מ"ג שיר השירים ה י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שיר השירים


<< · מ"ג שיר השירים ה · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דודי צח ואדום דגול מרבבה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
דּוֹדִ֥י צַח֙ וְאָד֔וֹם דָּג֖וּל מֵרְבָבָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דודי צח" - לבן כמו (איכה ד) צחו בחלב

"ואדום" - אפרש תחלה כל הענין לפי פשוטו קילוס נוי בחור כשהוא לבן ופניו אדמוניות

"דגול מרבבה" - נדגל בחיילות הרבה רבים חיילותיו רבבות הרבה קרויין רבבה שנאמר (יחזקאל יז) רבבה כצמח השדה נתתיך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

משל:

(י) "דודי". משיבה סימניו ומעלותיו על כל דוד, ומסיימת זה דודי ר"ל הנמצא כמוהו:

מליצה:

(י) "דודי". משיבה הנפש דודי צח ואדום, תחלה מגדת בכלל כי הדוד הנעלם ית' הוא צח ואדום, ר"ל שכלול מחסד ורחמים שהיא מליצת הצחות ומן מדת הדין שמורה אדום, פי' שהוא המקור לטוב ולרע, הדין והרחמים הטובות והרעות החיים והמות כולם משורש אחד יוצאים משורש השרשים שכולו טוב ואין דבר נפרד ממנו לא כהאומרים שהם משני שרשים (ובמד' צח לי בים וב"י הלכו ביבשה בתוך הים ואדום לי בים וינער ה' את מצרים בתוך הים) וכן הוא דגול מרבבה בו נקבצו רבבות כחות שהוא המקור לכולם שמצד זה נקרא בשם אלהים, ר"ל קבוצת כל הכחות אשר במציאות שאין דבר חוץ ממנו:

מדרש רבה (כל הפסוק)


י.

( אין טקסט בדפוס בסימן זה )