אבן עזרא על תהלים צט

<< · אבן עזרא על תהלים · צט · >>

פסוק א

ה' מלך ירגזו עמים - מלת מלך, תשרת אחרת מלך יושב הכרובים.

תנוט הארץ - כמו: תרעש ואין חבר לו.

וטעם ירגזו עמים – הם הרשעים.

פסוק ב

ה' - בעבור שהזכיר יושב הכרובים, הזכיר כי מעונתו בציון.

פסוק ג

יודו - שב אל העמים ושמך שם העצם הנכבד הנגלה על יד משה לישראל, כי בכל הלשונות אין לשם שם כבוד, רק עם ישראל לבדם.

פסוק ד

ועז - עז וכבוד הוא למלך שהוא אוהב משפט.

וטעם אתה לבדך – או מאתך התחלה.

וטעם מישרים – הם משפטי התורה וצדקתיה שנתנה על ידי שלוחיו והם - משה - בכהניו מלת כהן בכל המקרא משרת כהני ה' משרתי אלהינו, וכהנו לי, על כן אם אהרן היה הכהן הראש משה כהן הכהנים, כי הוא שרת שבעת ימי המלואים והזכיר שמואל שהוא ממשפחותם בקריאתו אל השם, וענהו ככתוב: אקרא אל ה' וענהו מיד.

פסוק ו

[וטעם מישרים – הם משפטי התורה וצדקתיה שנתנה על ידי שלוחיו והם -] משה - בכהניו מלת כהן בכל המקרא משרת כהני ה' משרתי אלהינו, וכהנו לי, על כן אם אהרן היה הכהן הראש משה כהן הכהנים, כי הוא שרת שבעת ימי המלואים והזכיר שמואל שהוא ממשפחותם בקריאתו אל השם, וענהו ככתוב: אקרא אל ה' וענהו מיד.

פסוק ז

בעמוד ענן, אליהם - ישוב אל משה ואהרן ואין שמואל עמהם, כמו וישם דמי מלחמה בשלום, שב אל יואב לבדו ולא עמשא וכמוהו רבים. וטעם לאמר על משה ואהרן שהם שומרי עדותיו, בעבור היותם אמצעיים בין השם ובין ישראל והעדות והחקים שנתן להם השם שמרום לאמרם כן לישראל ולא יוסיפו ולא יגרעו וזה הוא שבחם, כי אין צורך לזכור עליהם ששמרו התורה.

רוממו - בבואכם אל המקדש.

והשתחוו להדום רגליו - לנגד מקום הארון כי מקום הדומו קדוש הוא, או שב אל השם הנכבד ככתוב בסוף המזמור.

משה בעמוד - פירשתיו.

פסוק ח

ה' אלהינו אתה עניתם - משה ואהרן בנפלם על פניהם ודבר הקטרת היית להם, כי בעבורם נשאת לישראל.

ונוקם על עלילותם - בדבר השרופים והבלועים.

פסוק ט

רוממו - בצאתם מן המקדש והשתחוו אל הר קדשו בנראה, רק באמונת הלב הוא לשם הנכבד.