שיר השירים רבה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שיר השירים רבה · ה · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה ה[עריכה]

שיר השירים רבה פרשה ה פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

שיר השירים רבה · ה · א · >>


א. [עריכה]

באתי לגני אמר ר' מנחם חתניה דר' אלעזר בר אבונה בשם ר' שמעון בר' יוסנה: באתי לגן אין כתיב כאן, אלא לגני, לגנוני, למקום שהיה עיקרי מתחלה, ועיקר שכינה לא בתחתונים הייתה, הדא הוא דכתיב: (בראשית ג') וישמעו את קול ה' אלוהים מתהלך בגן. אמר רבי אבא: מהלך אין כתיב כאן, אלא מתהלך, מקפץ וסליק מקפץ וסליק. חטא אדם הראשון ונסתלקה השכינה לרקיע הראשון. חטא קין נסתלקה לרקיע השני. חטא אנוש נסתלקה לרקיע השלישי. חטא דור המבול נסתלקה לרקיע הרביעי. חטא דור המגדל נסתלקה לרקיע החמישי. חטאו אנשי סדום נסתלקה לרקיע הששי. חטאו המצריים בימי אברהם נסתלקה לרקיע השביעי. כנגדן עמדו שבעה צדיקים והורידוה לארץ. זכה אברהם הורידה משביעי לששי. עמד יצחק והורידה מששי לחמישי. עמד יעקב והורידה מחמישי לרביעי. עמד לוי והורידה מרביעי לשלישי. עמד קהת והורידה משלישי לשני. עמד עמרם והורידה משני לאחד, שהוא ראשון. עמד משה והורידה לארץ. אמר רבי יצחק: הדא הוא דכתיב: (תהילים ל"ז) צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה. הרשעים מה עשו? תלויין באויר, כי לא השכינו שכינה לארץ. אבל הצדיקים השכינו שכינה לארץ. מה טעם צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה? ישכינו לשכינה עליה. שוכן עד וקדוש שמו. ואימת שרת שכינה עליה? ביום שהוקם המשכן, שנאמר (במדבר ז') ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן. רבי עזריה בשם ר' יהודה ברבי סימון אמר: משל למלך שכעס על מטרונה והוציאה מתוך פלטין שלו, לאח"כ בקש להתרצות לה שלחה לו ואמרה: יעשה לי המלך דבר חדש ויבא אצלי. כך לשעבר היה הקב"ה מקבל הקרבנות מלמעלה, דכתיב (בראשית ח') וירח ה' את ריח הניחוח וגו', עכשיו מקבל מלמטה, הדא הוא דכתיב: באתי לגני אחותי כלה. אריתי מורי עם בשמי זה קטרת הסמים, וקומץ הלבונה. אכלתי יערי עם דבשי אלו איברי עולה ואמורי קדשי קדשים. שתיתי ייני עם חלבי אלו הנסכים ואמורי קדשים קלים. אכלו רעים זה משה ואהרן. שתו ושכרו דודים אלו נדב ואביהוא שנשתכרו בצרתן. אמר רבי אידי: בקש דוד להקריב קרבנו כקרבנן של נשיאים, הדא הוא דכתיב: (תהילים ס"ו) עולות מחים אעלה לך וגו'. איזהו קרבן שיש בו פרים ואילים ועתודים? הוי אומר: זה קרבן של נשיאים, הדא הוא דכתיב: (במדבר ז') ולזבח השלמים בקר שנים. אמר ר' שמעון בן יוסינא: למה הוא קורא אל הנשיאים רעים? אלא שכיון להאהיבן ולקרבן. ואמר רבי שמעון בן יוסינא: בכל מקום אין היחיד מביא קטרת בנדבה וכאן קטרת בנדבה. בכל מקום אין היחיד מביא חטאת נדבה וכאן חטאת נדבה. בכל מקום אין קרבן יחיד דוחה טומאה ושבת וכאן קרבן יחיד דוחה את השבת ואת הטומאה. בכל מקום אין היחיד מביא חטאת אלא על חטא וכאן היחיד מביא חטאת שלא על חטא. דבר אחר: אכלו רעים אלו הנשיאים. שתו ושכרו דודים אלו הנסיכים. דבר אחר: אכלו רעים אמר ר' ברכיה: למלך שעשה סעודה וזימן האורחין ונפל השרץ לתוך התמחוי, שאילו משך המלך את ידו היו הכל מושכין את ידיהם, פשט המלך את ידו ופשטו הכל את ידיהם. אמר רבי ינאי: למלך שעשה סעודה וזימן אורחין אצלו והיה מחזיר עליהם ואומר להם: יערב לכם ויבסם לכם. אמר רבי אבהו: למלך שעשה סעודה וזימן אורחין אצלו לכשאכלו ושתו אמר: טלו מנה זו יפה ותנו לבעל הבית. אף הכא כן. באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי אף אתון אכלון. שתיתי ייני עם חלבי אף אתון שתו ושכרו דודים:

<< · שיר השירים רבה · ה · ב · >>


ב. [עריכה]

אני ישנה אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע: אני ישנה מן המצוות. ולבי ער לגמילות חסדים. אני ישנה מן הצדקות, ולבי ער לעשותן. אני ישנה מן הקרבנות, ולבי ער לקריאת שמע ותפילה. אני ישנה מבית המקדש, ולבי ער לבתי כנסיות ובתי מדרשות. אני ישנה מן הקץ, ולבי ער לגאולה. אני ישנה מן הגאולה, ולבו של הקב"ה ער לגאלני. אמר רבי חייא בר אבא: איכן מצינו שנקרא הקדוש ברוך הוא לבן של ישראל? מן הדין קרא דכתיב: (תהילים ע"ג) צור לבבי וחלקי אלוהים לעולם: 2

קול דודי דופק על ידי משה. בשעה שאמר: (שמות י"א) ויאמר משה: כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים. פתחי לי רבי יסא אמר: אמר הקב"ה לישראל: בני! פתחו לי פתח אחד של תשובה, כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו. ר' תנחומא ור' חוניא ור' אבהו בשם ריש לקיש: כתיב: (תהילים מ"ו) הרפו ודעו כי אנכי אלוהים וגו'. אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: הרפו ממעשיכם הרעים ודעו כי אנכי אלוהים. ר' לוי אמר: אילו היו ישראל עושין תשובה אפילו יום אחד, מיד הם נגאלין ומיד בן דוד בא. מה טעם? (שם צ"ו) כי הוא אלהינו ואנחנו עמו וצאן מרעיתו, היום אם בקולו תשמעו. ר' יודן ור' לוי אמרי: אמר הקב"ה לישראל: הרפו ממעשיכם הרעים ועשו תשובה כהרף עין, ודעו כי אנכי אלוהים. אחותי שנתאחו לי במצרים בשתי מצוות: בדם הפסח. ובדם המילה. הדא הוא דכתיב: (יחזקאל ט"ז) ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך, ואומר לך בדמיך חיי, זה דם הפסח. ואומר לך בדמיך חיי, זה דם המילה. רעיתי שריעו אותי בים ואמרו: (שמות ט"ו) זה אלי ואנוהו (שם) ה' ימלוך לעולם ועד. יונתי במרה, שמשם נצטוו ונצטיינו בכל המצוות וצדקות ומעשים טובים, כיונה זו שמצויינת, הדא הוא דכתיב: (שם) שם שם לו חוק ומשפט. תמתי תמותי, שנתממו עמי בסיני ואמרו: (שם כ"ד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. רבי ינאי אמר: תאומתי, כביכול לא אני גדולה ממנה ולא היא גדולה ממני. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי: תאומתי, מה התאומים הללו אם חושש אחד מהן בראשו חברו מרגיש, כך כביכול אמר הקדוש ב"ה: (תהילים צ"א) עמו אנכי בצרה. שראשי נמלא טל על שם: (שם ס"ח) ארץ רעשה אף שמים נטפו. קווצותי רסיסי לילה על שם שנאמר: (שופטים ה') גם עבים נטפו מים:

<< · שיר השירים רבה · ה · ג · >>


ג. [עריכה]

פשטתי את כתנתי אמר רבי יוחנן: אפילו תמה שבתמות יודעת לפשוט וללבוש ואת אמרת פשטתי את כתנתי?! רבי חנינא ור' יוחנן אמרי: יום שנזדוג להם נבוכדנצר הרשע לישראל, פשט מהם שני לבושים גדולים: לבוש כהונה. ולבוש מלכות. רחצתי את רגלי מטינוף עבודת כוכבים, יודעת הייתי שאבק של אותו מקום משיאני לעבודת כוכבים אעפ"כ דודי שלח ידו מן החור אמר ר' אבא בר כהנא: וכי מה טיבו של חור זה להיות מגדל שרצים?! אלא כך אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבש"ע! כל נסים שעשית לי ע"י כורש לא היה מוטב לעשותן לי על ידי דניאל, ועל ידי אדם צדיק, אף על פי כן, מעי המו עליו. אמר רבי עזריה: אמר הקב"ה: גזר טב אנא אתון אמרין: ומעי המו עלי, גם אני אמרתי: (ירמיה ד') מעי מעי אוחילה. דבר אחר: פשטתי את כתנתי אמר רבי יוחנן בשם ריש לקיש: אפילו תמה שבתמות יודעת לפשוט וללבוש, ואת אמרת פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה?! אלא מהו זה? לפי ששינת העצרת עריבה והלילה קצרה. אמר רבי יודן: אף פורטענא לא עקצה בהם. רחצתי את רגלי מטינוף של עבודת כוכבים. יודעת הייתי שאבק של אותו המקום משיאני לעבודת כוכבים, אעפ"כ דודי שלח ידו מן החור. אמר רבי אמי: כעני שמבקש צדקה, אף על פי כן ומעי המו עליו והוא אמר לי: (שם ל"א) המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ה':

<< · שיר השירים רבה · ה · ד · >>


ד. [עריכה]

( אין טקסט בדפוס בסימן זה )

<< · שיר השירים רבה · ה · ה · >>


ה. [עריכה]

קמתי אני לפתוח לדודי קמתי אני ולא אומות העולם. תרגם רבי יעקב בר אבונה קמי ר' יצחק. כתיב: (עזרא א') ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן והכהנים והלוים וגו', ליהודה שהוא מלך ובנימן שבית המקדש בחלקו, לכהנים מפני העבודה וללוים מפני הדוכן, לפתוח לדודי בתשובה. וידי נטפו מור מררים דגזר כורש ואמר: דעבר פרת עבר דלא עבר לא יעבר. אמר רבי יוחנן: כתיב: (ישעיה י"ג) חשך השמש בצאתו לווי הוה קבל ההוא יומא ולא דנחה, יצא כורש לטייל במדינה וראה המדינה שוממת, אמר: מה טיבה של מדינה זו שוממת, איכן הם הזהבים? איכן הם הכספים? אמרי ליה: ולאו את הוא דגזרת ואמרת: כל יהודאין יפקון ויבנון בית מקדשא! מנהון דהבים ומנהון כספים, הא דסלקין למבנא מקדשא! בההיא שעתא גזר ואמר דעבר פרת עבר דלא עבר לא יעבור. דניאל וסיעתו וחבורתו עלו באותה שעה, אמרו: מוטב שנאכל סעודת ארץ ישראל ונברך על א"י, עזרא וסיעתו וחבורתו לא עלו באותה שעה. ולמה לא עלה באותה שעה עזרא? שהיה צריך לברר תלמודו לפני ברוך בן נריה. ויעלה ברוך בן נריה? אלא אמרי: ברוך בן נריה אדם גדול וישיש היה ואפילו בגלקטיקא לא היה יכול להטען. אמר ריש לקיש: מקודש הבית שלא עלה עזרא באותה שעה, שאלו עלה עזרא באותה שעה היה לשטן לקטרג ולומר: מוטב שישמש עזרא בכהונה גדולה, מלשמש יהושע בן יהוצדק כוהן גדול, ויהושע בן יהוצדק היה כוהן גדול בן כוהן גדול, אבל עזרא על ידי שהיה אדם צדיק, לא היה ראוי לשמש בכהונה גדולה כמותו. אמר רבי סימון: קשה היא שלשלת יוחסין לפני הקדוש ברוך הוא, להעקר ממקומה. על כפות המנעול שמשם ננעל פרת לפניהם. דבר אחר: קמתי אני ולא אומות העולם. לפתוח לדודי בתשובה. וידי נטפו מור מררים, שאמרתי לעגל: (שמות ל"ב) אלה אלוהיך ישרא. ואצבעותי מור עובר אעפ"כ מר עובר עבר על מררי, שנאמר: (שם) וינחם ה' על הרעה וגו'. על כפות המנעול שמשם ננעל בפניהם, שלא יכנסו לארץ ישראל:

<< · שיר השירים רבה · ה · ו · >>


ו. [עריכה]

פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נתחטא נתמלא עלי עברה כאשה עוברת. נפשי יצאה בדברו בדיבורו של כורש, דגזר דלא עבר פרת לא יעבר. בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני. דבר אחר: פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נתחטא נמתלא עלי עברה כאשה עוברת. נפשי יצאה בדברו בדיבורו מקול דיבורו הראשון, שאמר: אנכי ה' אלוהיך. בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני:

<< · שיר השירים רבה · ה · ז · >>


ז. [עריכה]

מצאוני השומרים הסובבים בעיר זה (עזרא ה') תתני פחת עבר נהרא. וחבריו הכוני פצעוני (שם ד') כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלם. נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות חומותיה של ירושלם. אמר רבי אבא בר כהנא: לשעבר הייתה נבנה החומה אבן שמנה אמות ואבן עשר אמות (מ"א ז' י') ברם הכא (עזרא ה') הוא מתבנא אבן גלל ואבן דגולגל. דבר אחר: מצאוני השומרים שבטו של לוי, דכתיב בהו: (דברים ל"ג) כי שמרו אמרתך הסובבים בעיר, היך מה דאת אמר: (שמות ל"ב) עברו ושובו משער לשער הכוני פצעוני, היך מה דאת אמר: (שם) והרגו איש את אחיו. נשאו את רדידי מעלי זה הזין. תני ר' שמעון בן יוחאי: זין שנתן להם לישראל בחורב, שם המפורש היה חקוק עליו, וכיון שחטאו נטל מהם. כיצד נטל מהם? ר' איבו אמר: מלאך ירד וקלפו. ורבנן אמרי: מאליו היה נקלף. שומרי החומות שומרי חומותיה של תורה:

<< · שיר השירים רבה · ה · ח · >>


ח. [עריכה]

השבעתי אתכם בנות ירושלם מה תגידו לו, שחולת אהבה אני מה חולה זו מצפה לרפואה, כך הדור שבמצרים מצפה לגאולה:

<< · שיר השירים רבה · ה · ט · >>


ט. [עריכה]

מה דודך מדוד היפה בנשים אומות העולם אומרים לישראל: מה דודך מדוד, מה אלוה הוא מאלוהות, מה פטרון הוא מפטרונין? ישראל אומרים להם: דודי צח ואדום. צח לי בארץ מצרים וגו' ואדום למצרים. צח לי בארץ מצרים, שנאמר (שמות י"ב) ועברתי בארץ מצרים וגו'. ואדום למצרים, שנאמר (שם י"ד) וינער ה' את מצרים. צח לי בים, שנאמר (שם) ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. ואדום לי בים, שנאמר: וינער ה' את מצרים בתוך הים. צח לי בעוה"ב. ואדום לי בעולם הזה. רבי לוי בר חייתא אמר: בה תלת. צח לי בשבת. ואדום לי כל ימי השבת. צח לי בראש השנה. ואדום לי כל ימות השנה. צח לי בעולם הזה. ואדום לי בעולם הבא. דגול מרבבה אמר רבי אבא בר כהנא: מלך בשר ודם מעטיפתו ניכר, ברם הכא, הוא אש משרתיו אש ואתא מרבבות קדש, ואות הוא בתוך רבבות קדש:

<< · שיר השירים רבה · ה · י · >>


י. [עריכה]

( אין טקסט בדפוס בסימן זה )

<< · שיר השירים רבה · ה · יא · >>


יא. [עריכה]

(שיר השירים ה יא): "ראשו כתם פז"

ראשו - זו התורה, שנאמר: (משלי ח כב): "ה' קנני ראשית דרכו". ר' חוניא בשם ריש לקיש: שני אלפים שנה קדמה התורה לברייתו של עולם. מה טעם? (שם) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום, ויומו של הקדוש ב"ה אלף שנים, שנאמר: (תהלים צ ד): "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור".

כתם פז - אלו דברי תורה, שנאמר: (תהלים יט יא): "הנחמדים מזהב ומפז רב".

קווצותיו תלתלים - זה הסירגול. שחורות כעורב אלו האותיות. דבר אחר: קווצותיו תלתלים - תילי תילים. דבר אחר: רבי עזריה אומר: אפילו דברים שאתה רואה אותם שהם קוצים בתורה, הן קוצי קוצים. ר' אליעזר ור' יהושע אומרים: תילי תילים. דבר אחר: ר' עזריה אומר: אפילו דברים שאתה רואה אותם, שהן קיצין בתורה תילי תילים הן. במי הן מתקיימות? שחורות כעורב - במי שהוא משכים ומעריב בהן.

ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש ר' יוחנן אמר: אין גרנה של תורה אלא בלילה. מה טעם?(משלי לא טו): "ותקם בעוד לילה". וכתיב: (איכה ב יט): "קומי רני בלילה". ר' שמעון אמר: ביום ובלילה, על שם שנאמר: (יהושע א ח): "והגית בו יומם ולילה". אמר ריש לקיש: יפה למדני ר' יוחנן, שאין גרנה של תורה, אלא בלילה. אמר ר' שמעון בן לקיש: כד הוינא לעי באורייתא ביממא, בלילה הוה מנהרא לי, דכתיב: והגית בו יומם ולילה:

ר' יוחנן דצפרין פתר קרא בתלוליות של עפר. מי שהוא טפש מהו אומר? מי יכול לקצות את זה?! מי שהוא פקח מהו אומר? הריני קוצה שתי משפלות ביום ושתי משפלות בלילה ולמחר כן, עד שאני קוצה את כולה, כך מי שהוא טפש אומר: מי הוא יכול ללמד כל התורה?! נזיקין שלשים פרקים! כלים שלשים פרקים! והחכם אומר: הריני לומד שתי הלכות היום, ושתים למחר, עד שאני לומדה כולה. אמר רבי ינאי: (משלי כ"ד) ראמות לאויל חכמות לככר נקוב שתלוי באוירו של בית. הטפש אומר: מי יכול להוריד לזה?! והפקח אומר: ולא אחר תלאו, אלא הריני מביא שני קנים ומחברן זה עם זה, עד שאני מורידו, כך הטפש אומר: מי יכול ללמוד התורה שבלב רבי?! והפקח אומר: והוא לא מאחר למדה, הריני לומד היום שתי הלכות, ושתים למחר, עד שאני למד התורה של חכם זה. אמר רבי לוי: לקרסטל נקוב ששכרו בעליו פועלים למלאותו מים, אומר הטפש: מה אני מועיל מכניס בזו ומוציא בזו?! והפקח אומר: ולא שכרי אני נוטל ולא שכר כל חבית וחבית, אני נוטל מבעל הבית?! כך הטפש אומר: הריני לומד תורה ומשכחה מה אני מועיל?! והפקח אומר: ולא שכר יגיעה נותן לי הקב"ה?! דאמר רבי לוי: אפילו דברים שאת רואה קוצין בתורה תילי תילים הן, יכולות הן להחריב את העולם ולעשותו תל, היך מה דאת אמר: תל עולם. כתיב: (דברים ו') שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, אם תעשה מן הדל"ת רי"ש תחריב לכל העולם. (שמות ל"ד) לא תשתחוה לאל אחר, אם תחליף רי"ש בדל"ת תחריב העולם. כתיב: (ויקרא כ"ב) ולא יחללו את שם קדשי, אם תחליף חי"ת לה"א תחריב העולם. כתיב: (ישעיה ח') וחכיתי לה', אם תחליף חי"ת לה"א תחריב העולם. כתיב: (תהילים ק"נ) כל הנשמה תהלל יה, אם תחליף ה"א לחי"ת תחריב העולם. כתיב: (ירמיה ה') כחשו בה', אם תחליף בי"ת לכ"ף תחריב העולם. כתיב: (הושע ה') בה' בגדו כי בנים זרים ילדו, אם תחליף בי"ת לכ"ף, תחריב העולם. כתיב: (שמואל א' ב') אין קדוש כה' כי אין בלתך. אמר רבי אבהו בר כהנא: הכל בלה ואת לא בלה, כי אין בלתך אין לבלותיך:

שחורות כעורב - ר' אלכסנדרי בר הדרין ורבי אלכסנדרי קרובה אמר: אפילו אם מתכנשין כל באי עולם להלבין כנף אחד מן העורב אינן יכולין, כך אם מתכנשין כל באי עולם לעקור יו"ד שהוא קטן האותיות שבתורה, אינן יכולין. ממי את למד? משלמה המלך, שעל ידי שבקש לעקור יו"ד מן התורה עלה קטיגורו. ומי קטרג? ר' יהושע בן לוי אמר: יו"ד שבירבה קטרג. ר' שמעון בן יוחאי אומר: ספר משנה תורה עלה ונשתטח לפני הקדוש ברוך הוא, ואמר לפניו: רבונו של עולם! כתבת בתורתך דייתיקי, שמקצתה בטלה כולה בטלה, שלמה המלך מבקש לעקור יו"ד שבתורה! אמר לו הקב"ה: לך הרי שלמה בטל ומאה כיוצא בו, ויו"ד שבך אינו בטל לעולם:

רבי יהושע בן קרחה אומר: יו"ד שֶׁבְּשָׂרַי עלה ונשתטח לפני הקדוש ברוך הוא ואמר: רבש"ע! עקרתני משמה של צדקת זו, אשת צדיק זה אברהם אבינו, וקראת שמה שרה! אמר לו הקב"ה: לך מתחלה היית בסופן של אותיות ובשם נקבה, עכשיו אני נותנך בשמו של זכר ובראשון של אותיות בצדיק שבעולמים, הדא הוא דכתיב: (במדבר י"ג) ויקרא משה להושע בן נון יהושע. ר' אלעזר בר אבונה בשם רבי אחא: לעשרים וששה דורות היה אל"ף קורא תגר לפני הקדוש ברוך הוא, רבש"ע! נתתני בראש האותיות ולא בראת בי העולם, אלא בבי"ת, שנאמר: בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ. אמר לו הקב"ה: עולמי ומלואו לא נבראו, אלא בזכות התורה, שנאמ: (משלי ג') ה' בחכמה יסד ארץ, למחר אני נגלה ונותן התורה לישראל, ואני נותנך בראשון של דברות ובך אפתח תחלה, שנאמר: (שמות כ') אנכי ה' אלוהיך. בר חוטא אמר: למה נקרא שמו אל"ף? שהוא מסכים מאלף דור, שנאמר: (תהילים ק"ה) דבר ציווה לאלף דור:

רבי יהודה פתר קרא בתלמידי חכמים תלתלים שחורות כעורב אלו תלמידי חכמים שאע"פ שנראין כעורין ושחורין בעולם הזה, לעתיד לבא: (נחום ב') מראיהן כלפידים כברקים ירוצצו. רבי שמואל בר יצחק פתר קרא בפרשיות התורה תלתלים שחורות כעורב אלו תלמודות של תורה, שנראות כעורות ושחורות מלאומרן ברבים. אמר הקדוש ברוך הוא: ערבות הן עלי, היך מה דאת אמר: (מלאכי ג') וערבה לה' מנחת יהודה. תדע לך שהוא כן הדבר, שהרי פרשת זב וזבה לא נאמרו שתיהן כאחד, אלא זו בפני עצמה וזו בפני עצמה, שנאמר: (ויקרא ט"ו) איש איש כי יהיה זב מבשרו וגו' ואשה כי יזוב זוב דמה:

אמר רבי שמעון בן לקיש: תורה שנתן הקב"ה הייתה עורה של אש לבנה וכתובה באש שחורה, היא אש וחצובה מאש והיא מוכללת באש ונתונה באש, הדא הוא דכתיב: (דברים ל"ג) מימינו אש דת למו:

<< · שיר השירים רבה · ה · יב · >>


יב. [עריכה]

עיניו כיונים עיניו אלו סנהדרין שהם עינים לעדה, שנאמר: (במדבר ט"ו) והיה אם מעיני העדה. רמ"ח אברים יש בו באדם וכולן הולכין אחר העינים, כך ישראל אין יכולין לעשות דבר חוץ מסנהדרין שלהן. על אפיקי מים שהם אפיקים על מימיה של תורה. דאמר ר' חמא בר עוקבא: דברי תורה מגבירין הם לכל מי שהוא עוסק בם כל צרכן. רוחצות בחלב אלו ההלכות שהן רוחצין אותם בשנים עד שעושים אותה נקיים כחלב. יושבות על מלאת מלאתה של תורה:

דבר אחר: יושבות על מלאת על מלאתה של ירושלם, היך מה דאת אמר: (ישעיה א') מלאתי משפט. ר' פנחס בשם ר' הושעיא רבה: ארבע מאות ושמנים בתי כנסיות היו בירושלם. מנין? מלאתי. אמר רבי תנחומא: על מלאת זה ממלא מקצת דבר וזה ממלא מקצת דבר, עד שתהא הלכה יוצאה כמין לבנון. דאמר ר' תנחומא: זה מלחים מקצת דבר וזה מלחים מקצת דבר, עד שתהא הלכה יוצאה כמין לחיים:

<< · שיר השירים רבה · ה · יג · >>


יג. [עריכה]

לחיו כערוגת הבשם אמר רבי ינאי: ביומוי דזמניין תרתין חבורן והוינן נפקין ולעיין באורייתא בהדא אסטרין, ולא כטעם שהיתה זו אומרת זו אומרת. מגדלות מרקחים אמר ר' תנחומא: מה מגדלות הרקח הזה יש בו מכל מיני בשמים, כך ת"ח צריך להיות מלא מקרא, משנה, ותלמוד, והלכות ואגדות, כהונה ולוויה מיעקב. שפתותיו שושנים זה תלמיד חכם הרגיל במשנתו, שפתותיו שושנים. נוטפות מור עובר זה תלמיד שאינו רגיל במשנתו ששפתיו נוטפות מור, אף על פי כן עובר הוא וחוזר ומברר תלמודו:

<< · שיר השירים רבה · ה · יד · >>


יד. [עריכה]

ידיו גלילי זהב אלו לוחות הברית, שנאמר: (שמות ל"ב) והלוחות מעשה אלוהים המה. גלילי זהב אלו דברי תורה, שנאמר: (תהילים י"ט) הנחמדים מזהב ומפז. אמר ר' יהושע בר נחמיה: מעשה נסים היו נגללין היו של סנפרינון היו, והיו נגללין. רבי מנחמא בשם ר' אבון אמר: וחצובין מגלגל חמה היו. כיצד? היו כתובין חמישה על לוח זה וחמשה על לוח זה, על שם שנאמר: ידיו גלילי זהב כדברי רבי חנינא בן גמליאל, הדא הוא דכתיב: (דברים ד') ויכתבם על שני לוחות אבנים. ורבנן אמרי: עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה, שנאמר: (שם) ויגד לכם את בריתו אשר ציווה אתכם עשרת הדברים ויכתבם על שני לוחות אבנים. רבי שמעון בן יוחאי אמר: עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה, שנאמר: ויכתבם על שני לוחות אבנים עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה. ר' סימאי אומר: ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח זה, שנאמר: (שמות ל"ב) לוחות כתובים משני עבריהם מזה ומזה טטרוגא:

חנניה בן אחי ר' יהושע אמר: בין כל דבור ודבור פרשיותיה ודקדוקיה של תורה היו כתובין. ר' יוחנן כד הוה פשיט קרייה והוה מטי בדין פסוקא ממולאים בתרשיש, הוה אמר: יפה למדני בן אחי ר' יהושע. מה גלים הללו בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים, כך בין כל דבור ודבור פרשיותיה ודקדוקיה של תורה היו כתובים. ממולאים בתרשיש זה התלמוד, שהוא כים הגדול הדא דאת אמר: תרשישה, הדא מה דאת אמר: כל הנחלים הולכים אל הים. מעיו עשת שן זו תורת כוהנים. מה הכרס הזה הלב מכאן והכרעים מכאן והוא בתוך, כך תורת כוהנים שני ספרים מכאן ושנים מכאן והוא באמצע. עשת שן מה עשת שן זה את עושה ממנה כמה יתדות כמה רמחים, כך תורת כוהנים יש בה כמה מצוות, כמה דקדוקין, כמה קלים וחמורים, כמה פיגולים, כמה נותרות כתובים בתורת כהנים:

מעולפת ספירים מעולפת כחן של בני אדם שהיא קשה כספיר הזה. ר' יודן ורבי פנחס רבי יודן אמר: אי תימר שהספיר הזה רך הוא, בא וראה: מעשה שהיה באדם א' שהביא ספיר א' ברומי למכרו. אמר הלוקח על מנת לבדוק אותו: נבחין אותו לשבור ממנו חתיכה קטנה. נתנו על הסדן, התחיל מכה עליו בפטיש. נבקע הסדן ונחלק הפטיש, והספיר במקומו ולא חסר, הדא הוא דכתיב: מעולפת ספירים. אמר רבי אבא בר ממל: אם נתעלף אדם בדברי תורה והלכה סוף שנעשה בהם קסם. ורבנן אמרין: כל מי שנעשה קסם בדברי תורה, סוף שהוא נעשה בהם מלך, היך מה דאת אמר: (משלי ט"ז) קסם על שפתי מלך. רבי אלעזר ב"ר שמעון אתוי חמרייא גבי אבוי למיזבן עיבור מן קרייתא המונייא יתיב גבי תנורא, אמיה נסחא והוא אכיל, אמיה נסחא והוא אכיל עד דאכיל כל אצוותא. אמרין: ווי, חיווא בישא שריא במיעני דהדין, דומה שזה מביא רעבון לעולם. שמע קולהון מדנפקון למזבן טעניהון, נסב חמריהון ואסיקון לאגרא, אתון תבעון חמריהון ולא אשכחון, יתהון תלון עיינהון וחמון יתהון יהיבין באגרא, אזלון גבי אבוי תנון ליה עובדא. אמר לון: דלמא מילה בישא אשמעתוניה? אמרין ליה: לא מרי, אלא כן וכן הוה עובדא. אמר לון: ולמה הכנסתם בו עין רעה וצרה! איפשר דמן דדכון הוה אכיל! או עליכון אינון מזונוי! לא ההוא דברייה ברא ליה מזוני! אף על פי כן, אוזלו ואמרון ליה מן שמי, והוא מחית לכון. הנס האחרון היה קשה מן הראשון, מן מסקן להון הוה מסיק להון חד חד, מן נחית להון הות מחית להון תרי תרי, וכיון שנתעסק בתורה אפילו טליתו לא היה יכול לסבול, לקיים מה שנאמר: מעולפת ספירים. בן בית אחד היה לו לרבן גמליאל והיה למוד להיות נוטל קופה של ארבעים סאה ומוליכה אצל הנחתום. אמר לו: כל הדין חילא טבא אית בך ולית את עסיק באורייתא?! כיון שנתעסק בתורה התחיל להיות נוטל של שלשים, של עשרים, של שנים עשר, של שמונה סאים, כיון דגמר ספרא אפילו קופה של סאה לא היה יכול לסבול, ואית דאמרי אפילו סבניה לא הוה יכול למיסבל, אלא אחרנין מעברין ליה מעילווי, דהוא לא היה יכול לקיים מה שנאמר מעולפת ספירים:

<< · שיר השירים רבה · ה · טו · >>


טו. [עריכה]

שוקיו עמודי שש שוקיו זה העולם. עמודי שש שהוא מיוסד לששה ימים, דכתיב: (שמות לא) כי ששת ימים עשה ה' וגו'. מיוסדים על אדני פז אלו פרשיותיה של תורה שנדרשות לפניהם ולאחריהם. ולמה הם דומות? לעמוד זה שיש לו בסיס מלמטן וקיפלורוסים מלמעלן, כך פרשיות התורה נדרשות לפניהם ולאחריהם. לפניהם מניין? שנאמר: (ויקרא י"ט) ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע. מה כתיב בתריה? וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל. וכי מה עניין זה לזה? אלא משהוא מנכיש הוא אזל ומתעביד ברבוי, מתוך שהוא נכנס ויוצא לתוך ביתו הוא נחשד על שפחתו. אמר לא חטאת אני חייב, ולא אשם אני חייב, חטאת אני מביא! אשם אני מביא! רבי יודן אמר בשם ר' לוי: אלו שנוהגין היתר בשפחות בעוה"ז, עתידים הן להתלות בקדקדי ראשיהן לעתיד לבא, הדא הוא דכתיב: (תהילים ס"ח) אך אלוהים ימחץ ראש אויביו קדקד שער מתהלך באשמיו. מהו מתהלך באשמיו? עמיה חובוי אמר יזיל האי גברא בחובוי ונדרשות לאחריהן. כיצד? דכתיב (ויקרא י"ט) שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל. מה כתיב בתריה? לא תאכלו על הדם לא תנחשו וגו'. אמר הקדוש ברוך הוא: לערלה אתה ממתין שלוש שנים, ולאשתך אי אתה ממתין, עד שהיא מטהרת מנדתה?! לערלה אתה ממתין שלוש שנים, ולבהמתך אי אתה ממתין שיתמצה דמה?! ומי קיים מצוות הדם? שאול התחיל לקיים מצוות הדם, הדא הוא דכתיב: (שמואל א' י"ד) ויגידו לשאול לאמר הנה העם חוטאים לה' לאכל על הדם, (שם) ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיו ושחטתם בזה ואכלתם. מהו בזה? רבנן אמרין: סכין בר ארבע עשרה הראה להם. הבי"ת תרתי. זיי"ן שבעה. ה"א חמישה. הרי ארבעה עשר. אמר להם: כסדר הזה היו שוחטין ואוכלים. ואימתי פרעו לו הקב"ה? במלחמת פלשתים, דכתיב (שם י"ג) : והיה ביום מלחמת ולא נמצא חרב וחנית ביד כל העם אשר את שאול ואת יונתן ותמצא לשאול וגו'. ולא נמצא ואת אמרת ותמצא, ומי המציאה לו? רבי חגי בשם ר' יצחק: מלאך המציאה לו. ורבנן אמרי: הקדוש ברוך הוא המציאה לו. כתיב: (שם י"ד) ויבן שאול מזבח לה' אותו החל לבנות וגו'. וכמה מזבחות בנו ראשונים? נח בנה מזבח. אברהם בנה מזבח. יצחק בנה מזבח. יעקב בנה מזבח. משה בנה מזבח. יהושע בנה מזבח. ואת אמר אותו החל לבנות?! אלא אותו החל להיות ראש למלכים. אמר רבי יודן: לפי שנתן נפשו על הדבר הזה העלה עליו הכתוב[ כאילו אותו החל לבנות מזבח לה':

ר' שמעון בר' יוסי בר לקוניא לפי שבעולם הזה אדם בונה בנין ואחר מכלה אותו, אדם נוטע נטיעה ואחר יאכל אותה, אבל לעתיד לבא, מה כתיב: (ישעיה ס"ה) לא יבנו ואחר ישב, לא יטעו ואחר יאכל וגו', לא יגעו לריק ולא ילדו לבהלה, כי זרע ברוכי ה' המה וגו'. (שם ס"א) ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים, כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'.

<< · שיר השירים רבה · ה · טז


טז. [עריכה]

חכו ממתקים כתיב: (עמוס ה') כי כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו, יש לך חיך גדול מתוק מזה?! כתיב: (יחזקאל ל"ג) חי אני נאם ה' אלוהים אם אחפוץ במות הרשע וגו', יש לך חיך גדול מתוק מזה?! (שם י"ח) כי לא אחפוץ במות המת נאם ה' אלוהים והשיבו וחיו, יש לך חיך גדול מתוק מזה?! (שם) ובשוב רשע מרשעתו ויעש משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה, יש לך חיך גדול מתוק מזה?! אמר ריש לקיש: ובלבד בתוהה על הראשונות. הא כיצד? תני רבי שמעון בן יוחאי: הרי שהיה אדם רשע גמור כל ימיו ובסוף נעשה צדיק גמור, עליו הכתוב אומר: ורשעת הרשע לא ייכשל בה ביום שובו מרשעו וגו'. אמר ר' יוחנן: ולא עוד, אלא שכל עבירות שעשה הקב"ה מונה אותן לו זכות, הדא הוא דכתיב: (תהילים מ"ה) מור ואהלות קציעות כל בגדותיך, כל הבגידות שבגדת בי, הרי הן כמור ואהלות לפני. תני: בן כמה שנים הכיר אברהם את בוראו? ר' חנינא ור' יוחנן תרויהון אמרין: בן מ"ח שנה הכיר אברהם את בוראו. ר' שמעון בן לקיש אמר: בן שלוש שנים היה, שנאמר (בראשית כ"ו) עקב אשר שמע אברהם בקולי. מנין עקב. אמר ר' לוי: כד אתא מיתלי עקבא מן ארעא:

אמר רבי שמואל בר נחמן: בשלשה מקומות נתוכח הקב"ה עם ישראל ושמחו אומות העולם שמחה גדולה, ולבסוף יצאו בבושת פנים: בשעה שאמר להם הנביא: (ישעיה א') לכו נא ונוכחה יאמר ה', שמחו אומות העולם, אמרו: היאך הן יכולין להתווכח עם בוראן?! ומי יוכל לווכח עם בוראו?! עכשיו הוא מכלה אותם מן העולם! כיון שראה הקדוש ברוך הוא שאומות העולם שמחים, הפכה להם לטובה, שנאמר: (שם) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו. תמהו אומות העולם ואמרו: זו תשובה וזו תוכחה?! אלא לא אתא אלא להתפוגגה עם בנוי. בשעה שאמר הקב"ה: (מיכה ו') שמעו הרים את ריב ה' והאיתנים מוסדי ארץ וגו', ועם ישראל יתוכח, שמחו אומות העולם, אמרו: היאך הן יכולין להתווכח עם בוראן?! ומי יוכל לווכח עם בוראו?! עכשיו הוא מכלה אותם מן העולם! כיון שראה הקדוש ברוך הוא שמחתן של אומות העולם, הפכה להם לטובה, הדא הוא דכתיב: (שם) עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי, עמי זכר נא מה יעץ וגו'. תמהו האומות ואמרו: היאך הוא זה לא אתא, אלא להתפוגגה עם בנוי. ובשעה שאמר הנביא: (הושע י"ב) וריב לה' על יהודה ולפקוד על יעקב וגו', שמחו אומות העולם אמרו: היאך הן יכולין לעמוד בפני בוראן?! ומי יכול לריב עם בוראו?! עכשיו הוא מכלה אותם מן העולם! כיון שראה הקב"ה שמחתן של אומות העולם, הפך להם לטובה, שנאמר: (שם) בבטן עקב את אחיו וגו'. אמר רבי יודן: לאשה אלמנה שהיתה קובלת על בנה לדיין, כיון דחמאה דיינא דהוא דאין בנור ובזפת בדינין ומגלבין, אמרה: אין אנא מודע ליה לדיינא סורחנין דברי קטיל ליה, כיון דאחסל, אמר לה: איינוי בריך? אמר לה: מה סרח עליך הדין בריך? אמרה ליה: מרי כד הוה במעיי הוה בעט בי. אמר לה: לאו דינא הוא, הדא הוא דכתיב: בבטן עקב את אחיו.ר' אלעזר ב"ר סימון אמר: אלוהו של יעקב אבינו חלק לו כבוד:

חכו ממתקים ר' עזריה ורבי אחא בשם ר' יוחנן אמרו: בשעה ששמעו ישראל בסיני אנכי פרחה נשמתן, הדא הוא דכתיב: (דברים ה') אם יוספים אנחנו לשמוע, הדא הוא דכתיב: נפשי יצאה בדברו. חזר הדיבור לפני הקדוש ברוך הוא ואמר: רבונו של עולם, אתה חי וקיים ותורתך חיה וקיימת ושלחתני אצל מתים?! כולם מתים! באותה שעה חזר הקב"ה והמתיק להם את הדבור, הדא הוא דכתיב: (תהילים כ"ט) קול ה' בכח קול ה' בהדר. אמר ר' חמא בר ר' חנינא: קול ה' בכח לבחורים. קול ה' בהדר לתשישין. תני ר' שמעון בן יוחאי: תורה שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל החזירה להם נפשותיהן, הדא הוא דכתיב: (שם י"ט) תורת ה' תמימה משיבת נפש. דבר אחר: חכו ממתקים למלך שדיבר כנגד בנו ונתירא ונשמטה נפשו ממנו, כיון שראה המלך כך שנשמטה נפשו, התחיל מגפף ומנשק אותו ומפתהו ואומר לו: מה לך, לא בני יחידי אתה?! לא אני אביך?!כך כשדיבר הקב"ה אנכי ה' אלוהיך, מיד פרחה נשמתן, כיון שמתו התחילו המלאכים מגפפין ומנשקין אותם, ואומרין להם: מה לכם, אל תיראו בנים אתם לה' אלהיכם! והקדוש ברוך הוא ממתיק בחכן הדיבור, ואומר להם: לא בני אתם?! אנכי ה' אלהיכם! עמי אתם! חביבין אתם לפני! והתחיל מפתה אותן, עד שחזרה נשמתן והתחילו מבקשין מלפניו, הוי, חכו ממתקים. התחילה התורה מבקשת רחמים על ישראל מן הקדוש ב"ה, אמרה לפניו: רבש"ע, יש מלך משיא בתו והורג את בן ביתו?! כל העולם כולו שמח בשבילי ובניך מתים?! מיד חזרה נשמתן, הדא הוא דכתיב: תורת ה' תמימה משיבת נפש:

רבי אחא ורבי תנחום ב"ר חייא בשם ר' יוחנן: (יחזקאל כ') ואת שבתותי קדשו. במה את מקדשו? קדשהו: במאכל ובמשתה ובכסות נקיה. דכתיב (שמות ל"א) כי אות היא ביני וביניכם לדעת כי אני ה' וגו'. אני ה' נאמן לשלם שכר טוב לכם. אמר רבי חייא בר אבא: בנוהג שבעולם אדם עושה מלאכה עם בעל הבית ועל ידי שהוא מנבל את עצמו בטיט הוא נותן לו שכרו, אבל הקב"ה אינו כן, אלא מזהיר להם לישראל ואומר להם: אל תנבלו עצמכם בדבר רע ואני נותן לכם שכר טוב, הדא הוא דכתיב: (ויקרא י"א) אל תשקצו את נפשותיכם ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וגו' אני ה', אני ה' נאמן לשלם לכם שכר טוב לעולם הבא:

ר' יודן בשם ר' חמא ברבי חנינא ורבי ברכיה בשם ר' אבהו: כתיב: (שם כ') ואבדיל אתכם מן העמים וגו'. אלו נאמר ואבדיל את העמים מכם לא הייתה תקומה לשונאי ישראל, אלא ואבדיל אתכם מן העמים כזה שהוא מברר הרעה מהיפה שוב אינו חוזר ומברר, אבל המברר היפה מן הרעה שוב חוזר ומברר. כך אלו נאמר ואבדיל את העמים מכם לא הייתה תקומה לשונאי ישראל, אלא נאמר ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי לשמי לעולם. אמר רבי אחא: מכאן שאמר הקדוש ברוך הוא לאומות העולם שיעשו תשובה ויקרבם תחת כנפיו. אמר רבי לוי: כל מעשיהן של ישראל משונין מאומות העולם: בחרישתן, בזריעתן, ובנטיעתן, בקצירתן, בעימורן, בדישן, בגרניהן, ביקביהן, בגגותיהן, בבכורותיהן, בבשרן, בתגלחתן, במניינן, בחרישתן, שנאמר (דברים כ"ב) לא תחרוש בשור ובחמור. בזריעתן, שנאמר (שם) לא תזרע כרמך כלאים. בנטיעתן, שנאמר (ויקרא י"ט) וערלתם ערלתו את פריו. בקצירתן, שנאמר (שם) ובקצרכם את קציר ארצכם. בעימורן, שנאמר (דברים כ"ד) ושכחת עומר בשדה. בדישן, שנאמר (שם כ"ה) לא תחסום שור בדישו. בגרניהם ביקביהם, שנאמר (שמות כ"ב) מלאתך ודמעך לא תאחר. וכתיב (במדבר י"ח) כתבואת גורן וכתבואת יקב. בגגותיהן, שנאמר (דברים כ"ב) ועשית מעקה לגגך. בתגלחתיהן, שנאמר (ויקרא י"ט) ולא תשחית את פאת זקנך. במנינם, שנאמר (שמות ל') כי תשא את ראש בני ישראל וגו'. ישראל מונין ללבנה ואומות העולם לחמה:

ר' ברכיה אמר תרתי, חדא בשם כהנא וחדא בשם רבי לוי: חדא בשם כהנא: היא קלסתו. והוא קלסה. היא קלסתו מלמעלה למטה, והוא קלסה מלמטה למעלה. היא קלסתו מלמעלה למטה שהיה בעליונים והשרה שכינתו בתחתונים. והוא קלסה מלמטה למעלה שהיא במדרגה התחתונה והוא עתיד להעלותה, שנאמר (דברים כ"ח) ונתנך ה' אלוהיך עליון. וחדא בשם רבי לוי: למלך שקידש את מטרונה ואמר: מבקש אני לראותה, כיון שראה אותה התחיל משבחה ומקלסה, הדא הוא דכתיב: זאת קומתך דמתה לתמר. גם היא אמרה: רוצה אני לראותו, כיון שראתה אותו התחילה בקילוס שקילסתו: חכו ממתקים וכולו מחמדים:

<< · שיר השירים רבה · ה · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.