקודש, שטרי חובותינו) שהקמץ בהם לא ישתנה לא לשוא ולא לפתח, מפני שהוא קמץ קדמון הנמצא גם בארמית ואיננו נוסף בלה"ק כקמץ פקד, בשר; והדברים ארוכים, וכבר ביארתים בספרי פרולגומני. והנה לדעת רש"י ויהי לי לישועה איננו מאמר בפני עצמו, אך כוונת המקרא היא: עזו ונקמתו של יה היה לי לישועה: ולפיכך הוצרך להביא דוגמאות לוי"ו של ויהי שהיא יתרה. וראב"ע טען עליו ואמר כי אין זה משפט לה"ק ולא לשון ישמעאל; ואני אומר כי אין להביא כאן ראיה מלשון ישמעאל, כי אין בלשון ישמעאל וי"ו ההיפוך, ובלה"ק יש לנו הרבה ווי"ו המהפכות עתיד לעבר, ואינן מחברות, ובפרט מילת ויהי מצויה הרבה בלי הוראת החיבור, כגון כל "ויהי" שבתחילת הספרים ובתחילת הסיפורים. וקצת מהמקראות שהביא כאן רש"י מוכיחים באמת שאיננו נגד משפט לה"ק לומר ויהי לי לישועה להוראת היה לי. והמעמר בכוונה טובה להציל רש"י מתפישת ראב"ע בדה בלבו רבנו שלמה אחר, ואמר שלא נתכוון ראב"ע לדבר על רש"י, ועוד אמר כי המקראות שהביא רש"י, לא הביאם להוכיח כי ייתכן לומר ויהי במקום היה, אלא להוכיח כי תבוא וי"ו ההיפוך גם באמצע הפסוק (!!!) הא למה זה דומה? למה שכתב המבאר לנתיבות השלום במדבר ט' י"ג, כדי להציל את ראב"ע משיבוש גדול שיצא מתחת קולמוסו באמרו כי ובדרך לא היה, ענינו או בדרך, כמו מכה אביו ואמו, אמר המבאר הנ"ל שלא היתה כוונת ראב"ע אלא ללמדנו קריאת ו שהיא נקרא באל"ף גנובה, והנה ובדרך קריאתו אובדרך. והמעמר ראה והבין כי הבל המה הדברים הללו של המבאר, והתמיה עליו ופירש דברי ראב"ע כהווייתן, ולא ראה השיבוש היוצא מהם, ולא הבין מה זה ועל מה זה נדחק המבאר לפרש כך. יה: האל הטוב והמטיב, עיין פסוק שאחר זה" " ( שדל )
עזי וזמרת י-ה ויהי לי לישועה - פירוש נוסף
ה -'ו' משמשת כאות -'ב' וצריך לפרש עוזי בזמרת ה' = הזמרה הדתית בעזרת ה' הושיעה אותי.
זה אלי ואנוהו
זה = דבר מוחשי, שאפשר להצביע עליו .
זה אלי - מכאן למדו חז"ל, שבזמן קריעת ים סוף, בני ישראל ראו את ה' בכבודו ובעצמו, עד שהיו יכולים להצביע עליו באצבע: "בכבודו נגלה עליהם' והיו מראין אותו באצבע: ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים" (רש"י) .
ויש אומרים, שהמילה "זה" מציינת במיוחד את ההתגלות של ה' בעולם הזה; ראו עשו ויעקב - העולם הזה והעולם הבא .
ואנוהו =
1. מלשון נוי, נאה, נאוה. זה אלי ואנוהו = "אספר נויו ושבחו לבאי עולם" (רש"י) , "איפה אותו ואפארהו בתהילותי... והטעם: אייחס לו התכונות האלה" (שד"ל) ; מכאן, שהאדם צריך להעניק נוי ויופי למצוות שהוא מקיים לפני ה': "התנאה לפניו במצוות - עשה לפניו סוכה נאה, ולולב נאה, ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין" ( בבלי שבת קלג: ועוד) .
2. מלשון נוה שהוא בית (רש"י ע"פ אונקלוס) ; זה אלי ואנוהו = אבנה לו משכן, שישכון בתוך עם ישראל: "ואעלה אותו אל נוה עליון" (רמב"ן) .
3. מלשון " אני והוא ", כלומר דמיון וחיקוי: "ואנוהו - הוי דומה לו: מה הוא חנון ורחום - אף אתה היה חנון ורחום" ( אבא שאול שם ) .
אלהי אבי וארוממנהו
"אלהי אבי - הוא זה וארוממנהו; אלהי אבי - לא אני תחלת הקדושה אלא מוחזקת ועומדת לי הקדושה ואלהותו עלי מימי אבותי" ( רש"י ) .
"אלהי אבותי - שנראה להם באל שדי, ועתה ארומם אותו בשם השלם, כי מעתה יהיה השם איש מלחמה, ויהיה ה' שמו, כטעם עתה ארומם עתה אנשא (ישעיהו לג י). ויתכן שירמוז זה לשבע ספירות בחכמה, כמו זה שמי לעולם וזה זכרי (לעיל ג טו). ובמכילתא (בשלח ג): אלי - עמי נהג במדת רחמים ועם אבותי במדת הדין. ומנין שאין " אלי " אלא מדת רחמים - שנאמר אלי אלי למה עזבתני (תהלים כב ב) אל נא רפא נא לה (במדבר יב יג) אל ה' ויאר לנו (תהלים קיח כז) ואם כן יאמר זה אלי כי עמי הוא "אל" בזה כי יתעלה עם הרחמים להיות רחמן בדינו" ( רמב"ן ) .
"אלהי אבי - אלהי אבותיי. "ארוממנהו -... אנשאהו בדברי... אתן לו רוממות, והטעם: אייחס לו התכונות האלה, כטעם תנו עוז לאלהים..." (שד"ל) .
סיפור
הרב מנחם מנדל מקוצק נולד במשפחה ליטאית. כשהיה צעיר, שמע על תנועת החסידות, והחליט להצטרף אליה. אביו, ר' לייביש, התנגד לחסידות וניסה לשכנע את בנו לחזור לדרך אבותיו. הבן השיב בתקיפות: "הלא כתוב בתורה: זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארוממנהו. איש יהודי חייב לומר קודם זה אלי, ורק לאחר מכן יכול לרומם את אלהי אביו...". הוא רצה להגיע להכרת אלהים בדרכים משלו, ולא בדרכים שקיבל בירושה (ע"פ מאיר אוריין / סנה בוער בקוצק, עמ' 29) .
מאמרים
מאתר ויקיטקסט
- ערוך השולחן אורח חיים תכו
- ביאור:שתי אותיות זהות רצופות
- ביאור:בבלי יומא דף ע
- ביאור:בבלי סוכה דף יא#עמוד ב
- ביאור:בבלי סוכה דף כט
- ביאור:בבלי סוכה דף לג#עמוד א
- קטע:רש"י על מלכים א ו ה
- ביאור:בבלי סוטה דף יא#עמוד ב
- ביאור:בבלי גיטין דף כ#עמוד א
- שמות רבה א יב
- שמות רבה א לו
- שמות רבה ג ב
- שמות רבה כא ח
- שמות רבה כז ד
- נזיר ב ב
- בבא בתרא טז ב
- סנהדרין מב א
- מנחות כז א
- מנחות נג ב
מאמרים נוספים - באדיבות גוגל
- עולם התנ"ך : ומי שיבין בלשון ישמעאל ידע ההפרש שיש ביניהם, כי לאמר עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה איננו משפט לשון הקדש ולא לשון ישמעאל, ואין הפרש בין עזי בקמץ חטף ובין היותו ... ( cache )
- פרשת בשלח : " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו" (טו, ב) ... עזי וזמרת יה ויהי סופי תיבות גי' תכ"ה, והוא השם ההורג האויבים. ... ( cache )
- שער ברסלב - מאמרים : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה (טו,ב). עיקר התשובה תלויה בתורה, הינו כשלומד תורה ומתייגע בה עד שזוכה להבין דבר מתוך דבר ולחדש בה לשם שמים זהו תשובה גמורה, ... ( cache )
- עולם התנ"ך : (פסוק ב) עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. (פסוק ג) ה' איש מלחמה ה' שמו, וכן כולם. דבר אחר: כי גאה גאה על כל השירות, וכל מה שאקלס בו עוד יש בו תוספת, ... ( cache )
- בן איש חי הלכות - א - בשלח : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, נ"ל בס"ד דידוע ע"י ק"ש ותפלה אנחנו ממשיכין לשכינה אורות המוחין שהם כתר חכמה בינה, הרמוזים באות למ"ד, שכל א' כלולה מעשר שהם למ"ד ... ( cache )
- Beshalach 2009 : ... לה' וישראל עונין אחריו וגומרין עמו אשירה לה' כי גאה גאה משה היה פותח ואומר עזי וזמרת יה וישראל עונין אחריו וגומרין עמו עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, ... ( cache )
- אנציקלופדיה יהודית דעת - שירת הים; : וישראל עונין אחריו וגומרין עמו עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה משה היה פותח ואומר ה' איש מלחמה וישראל עונין אחריו וגומרין עמו ה' איש מלחמה ה' שמו: ... ( cache )
- מפתח : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה (קיח.ד), תפ. אל ד' ויאר לנו (קיח.כז), תפ. ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי: ואשיחה בחקיך (קיט.מז-מח), תב ... ( cache )
- מדינת ישראל : בפירושו לפסוק " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה" (שמות טו, ב) בשירת הים, הוא מביא פסוק דומה בישעיהו, "כי עזי וזמרת יה ה' ויהי לי לישועה ושאבתם מים בששון ממעייני ... ( cache )
- שיעור שלישי ג€“ מטענה החורג של המילה : הצירוף הנידון מופיע כבר בשירת הים שבשמ' ט"ו, ב: " עזי וזמרת יה וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה", ומשם התגלגל עד שהפך לדפוס של תפילת שבח קבועה, כמו אצל ישעיהו: ... ( cache )
- הלל - ראשי : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. קול רנה וישועה באהלי צדיקים: ימין יי עשה חיל, ימין יי רוממה, ימין יי עשה חיל. לא אמות כי אחיה, ואספר מעשי יה. ... ( cache )
- שיחות ומאמרים | תורה | מוסר | חזרה בתשובה | מעגל השנה | פרשת שבוע : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה". מן השמים סייעו בעדם ששרתה עליהם רוח הקודש וכולם כולנו לאותם מילים! (מכילתא). קרא עוד... More Articles... האמת מחייבת? ... ( cache )
- הלל ספיר - אירועים, כתבות, עדכונים ועוד - פרשים בלילה: סיכום סמסטר : {ס} טו,ב עזי וזמרת יה, ויהי -לי {ר} לישועה;. אלו הפסוקים הראשונים של שירת הים, אותה שרים עם ישראל כאות הוקרה לאלוהים אחרי קריעת ים-סוף. ... ( cache )
- Page tavnit3 Of Kahana : וכך היתה שירת המרתף, " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה", הוי ג€“ נהפך לי לישועה, עת צרה ג€“ ממנה נוושע. העלאת האפר להר ציון היתה קשורה עם אגדות וסיפורים רבים ... ( cache )
- הזמנה לפיוט : כולם כמובן הגיעו בזמן, ואבא ניגש להבדיל ופתח בפסוקי הבטחון: "הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד" בקול מעודד, והמשיך: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. ... ( cache )
- חצי שיעור - שטורעם.נט כל חב"ד יודעת : " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלקי אבי וארממנהו" (שמות טו, ב). מפסוק זה נלמד הדין שחייב אדם להדר במצוה, כמובא בגמרא (מסכת שבת קלג, ... ( cache )
- תפילות נוע"ם-אקורדים** : כי עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. G F C Am. ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. C F G C. לה' הישועה על עמך ברכתך סלה. G F Am C. ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב ... ( cache )
- פרשת בשלח: שירת ניצחון של מי ולמען מי? : השירה נפתחת בהודיה " עזי וזמרת יה, ויהי -לי לישועה; זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארממנהו" (שם, ב). בהמשך השירה מצויים שלושה מרכיבים מרכזיים. ... ( cache )
- אורייה קבלה ומיסטיקה | קבלה | מיסטיקה | נומרולוגיה | חלום | חלומות : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו. יהוה איש מלחמה יהוה שמו. מרכבות פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף ... ( cache )
- היסטוריה וארכיאולוגיה : "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו: ... ( cache )
- Yeshiva.org.il - שמות פרק טו : (א) אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמראשירה ליהוה כי גאה גאהסוס ורכבו רמה בים: (ב) עזי וזמרת יה ויהי לי לישועהזה אלי ואנוהואלהי אבי ... ( cache )
- ים סוף בני ישראל יוצאים ממצרים לכיוון ים סוף. לפני הים הם עוצרים... : ב עזי וזמרת יה ויהי -לי לישׁועה זה אל. י' ואנוהו אלהי אבי וארממנהו. ג 'יהוה אישׁ מלחמה יהוה שׁמו. ד' מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שׁלשׁיו טבעו בים-סוף ... ( cache )
- יש לשמור על קדושת : עזי וזמרת יה, ויהי לי לישועה, זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארוממנהו: מי כמכה באלים ה ', מי כמכה נאדר בקודש, נורא תהילות עושה פלא: ה' | ימלוך לעולם ועד: ארחמך ה' ... ( cache )
- "קרייתא" איננה "הלילא" : (א) אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לידוד ויאמרו לאמר אשירה לידוד כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים: (ב) עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי ... ( cache )
- שיעוריו וכתביו של הרב אורי שרקי - יסורי גאולה (חוברת) : כמו שנאמר: " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה", ומדייק ב"רב פנינים" [22]: דווקא מפני שהישועה הייתה לי, עלי לזמר, שלא כמלאכים שהם לא היו חלק מן העניין. ... ( cache )
- Shofar : שבתהילים ודהי יש 43 פסוקים הלקוחים מהתורה [עי' רשימה מדוייקת בשמעתין 43], כגון: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה בשמות טו ב' ובתהילים קיח יד. ... ( cache )
- מרכז ישיבות בני עקיבא - טוב להודות להֲ´ - התבוננות בסגנונות ההלל... : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. קול רינה וישועה באהלי צדיקים... אודך כי עניתני ותהי לי לישועה... זה היום עשה ה', נגילה ונשמחה בו... אל ה' ויאר לנו. ... ( cache )
- סוטה דף יא : ... וכשנגלה הקב"ה על הים הם הכירוהו תחלה (שראו שכינתו כבר), שנאמר [שמות טו,ב: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה] זה אלי (שראיתי כבר) ואנוהו [אלהי אבי וארממנהו]. ... ( cache )
- -UNTITLED- : 2 עזי וזמרת יה ויהי ־לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו. 3 יהוה איש מלחמה יהוה שמו. 4 מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים־סוף. ... ( cache )
- Par598 : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו" ה' נראה אלי אלקי אבי וארממנהו" זה שידעתי שהוא אלוהי אבי, זה שהציגו לי כל הדרך באלוהי אבותיכם, אלוהי אברהם אלוהי ... ( cache )
- יהדות מאת הרב אריה קרן - פרשת השבוע - פרשת בשלח : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה (בשלח טו-ט). בפרשה אנו קוראים על המן שירד לעם ישראל במדבר, פרשיות אלו נקראות פרשות האמונה, משום שהמתבונן בכל התהליך של יציאת ... ( cache )
- בס"ד : שבתהילים ודה"י יש 43 פסוקים הלקוחים מהתורה [עי' רשימה מדוייקת בשמעתין 43], כגון: " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה" בשמות ט"ו ב' ובתהילים קי"ח י"ד. ... ( cache )
- 1 : שבתהילים ודה"י יש 43 פסוקים הלקוחים מהתורה [עי' רשימה מדוייקת ב"שמעתין" 43], כגון: " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה" בשמות ט"ו ב' ובתהילים קי"ח י"ד. ... ( cache )
- so this is new york! : Sep 25, 2008 ... ג€�כי אל ישועתי, אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה, ויהי לי לישועהג€� hope u all have a Grate week ill keep writeing soon! Posted in Uncategorized ... ( cache )
- more "עזי וזמרת יה ויהי " :
- לקריאה של פסח : "עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו" (טו, ב) פסוק זה יש בו סגולה גדולה להנצל מכף כל אויב ואורב בדרך, וגם יש בו שמירה גדולה להנצל ... ( cache )
- חצי שיעור - פרשת שבוע - שטורעם.נט כל חב"ד יודעת : "עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלקי אבי וארממנהו" (שמות טו, ב). מפסוק זה נלמד הדין שחייב אדם להדר במצוה, כמובא בגמרא (מסכת שבת קלג, ... ( cache )
- --א-- : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו. לענות על תפילה. Hebrew Amulets P. 133134. שמות ט"ו, ב'. עוייולל. עזי וזמרת יה ה' ויהי לי לישועה ...
- Texte Massorֳ©tique Hebreux : ... ישראל את-השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי-גאה גאה סוס ורכבו רמה בים 1:51 עזי וזמרת יה ויהי- לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו 2:51 ... ( cache )
- משה באמונה הנוצרית ובפולמוס האנטי-יהודי : ... הישועה גורמת לאמונה, שנאמר 'ויאמינו בה (שמ' יד, לא) ואחר-כך זוכים המאמינים החדשים לראות את זיו האל, ככתוב 'זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו ' (שמ' טו, ... ( cache )
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-04-05.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
- ^ הַרְכָּבָה שֶׁל שְׁנֵי פְּסוּקִים: "עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה" (תהלים נט,י), "עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה" (שם,יח).
- ^ =חוֹלָם.
- ^ צ"ל "וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ" (ישעיהו יד,כה).
- ^ וְאֶבְנֵי לֵיהּ מַקְדַּשׁ.
- ^ הַרְכָּבָה שֶׁל שְׁנֵי פְּסוּקִים: "עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה" (תהלים נט,י), "עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה" (שם,יח).
- ^ =חוֹלָם.
- ^ צ"ל "וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ" (ישעיהו יד,כה).
- ^ וְאֶבְנֵי לֵיהּ מַקְדַּשׁ.
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
א
ש
- שיר השירים ה י (16 דפים)
דפים בקטגוריה "שמות טו ב"
קטגוריה זו מכילה את 40 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 40 דפים.