וְעֹז מֶלֶךְ במלכות ה' מתגלה תוקפו של מלך אשר מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים יסדת חוקים ישרים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב - אַתָּה עָשִׂיתָ.
עם טעמים:
וְעֹ֥ז מֶ֮לֶךְ֮ מִשְׁפָּ֢ט אָ֫הֵ֥ב אַ֭תָּה כּוֹנַ֣נְתָּ מֵישָׁרִ֑ים מִשְׁפָּ֥ט וּ֝צְדָקָ֗ה בְּיַעֲקֹ֤ב ׀ אַתָּ֬ה עָשִֽׂיתָ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"ועז מלך" - מוסב על מקרא העליון
"אתה כוננת מישרים" - פשרה ושימת שלום בין אנשים כוננת באמרך (שמות כג) כי תראה חמור שונאך רובץ וגו' כי תפגע שור אויבך ומי הוא שיראה את שונאו גומל לו חסד שלא ידבנו לבו לחבקו ולנשקו תנחומא
וטעם מישרים – הם משפטי התורה וצדקתיה שנתנה על ידי שלוחיו והם - משה - בכהניו מלת כהן בכל המקרא משרת כהני ה' משרתי אלהינו, וכהנו לי, על כן אם אהרן היה הכהן הראש משה כהן הכהנים, כי הוא שרת שבעת ימי המלואים והזכיר שמואל שהוא ממשפחותם בקריאתו אל השם, וענהו ככתוב: אקרא אל ה' וענהו מיד.
"ועז", (מדרגה ב) בעת "שכוננת עז מלך אשר משפט אהב על המישרים" בעת שאינך רם על העמים בלתי משגיח, רק אתה דומה כשופט המנהיג הכל במשפט ע"פ הדין, ודומה כמלך האוהב משפט, שכנן עזו על המישרים שיתנהג הכל לפי חקות היושר, עד שהמערכה שהוא כסא ה' מכוננת על המישרים לפעול כפי היושר והצדק, כפי שכנן אותה המלך העליון האוהב משפט, זה יהיה בהנהגת העכו"ם שיתנהגו עפ"י המערכה, שבכ"ז יהיה הנהגת המערכה כפי הגמול והעונש, "משפט וצדקה ביעקב אתה עשית" אולם ביעקב יהיה הנהגה אחרת מעולה ממנו, כי הם לא יתנהגו באמצעות המערכה רק אתה בעצמך עשית בו משפט וצדקה. המשפט הוא מה שיתן כפי הגמול, והצדקה הוא מה שיתן כפי הצדקה העליונה שהיא תתן בחסד מצד צדקת אלהים יותר מן הראוי כפי המעשה, ובעת שיתנהג עם כלל העולם במישרים יתנהג עם יעקב במדרגה יותר גדולה שהיא הנהגה מורכבת ממשפט וצדקה, והיא הנהגה נסיית פלאיית לפי הגמול הפרטי שהוא המשפט, ולפי חסד אלהים באהבה מיוחדת שהיא הצדקה שיעשה להם נסים נסתרים, אז
ביאור המילות
"תודה, תהלה". תהלה על מעשיו הכוללים, ותודה על הטוב שקבלתי, וכן הודו, ברכו, ההודאה על הטובה, והברכה על השפעתו הכוללת. ואין אנו משיגים אותו בעצמו רק ע"י טובותיו ואז יתנו הברכה לשמו, ששמו מורה על הפרסום, כמ"ש יהי שם ה' מבורך, כי לא נשיג רק פרסומו לא עצמו:
