רש"י על שיר השירים ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על שיר השירים · ה · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באתי לגני" - בימי חנוכת הבית

"אריתי" - לקטתי והוא לשון משנה כמלא אורה וסלו ואף לשון מקרא (תהלים מ) וארוה כל עוברי דרך ונאמר על שם הקטורת שהקטירו קטורת יחיד הנשיאים על מזבח החיצון ונתקבלה והוא דבר שאינו נוהג לדורות ועל כן נאמר אכלתי יערי עם דבשי יש דבש שהוא גדל בקנים כענין שנאמר (שמואל ה ו) ביערת הדבש ויערת היא לשון קנה כמו (שמות ב) ותשם בסוף ושויתיה ביערא ומוצצין הדבש ומשליכין העץ ואני מרוב חיבה אכלתי יערי עם דבשי אכלתי הקנה עם הדבש את שאינו ראוי עם הראוי קטרת נדבה וכן שעירי חטאת שהקריבו הנשיאים ואין חטאת קריבת נדבה ואני קבלתים בו ביום

"שתיתי ייני" - הם הנסכים

"עם חלבי" - מתקו וצחו מחלב

"אכלו רעים" - באהל מועד אהרן ובניו ובית עולמים הכהנים כולם

"שתו ושכרו דודים" - אלו ישראל אוכלי בשר זבח השלמים שהקריבו לחנוכת המזבח

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אני ישנה" - כשהייתי שלוה ושקטת בבית ראשון נואשתי מעבוד הקב"ה כישנה ונרדמת

"ולבי ער" - זה הקב"ה כך נדרש בפסיקתא

"ולבי ער" - הקב"ה שהוא צור לבבי וחלקי ער לשמרני ולהטיב לי

"קול דודי דופק" - משרה שכינתו על הנביאים ומזהיר על ידיהם השכם ושלוח

"פתחי לי" - אל תגרמו לי שאסתלק מעליך

"שראשי נמלא טל" - לשון אדם שבא בלילה דופק על פתח אהובתו אומר כן בשביל חיבתך באתי בלילה בעת הטל או הגשם והדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו' שכר מעשים טובים אם תשובי אלי

"קוצותי רסיסי לילה" - אף בידי הרבה קביצות מיני פורענות ליפרע מעוזבי וממנאצי טל הוא לשון נחת

"רסיסי לילה" - גשמי לילה שהן טורח ועייפות רסיסי תרגום של רביבים (דברים לב) וכרביבים עלי עשב וכרסיסי מלקושא קוצות הן דבוקי שערות הראש המדובקים יחד שקורין כלוצייל"ש ולפי שאחז המקרא בלשון טל ומטר אחז בלשון ראש וקוצות שדרך טל ומטר לאחז בשער ובקוצות ויש לפרש טל ורסיסי לילה שניהם לטובה שכר מצות קלות הנחות להעשות כטל ושכר מצות חמורות הקשות כטורח רסיסי לילה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פשטתי את כתנתי" - כלומר כבר למדתי לעצמי דרכים אחרים לא אוכל לשוב אליך עוד כענין שנאמר (ירמיהו מד) ומאז חדלנו לקטר למלאכת השמים וגו' שהיו הדרכים האלה ישרים בעיניהם ולשון פשטתי את כתנתי רחצתי את רגלי לשון תשובת האשה המנאפת שאינה רוצה לפתוח לבעלה הדלת לפי שפתח הכתוב בלשון אני ישנה קול דודי דופק סיים בלשון תשובה הנופלת על לשון דופק על הדלת בעת משכב השינה בלילות

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דודי שלח ידו מן החור" - שאצל הדלת וראיתי ידו ונהפכו עלי המון מעי לשוב לאהבתו ולפתוח לו

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קמתי אני לפתוח לדודי וידי נטפו מור" - כלומר בלב שלם ונפש חפיצה כמקשטת עצמה להתאהב על אישה בריח טוב

"מור עבר" - רוח עובר ומתפשט לכל צד

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ודודי חמק עבר" - נסתר ונכסה ממני כמו (שיר השירים ו) חמוקי יריכיך סתרי יריכיך ע"ש שהירך בסתר (ירמיהו לא) עד מתי תתחמקין תסתרי ותתכסי מחמת בושה שמעלת בי

"נפשי יצאה בדברו" - שאמר לא אבא אל ביתך כי מתחילה לא אבית לפתוח

"בקשתיו וגו' מצאני השומרים הסבבים בעיר" - ותופסין גנבים המהלכים בלילות

"הכוני פצעוני" - חבלו בי חבורה כל פצע לשון מכת כלי זיין הוא נברדורי"א בלע"ז

"רדידי" - עדיי המרודד והמרוקע עלי וכן כל הענין לשון אשת נעורים המתאוננת על בעל נעוריה ומבקשתו וזו הוא הדוגמא

"דודי שלח ידו מן החור" - כשאמרתי רחצתי את רגלי ולא אפתח לך ולא אשוב מן ע"א שבחרתי בה

"שלח ידו" - והראה נקמתו בימי אחז והביא עליו חיל מלך ארם (דברי הימים ב כח) ויכו בו וישב ממנו שביה גדולה וגו' ויהרוג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד

"ומעי המו עליו" - בא חזקיהו בנו ושב בכל לבבו לדרוש להקב"ה וכל דורו שלמים לא קם דור בישראל כמותם כמו שמפורש בחלק בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ מגבת ועד אנטוכיא ולא מצאו איש ואשה שאין בקיאין בהלכות טומאה וטהרה וזהו וידי נטפו מור וגו' אף יאשיהו נאמר בו (מלכים ב כג) וכמוהו לא היה לפניו מלך כי ראה פורענות שבאה על מנשה ועל אמון לקיים שלח ידו מן החור ומעי המו עליו

"פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר" - לא ביטל גזירתו שנאמר בחזקיהו (ישעיהו לה) הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך וגו' ומבניך אשר תוליד אלו דנייאל חנניה מישאל ועזריה ואף ביאשיהו על ידי חולדה הנביאה (ירמיהו יט) הנני מביא רעה אל מקום הזה ואל יושבי וגו' ואומר (מלכים ב ג) וכמוהו לא היה לפניו מלך אך לא שב ה' מחרון אפו הגדול אשר חרה ביהודה על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה ויאמר ה' גם את יהודה אסיר מעל פני כאשר הסירותי את ישראל ומאסתי את העיר הזאת

"נפשי יצאה בדברו" - יצאה ממני בדברו דבר זה

"בקשתיו ולא מצאתיו" - ואם תאמר והלא ירמיהו עומד ומתנבא בימי יהויקים וצדקיהו שובו אלי ואשובה אליכם לא לבטל את הגזירה אלא להקל הפורענות ולהכין מלכותם בשובם מן הגולה לנוטעם מאין נטישה ולבנותם מאין הורס

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מצאוני השומרים" - נבוכדנאצר וחיילותיו

"הסבבים בעיר" - לנקום נקמתו של מקום

"נשאו את רדידי" - בית המקדש

"שומרי החומות" - אף מלאכי השרת שהיו שומרים חומותיה כענין שנאמר (ישעיהו סב) על חומתיך ירושלם וגו' הם הציתו בו את האור כענין שנאמר (איכה א) ממרום שלח אש וגו'

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"השבעתי אתכם" - האומות אנשי נבוכדנצר שראיתם בחנניה מישאל ועזריה מוסרים עצמם לכבשן האש ואת דנייאל לגוב אריות על עסקי התפלה ואת דורו של מרדכי בימי המן

"אם תמצאו את דודי" - לעתיד לבא ליום הדין שיבוקש מכם להעיד עלי כענין שנאמר (ישעיהו טו) יתנו עידיהן ויצדקו

"מה תגידו לו" - שתעידו עלי שבשביל אהבתו חליתי ביסורים קשים ביניכם יבא נבוכדנאצר ויעיד יבא אליפז וצופר וכל נביאי האומות ויעידו עלי שקיימתי את התורה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מה דודך מדוד" - כך היו שואלין האומות את ישראל מה אלהיכם מכל האלהים שכך אתם נשרפים ונצלבים עליו

"שככה השבעתנו" - להעיד לו על אהבתך

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דודי צח" - לבן כמו (איכה ד) צחו בחלב

"ואדום" - אפרש תחלה כל הענין לפי פשוטו קילוס נוי בחור כשהוא לבן ופניו אדמוניות

"דגול מרבבה" - נדגל בחיילות הרבה רבים חיילותיו רבבות הרבה קרויין רבבה שנאמר (יחזקאל יז) רבבה כצמח השדה נתתיך

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ראשו" - מבהיק ככתם פז כתם הוא לשון סגולת מלכים שאוצרין בבית גנזיהם וכן (איכה ד) ישנא הכתם הטוב וכן (איוב לא) אמרתי לכתם מבטחי וכן (משלי כה) וחלי כתם

"קוצתיו תלתלים" - לשון תלויים פנדלויי"ש בלע"ז

"שחרות כעורב" - כל אלה נוי לבחור

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עיניו כיונים על אפיקי מים" - עיניו על אפיקי מים נאות כעיני יונים אפיקי מים עריבים למראה והבחורים יוצאים שם לשוט וכן מקלס המשורר עיני דודי כשהוא מביט על אפיקי מים דומות לנוי עיני יונים

"רחצות" - עיני דודי בחלב

"יושבות על מלאת" - כל זה לשון נוי לא בולטות יותר מדאי לא שוקעות אלא יושבות על מלאת גומא שלהם הענין (ס"א העין לפי הגומא) לפי הדוגמא והוא לשון כל דבר שעשוי למלאת גומא העשויה לו למושב כמו (שמות כה) אבני מלואים (שם כה) ומלאת בו מלואת אבן

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לחיו כערוגת הבשם" - אשר שם באותם ערוגות גידולי מרקחים

"מגדלות מרקחים" - מגדלות של מרקחים גידולי בשמים שמפטמים אותם מעשה רוקח

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גלילי זהב" - כאופני זהב

"ממלאים בתרשיש" - כל לשון מושב אבן יקרה בזהב קרוי מלאת

"עשת" - לשון (ירמיהו ה כה) שמנו עשתו קבוץ עב קרוי עשת מששיא"ה בלע"ז

"שן" - מעצמות פיל

"מעולפת ספירים" - מקושטת ומתוקנת בספירים לשון ותתעלף דמתרגמינן ואיתקנת

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שוקיו" - כעמודי שש המיוסדים על אדני פז

"עמודי שש" - עמודי שיש וחבירו במגלת אסתר (אסתר א) על גלילי כסף ועמודי שש ומראהו גבו' כארזי הלבנון

"בחור כארזים" - נבחר בין הבנים כארז בין שאר עצים

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חכו ממתקים" - דבריו ערבים

"זה דודי" - זה דמות דודי וזה דמות רעי ועל כל אלה חליתי לאהבתו והדוגמא כלפי הקב"ה כך היא

"דודי צח" - ולבן להלבין עונותי צח ולבן כשנראה בסיני נראה כזקן מורה הוראות וכן בשבתו למשפט (דנייאל ז) לבושיה כתלג חור ושער רישיה כעמר נקא

"ואדום" - ליפרע משונאיו כענין שנאמר (ישעיהו מג) מדוע אדום ללבושיך

"דגול מרבבה" - הרבה חיילות מקיפין אותו

"ראשו כתם פז" - תחילת דבריו הבהיקו ככתם פז וכן הוא אומר (תהלים קיט) פתח דברך יאיר פתח אנכי ה' אלהיך הראם תחלה שמשפט מלוכה יש לו עליהם ואחר כך גזר עליהם גזירותיו

"קוצותיו תלתלים" - על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות

"שחורות כערב" - על שם שהיתה כתובה לפניו אש שחורה על גבי אש לבנה ד"א קוצותיו תלתלים כשנראה על הים נראה כבחור נלחם בגבורה

"עיניו כיונים על אפיקי מים" - כיונים שעיניו צופות אל ארובותיהם כך עיניו על בתי כנסיות ובתי מדרשות ששם מוצאי התורה המשולים למים

"רחצות בחלב" - כשהן צופות במשפט מבררות דין לאמתו להצדיק צדיק לתת לו כצדקתו ולהרשיע רשע לתת דרכו בראשו

"יושבות על מלאת" - על מלאת של עולם משוטטות בכל הארץ צופות טובים ורעים ד"א תלמידי חכמים שהקב"ה נותנם עינים להאיר לעולם כשם שהעינים מאירים לאדם כיונים הנודדים משובך לשובך לבקש אוכלם כך הם הולכים ממדרשו של פלוני חכם לבית המדרש של פלוני חכם לבקש טעמי תורה

"על אפיקי מים" - על בתי מדרשות שהם מוצאי מים של תורה

"רחצות בחלב" - לפי שקראן עינים והעין לשון נקבה היא רוחצות לשון נקבה הם מצחצחי עצמן בחלב של תורה ומלבנים סתריה וסתומותיה

"יושבת על מלאת" - מישבים דברים על אופניהם ד"א עיניו עניניו פרשיות של תורה והלכות ומשניות כיונים שהם נאים בהליכתן על אפיקי מים בבתי מדרשות רוחצות בחלב מצוחצחות כחלב כמו שפירשתי

"לחיו" - דברות הר סיני שהראה להם פנים מסבירות ושוחקות

"שפתותיו שושנים" - דבורים שנדבר באהל מועד שהם לריצוי ולכפרה ולריח טוב תורת חטאת ואשם ומנחה ועולה ושלמים

"ידיו" - הלוחות שנתן מימינו ומעשה ידיו המה

"גלילי זהב" - אלו הדברות שבהן הנחמדים מזהב ומפז רב א"ר יהושוע בן נחמיה מעשה נסים היו של סנפירינון היו והיו נגללין ד"א על שם שמגלגלות טובה לעולם

"ממולאים בתרשיש" - שכלל בעשרת הדברות תרי"ג מצות

"מעיו עשת שן" - זה תורת כהנים הניתן באמצע חמשה חומשים כמעיים הללו שהם נתונים באמצע הגוף

"עשת שן מעולפת ספירים" - נראית חלקה כעשת שן והיא סדורה דקדוקים רבים גזירות שוות ובנין אב וקלים וחמורים

"מיסדים על אדני פז" - אמר רבי אלעזר הקפר העמוד הזה יש לו כותרת למעלן ובסיס למטן אמר רבי שמואל בר גרא פרשיות שבתורה יש להם כותרת למעלן ובסיס למטן וסמוכות לפניהם ולאחריהם כגון פרשיות של שביעית יובל (ויקרא כה) וכי תמכרו ממכר להודיעך כמה קשה אבקה של שביעית כדאיתא במסכת ערכין וסוכה וכגון (במדבר טז) יפקוד ה' איש על העדה צו את קרבני לחמי עד שאתה מפקדני על בני פקוד אותם עלי וכן כמה לכך נאמר שוקיו עמודי שש מיוסדים וגו'

"מראהו כלבנון" - המסתכל ומתבונן בדבריו מוצא בהם פרחים ולובלים כיער זה שמלבלב כך דברי תורה ההוגה בהם תמיד מחדש בהם טעמים

"בחור" - נבחר כארזים הנבחרים לבנין ולחוזק ולגובה

"חכו ממתקים" - דבריו ערבים (ויקרא יט) ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם אני ה' הנאמן לשלם שכר יש חיך מתוק מזה אל תחבלו במעשיכם ותקבלו שכר ובשוב רשע מרשעו (יחזקאל יד) ועשה משפט וצדקה עליהם חיה יחיה עונות נחשבו לו לזכיות יש חיק מתוק מזה