"ה' מלך", הנה עת יתגלה ה' במלוכה והנהגה זאת "ירגזו עמים", כמ"ש שמעו עמים ירגזון, וע"י שהוא "יושב כרובים תנוט הארץ", כי בצד הראשון בא ציור ה' כמלך יושב בשמים, כי מנהיג ע"י המערכת שבזה כסאו בשמים, ומסדר הנהגת השמים כפי הראוי להנהגה השגחיית בצד ובמשפט, אבל עתה יצייר כיושב בארץ ושוכן על הכרובים, שהוא ציור אל ההנהגה הנסיית שבא ע"י המלאכים משרתיו עושי רצונו, שהם בעלי כנפים שזה ציור הכרובים, ומצד זה תנוט הארץ מחרדת המלך הגדול השוכן בה:
"ה'", עתה החל לסדר שלש מדרגות אלה וההבדל שביניהם, ושיעור הכתובים, בעת אשר בציון גדול וכו' אז יודו שמך וכו', ובעת אשר עז מלך משפט אהב וכו', אז רוממו ה' אלהינו והשתחוו להדום רגליו, ובעת אשר משה ואהרן בכהניו וכו' אז רוממו ה' אלהינו והשתחוו לה' קדשו, חושב שלש מדרגות,
א) בעת אשר "ה' בציון גדול ורם הוא על כל העמים", ויש הבדל בין גדול ובין רם, הגדול מתפשט בכמות מלמעלה למטה, כמו עמוד הנצב בארץ וראשו בשמים, שכ"א ישיג ממנו כפי גדלו, שהננס יחזיק בתחתית העמוד והענק יחזיק באמצעו, ובציור הזה ימצא ה' בציון, שכ"א ישיג ממנו לפי שלימותו אם מעט ואם הרבה, והוא נמצא עם כל איש ישראל גם עם הקטן שבהם, אבל הדבר הרם, כמו כוכב בשמים, אין שום אדם יכול להשיג אותו. ובדמיון הזה נמצא ה' אל העכו"ם, כמ"ש רם על כל גוים ה', שאומרים שהוא בלתי מושג כלל, ושאינו משגיח כלל בעולם השפל, עפ"ז יאמר בעת שה' רם על כל העמים והוא בעת שמסרם להנהגת המערכת ואינו מראה להם השגחתו כלל, רק שהוא גדול בציון, ששם הוא משגיח ומושל ממשל רב, אז.
"יודו רק שמך", אז לא יודו לו בעצמו רק לשמו, שההודאה לשמו מורה ששמעו שמעו למרחוק, ולא השיגו את עצמו, שכן אז לא ידעו מה' רק מה שהשיגו ממה שנתפרסם ממעשיו שעשה בציון, שע"י שמע השגחתו בציון יודו לאמר "גדול ונורא קדוש הוא", שלשה התוארים האלה כוללים שלש הנהגות שידבר בהם בסימנים אלה, שם גדול מורה שהוא ראשית הסבות ואחריתם, ושם נורא מורה שיוכל לערך המערכה ולשדדה שתסכים עם הנהגתו, ושם קדוש מורה שהוא מרומם על הנהגה הרגילה באמצעות הטבע רק יפליא פלאות בימינו ובזרוע קדשו באופן נשגב נסיי מרומם מחקי העוה"ז וסדריו:
"ועז", (מדרגה ב) בעת "שכוננת עז מלך אשר משפט אהב על המישרים" בעת שאינך רם על העמים בלתי משגיח, רק אתה דומה כשופט המנהיג הכל במשפט ע"פ הדין, ודומה כמלך האוהב משפט, שכנן עזו על המישרים שיתנהג הכל לפי חקות היושר, עד שהמערכה שהוא כסא ה' מכוננת על המישרים לפעול כפי היושר והצדק, כפי שכנן אותה המלך העליון האוהב משפט, זה יהיה בהנהגת העכו"ם שיתנהגו עפ"י המערכה, שבכ"ז יהיה הנהגת המערכה כפי הגמול והעונש, "משפט וצדקה ביעקב אתה עשית" אולם ביעקב יהיה הנהגה אחרת מעולה ממנו, כי הם לא יתנהגו באמצעות המערכה רק אתה בעצמך עשית בו משפט וצדקה. המשפט הוא מה שיתן כפי הגמול, והצדקה הוא מה שיתן כפי הצדקה העליונה שהיא תתן בחסד מצד צדקת אלהים יותר מן הראוי כפי המעשה, ובעת שיתנהג עם כלל העולם במישרים יתנהג עם יעקב במדרגה יותר גדולה שהיא הנהגה מורכבת ממשפט וצדקה, והיא הנהגה נסיית פלאיית לפי הגמול הפרטי שהוא המשפט, ולפי חסד אלהים באהבה מיוחדת שהיא הצדקה שיעשה להם נסים נסתרים, אז
ביאור המילות
"תודה, תהלה". תהלה על מעשיו הכוללים, ותודה על הטוב שקבלתי, וכן הודו, ברכו, ההודאה על הטובה, והברכה על השפעתו הכוללת. ואין אנו משיגים אותו בעצמו רק ע"י טובותיו ואז יתנו הברכה לשמו, ששמו מורה על הפרסום, כמ"ש יהי שם ה' מבורך, כי לא נשיג רק פרסומו לא עצמו:
"רוממו ה' אלהינו והשתחוו להדום רגליו", שהגם שעתה מדבר עדיין מעת שאין ה' שוכן בארץ להנהיג הנהגה מיוחדת מאתו לבדו, רק יצוייר כאלו השמים כסאו, כי גם הנסים הם נסתרים ויורדים דרך השמים והטבע, בכ"ז הדום רגליו הוא בארץ, דהיינו סוף השגחתו הוא בארץ דרך השמים, ויערך הנהגת הכסא וישיבתו עליה שהיא הנהגת המערכת לפי הדום רגליו והצורך בארץ כפי מעשה וצורך התחתונים, ובזה תשתחוו להדום רגליו, שעכ"פ סוף מסובביו בארץ הם כפי השגחה הפרטיית, ושם "הוא קדוש" ונבדל ומנהיג כפי ההשגחה והפלא, שזה גדר הקדושה, (ואמר קדוש הוא בנסתר כי במדרגה זו עדיין קדושתו מעוטף ומכוסה במסך הטבע):
ביאור המילות
"לעולם חסדו ועד דור ודור אמונתו". וכ"ה למעלה (פ"ט ב) ועמש"ש:
"משה" (מדרגה ג) אבל בעת שנמצאו "משה ואהרן בין כהניו, ושמואל" נמצא "בין קוראי שמו", ר"ל בעת שישראל הם במדרגה כזאת שישרה שכינתו עליהם בדרך פלאיי, וימצא עם כהניו כמו שנמצא עם משה ואהרן, שידמו כהניו כמשה ואהרן בדיבוק אלוה עמהם, וקוראי שמו ידמו כשמואל ומפרש כמו שענה לשמואל בעת קרא אליו וינוסס נס להתנוסס (כמש"ש הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר) כן "קוראי שמו קוראים אל ה' והוא יענם", וכמו שדבר עם משה ואהרן בעמוד הענן כמ"ש הנה אנכי בא אליך בעב הענן, כן.
"ה' אלהינו אתה עניתם", לא ע"י שליח ואמצעי, "אל נושא", כי בעת ינהיג ה' בהנהגה המופלאה הלזו כמו שהתנהג בדורו של משה, אז יעניש על החטא תיכף, כמו שהיה בדור המדבר, וגם יסלח להחוטא תיכף, כי כ"ז שתהיה הנהגה בהשגחה נסתרת יצויר שלא יעניש תיכף בשאין הטבע מסכים לזה, וכן לא יסלח להחוטא תיכף כמ"ש הנה אנכי שולח מלאך וכו' כי לא ישא לפשעיכם, לא כן המונהג בהשגחה הנסיית ע"י ה' בעצמו, יעניש תיכף ויסלח תיכף, כמ"ש רק אתכם ידעתי וכו' על כן אפקד עליכם את כל עונותיכם כאב לבנו שיענישוהו תיכף במריו ויסלח לו תיכף, וז"ש אל "נושא היית להם" וגם "ונוקם על עלילותם" שע"י שיענישהו תיכף יכופר העון תיכף:
"רוממו", אז דומה ה' כשוכן ביניהם וכאלו דירתו בהר קדשו למטה, לא בשמים והארץ הדום רגליו, רק "רוממו ה' אלהינו והשתחוו להר קדשו", כי שם ה' שוכן וקדוש ה' אלהינו בתוכנו, וע"ז לא אמר קדוש הוא, כי הוא אלהינו ונמצא בינינו:
