יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם ענית לתפילתם של משה, אהרון ושמואל, אֵל נֹשֵׂא נושא עוון, סולח הָיִיתָ לָהֶם, וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם ומעניש על מעשים רעים שנעשו כלפיהם, כגון קורח ועדתו שיצאו כנגד משה ואהרון.
עם טעמים:
יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֮ינוּ֮ אַתָּ֢ה עֲנִ֫יתָ֥ם אֵ֣ל נֹ֭שֵׂא הָיִ֣יתָ לָהֶ֑ם וְ֝נֹקֵ֗ם עַל־עֲלִילוֹתָֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"אתה עניתם" - עם כי אתה ענית להם בכל עת קראם ובעבורם היית נושא עון ישראל ועכ"ז נוקם היית על מעלליהם ולא ויתרת להם כלום כי משה ואהרן מתו על מי מריבה ושמואל לא האריך ימים על אשר לא הדריך את בניו כראוי ומכל זה נראה גודל קדושתו שאינו נושא פנים
"ה' אלהינו אתה עניתם", לא ע"י שליח ואמצעי, "אל נושא", כי בעת ינהיג ה' בהנהגה המופלאה הלזו כמו שהתנהג בדורו של משה, אז יעניש על החטא תיכף, כמו שהיה בדור המדבר, וגם יסלח להחוטא תיכף, כי כ"ז שתהיה הנהגה בהשגחה נסתרת יצויר שלא יעניש תיכף בשאין הטבע מסכים לזה, וכן לא יסלח להחוטא תיכף כמ"ש הנה אנכי שולח מלאך וכו' כי לא ישא לפשעיכם, לא כן המונהג בהשגחה הנסיית ע"י ה' בעצמו, יעניש תיכף ויסלח תיכף, כמ"ש רק אתכם ידעתי וכו' על כן אפקד עליכם את כל עונותיכם כאב לבנו שיענישוהו תיכף במריו ויסלח לו תיכף, וז"ש אל "נושא היית להם" וגם "ונוקם על עלילותם" שע"י שיענישהו תיכף יכופר העון תיכף:
