אבן עזרא על שיר השירים ה

פסוק א

אריתי מורי - לקטתי וכמוהו וארוה כל עוברי דרך:

יערי - מן יערת הדבש:

חלבי - יש אומרים שהוא הלובן העולה על היין, ויפרש כמוהו כיין חלבון והוא רחוק כי חלבון הוא שם מקום ואיננו תאר לכן חלבי הוא כמשמעו:

פסוק ב

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

דופק - מציק כמו מתדפקים:

תמתי - התמימה שלי:

קוצותי - קצות השער והוא הפוך:

רסיסי לילה - מגזרת לרוס את הסלת:

הפעם השנית

גן נעול - ואת דומה לגן נעול שיש לו ריח טוב מחוץ ולא יוכל אדם להכנס לשם, ואחר שדימה אותה למעין חתום אמר את כמו מעין גנים שהם באר מים חיים, ענתה היא ואמרה עד שיתעורר רוח צפון ויבוא רוח תימן ויפיחו שניהם בגני ויזלו בשמיו, ילך דודי אל הגן שלו ואחר כן יבא:

אמר באתי לגני ואריתי מורי - והענין שבע אני מכל טוב ולא יחסר לי כי אם דמותך ועוד אל תפחדי כי ריעי שהם הרועים כאשר כתוב בתחילה על עדרי חביריך האכלתים והשכרתם /והשכרתים/, אמרה אני ישנה אע"פ שאני ישנה לבי כמו ער וזאת אמרה פעם שנית רק בראשונה בקשה ממנו בחלום ועתה בא אליה לגן שלה כאשר אמרה לו עורי צפון:

קול דודי דופק - עתה היא פושטת וכל הפרשה כולה מבוארת:

הפעם השלישית

גן נעול - בתולותיהם צנועות:

ופרדס רמונים עם עצי בשמים - הם שנים עשר כנגד השבטים:

וענין מעין גנים - על נשי הטבילה:

עורי צפון ובואי תימן - באה רוח צפונית וזה עד שיפוח היום והפיחה בגן שהם ישראל והפילה בשמיו לארץ:

ברח דודי אל גנו - השכינה שעלתה לשמים כעין אלכה ואשובה אל מקומי:

וענין ויאכל פרי מגדיו - לא אקריב עולות עוד כענין אשר חלב זבחימו יאכלו, אמרה שכינה באתי לגני ואין לי צורך כענין כי לי כל חיתו יער ואילו הוצרכתי יש לי הכל:

יערי עם דבשי - והייתי מאכיל לרעי שהם המלאכים והענין איך תאמרי ויאכל פרי מגדיו, אחר שעלתה שכינה גלו ישראל לבבל אמרה כנסת ישראל אני ישינה בגלות בבל כאדם שהוא במחשך:

וענין ולבי ער - שהייתי מתאוה לחזור עם השכינה כשהייתי:

קול דודי - זהו העיר יי' את רוח כורש מלך פרס:

שראשי נמלא טל - דרך משל כענין כי לא ישבתי בבית העת אתם לכם לשבת בבתיכם ספונים או טל דמעות של ישראל שעלו:

פסוק ג

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

===הפעם הראשונה=== אטנפם - בלשון רבנן ז"ל לשון גיאול:

פסוק ד

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

מן החור - הנקב שיש בין שתי הדלתות:

פסוק ו

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

חמק - כמו הלך מן חמוכי ירכיך ויש אומרים כמוהו עד מתי תתחמקין בעניין רחוק:

פסוק ז

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

רדידי - בלשון ישמעאל כמו צעיף:

פסוק י

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

דגול - מן דגל:

הפעם השנית

ענין דגול מרבבה - כמו הדגל הוא בין חביריו:

הפעם השלישית

פשטתי - שנתעצלו ישראל לעלות ולבנות הבית:

דודי שלח ידו מן החור - מחלון הרקיע וזהו דאתנביא חגי וזכריה בר עדו:

קמתי אני לפתוח לדודי - זהו בנין הבית וחשבו שהשכינ' תדור עמהם וכן הבטיחום הנביאים ושכנתי בתוכך אילו היו על דרך ישרה והנה השכינה לא נכנסה עמהם וזה ענין בקשתיהו ולא מצאתיהו:

וטעם נפשי יצאה בדברו - נפשי תצא כשאזכור דברו כשהיה מדבר עמו בימים הקדמונים:

מצאוני השומרים - מלכי יון:

הכוני פצעוני נשאו את רדידי - והענין עזבוני ערומה מהמצות ואני בין כך ובין כך דבקה בשם וחולת אהבה ולא עבדתי עבודה זרה:

דודי צח - שמעשיו זכים ונחים לזכים ואדום למכעיסיו כענין מדוע אדום ללבושיך וענין מרכבה אלף אלפין ישמשוניה:

פסוק יא

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

===הפעם הראשונה===

כתם - דבר עגול ממיני חלי:

פז - אבנים יקרות:

קוצותיו - קצת שערו:

תלתלים - מן תל כמו על הר גבוה ותלול:

פסוק יב

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

על מלאת - על מתכנות כמו ומלאת בו מלואת אבן:

פסוק יג

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

ערוגת - חתיכת מקום בגן: מגדלות - יש אומרים מן גדול והנכון שהוא לשון רבים ממגדל:

פסוק יד

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

גלילי - כמו גלילי וכן על גלילי כסף:

ממלאים - כמו ומלאת בו:

בתרשיש - אבן יקרה כמו תרשיש שהם וישפה ויש אומרים שהיא כעין השמים:

מעיו - בטנו:

עשת - כלי עשוי משן הפיל שהוא לבן ונקרא עשת בעבור שהוא צח כמו שמנו עשתו:

מעלפת - כמו ויתעלף:

ספירים - אבן יקרה אדומה ויורה עליו אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם בו כבר משל הלובן כחלב ושלג וטעם המפרש כמעשה לבנת הספיר מן לבן כי אין פירושו אלא מן קח לך לבנה ויורה עליו כמעשה כי מה עניין כמעשה עם הלובן כי היה לו לומר כמראה לבנת:

פסוק טו

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

שש - אבני שיש ומשקלו עש ועיש:

הפעם השנית

לחיו - זקנו:

מגדלות - הם כמו מגדלות סביבותו /סביבות/ לחייו:

ממלאים בתרשיש - רמז לשער שעל ידיו:

מעיו עשת שן - חגור מתניו אבל מעיו חגורים כי איננו ערום:

אדני פז - רגליו ואצבעותיו:

מראהו כלבנון - שהוא נחמד למראה:

הפעם השלישית

ראשו כתם פז - הוא כסא הכבוד:

שחורות כעורב - כענין ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו:

עיניו - כענין בכל מקום עיני ה':

רחצות בחלב - כענין טהור עינים מראות ברע:

לחיו - הם שרי הפנים:

שפתותיו - הם המלאכים השלוחים לבני אדם כמו גבריאל:

ידיו גלילי זהב - הם האופנים:

וענין בתרשיש - כענין מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש:

מעיו - היא האפודה האמצעית שיש בה תמונות מכוכבים נקבצים:

שוקיו - הוא הגוף שממנו נברא העולם:

וענין שש - שיש לו שש קצוות:

אדני פז - הם הארץ כענין על מה אדניה הטבעו:

ומראהו כלבנון - הענין שיש בלבנון עצים אין מספר להם אצל בני אדם וכשיראה האחד מהם יחשוב שאין כמוהו ולא ילך כי אם מעט בלבנון וימצא יותר מופלא ונכבד ממנו כן מעשה המקום:

בחור כארזים - שהוא עומד וכן מעשיו ולא יכלו כי חדשים לבקרים רבה אמונתו:

<< · אבן עזרא על שיר השירים · ה · >>