המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ה' בעזך", הנה כל מלך לא ישמח על עז מלך אחר, אבל "על עזך ישמח המלך", וכן לא יגל המלך אם נושע ע"י מלך אחר שזה מורה חלישות כחו, אבל "בישועתך מה יגל מאד":
ביאור המילות
"ישמח יגל". מבואר אצלי בכ"מ שיש הבדל בין שמחה ובין גיל, ששמחה מורה השמחה התמידית, וגיל מורה שיגיל על דבר חדש, ותמצאם בספר זה (י"ג ו', י"ד ז', ט"ז ט', ל"ב י"א, מ"ג ד', מ"ח י"ב, צ"ו י"א, צ"ז א' ח', קי"ט ב'), ועז ה' הוא דבר תמידי, אבל הישועה הוא דבר מתחדש על המקבל אותם, לזה אמר מה יגל מאד:
