מ"ג שיר השירים ה ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שיר השירים


<< · מ"ג שיר השירים ה · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַה־דּוֹדֵ֣ךְ מִדּ֔וֹד הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים מַה־דּוֹדֵ֣ךְ מִדּ֔וֹד שֶׁכָּ֖כָה הִשְׁבַּעְתָּֽנוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מה דודך מדוד" - כך היו שואלין האומות את ישראל מה אלהיכם מכל האלהים שכך אתם נשרפים ונצלבים עליו

"שככה השבעתנו" - להעיד לו על אהבתך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


משל

(ט) "מה". ובנות ירושלים שאלו אותה מה דודך מדוד. הגידי לנו א] מה ההבדל בין אהבתך ליתר אהבות, ב] מה ההבדל בין דודך לדודים אחרים, עד שככה השבעתנו ברוב אהבתך אותו:

מליצה

(ט) "מה". והנה בנות הגויה שואלים את הנפש, א) "מה דודך מדוד". מבקשים שתצייר להם ההבדל בין האהבה ותשוקה זו הרוחניית שבה תכסוף הנפש אל האלהים, לבין יתר האהבות והכסופים הגשמיים (כי בנות הגויה לא ירגישו מהות האהבה הזאת ועוצם יקרה), ב) "מה דודך מדוד". מה מהותו הנעלם ומה תאריו וסימניו ומה מעלותיו, עד שבעבורם ככה השבעתנו ותבקשהו עד מות:

 

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

משיבים האומות מ"ה ואומרים "מה דודך מדוד" כו', לומר הלא גם לנו דוד כמוך, כי כל אומה ולשון יש לו שר למעלה ומושפע על ידו, ונבעוט בו בעתות בצרה. ומה דודך מדוד כאשר היית"היפה בנשים" בזמן כשרותך עד אשר לא חטאת, שאם היית מושפעת מאתו הלא גם אנו מושפעים משרינו, ומה הוא ההפרש והיתרון (שאולי) שכל כך גדל עליך טובה אז שעל כן גם עתה תחבבו. או "מה דודך מדוד" כעת בזמן גלותך, במה חיבבך עתה "שככה השבעתנו" באומרך השבעתי כו' מה תגידו לו כו', שעל כל רעתך אז תעלוזי עמו, הפך גויי הארץ אשר תחת שריהם שיבעטו בם בעת רעתם:

מדרש רבה (כל הפסוק)


ט.

מה דודך מדוד היפה בנשים אומות העולם אומרים לישראל: מה דודך מדוד, מה אלוה הוא מאלוהות, מה פטרון הוא מפטרונין? ישראל אומרים להם: דודי צח ואדום. צח לי בארץ מצרים וגו' ואדום למצרים. צח לי בארץ מצרים, שנאמר (שמות י"ב) ועברתי בארץ מצרים וגו'. ואדום למצרים, שנאמר (שם י"ד) וינער ה' את מצרים. צח לי בים, שנאמר (שם) ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. ואדום לי בים, שנאמר: וינער ה' את מצרים בתוך הים. צח לי בעוה"ב. ואדום לי בעולם הזה. רבי לוי בר חייתא אמר: בה תלת. צח לי בשבת. ואדום לי כל ימי השבת. צח לי בראש השנה. ואדום לי כל ימות השנה. צח לי בעולם הזה. ואדום לי בעולם הבא. דגול מרבבה אמר רבי אבא בר כהנא: מלך בשר ודם מעטיפתו ניכר, ברם הכא, הוא אש משרתיו אש ואתא מרבבות קדש, ואות הוא בתוך רבבות קדש: