ביאור:שתי אותיות זהות רצופות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


[ע"פ "המקרא והמסורה" מאת הרב ראובן מרגליות, מחקר כ' "עולה ויורד"]

הסופרים בתקופת המקרא נהגו לחסוך באותיות, ולכן בכמה מקומות שבהם היו צריכים לכתוב שתי אותיות זהות רצופות הם כתבו רק אחת והשמיטו אחת .

הנה כמה דוגמאות לתופעה זו:

הסבר

המקור

הפסוק

"את הערים האל[ו] ואת כל הכיכר"

  • אולם, המילה " האל " מופיעה בפסוקים נוספים שבהם אי אפשר לפרש כך; ועוד: המילה "האלו" אינה קיימת בלשון המקרא (ראו פירושים נוספים לפסוק ).

סדום (בראשית יט כה)

"את הערים האל ואת כל הכיכר"

"את כל הארצות האל[ו]"

  • ראו הערה למעלה.

דברי ה' ליצחק (בראשית כו ג)

"כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל, והקימותי את השבועה אשר נשבעתי ל..."

"עזי וזמרת[י] יה..."

שמות טו ב, תהלים קיח יד

"עזי וזמרת י-ה, ויהי לי לישועה"

"עזי וזמרת[י] יה..."‚]

ישעיהו יב ב

"עזי וזמרת י-ה ה', ויהי לי לישועה"

"השמרו לכם [מ]עלות בהר"

לפני מתן תורה (שמות יט ב)

"השמרו לכם עלות בהר"

"וירדפום [מ]לפני השער עד השברים" [רד"ק]

אנשי העי (יע ז5)

"וירדפום לפני השער עד השברים"

"כן המה עושים גם [מ]לך"

אמר ה' לשמואל (שא ח8)

"כן המה עושים גם לך"

ביאור:את מי באמת מאסו בני ישראל?

"כי עתה [ה]לא רבתה מכה בפלשתים!"

אמר יונתן (שא יד 30)

"כי עתה לא רבתה מכה בפלשתים"

"שלח[ם] מעל פני ויצאו"

יר טו1

"...אין נפשי אל העם הזה! שלח מעל פני ויצאו!"

"...ובילקוט[ו] וקלעו בידו"

דוד (שא יז 40)

"וישם אותם בכלי הרועים אשר לו ובילקוט וקלעו בידו"

"וירדוף עד [ד]דן". דדן הוא שם של שבט נודד, וייתכן שהיה גם מקום שנקרא על שמם – ע' יר כה 23, יר מט 8, יח כה 13, יח כז 15, יח כז 20. כך פירש גם יהודה קיל ב"דעת מקרא".

  • אולם, השמטת האות "דל"ת" במקרה זה אינה סבירה, מכיוון שכאן דבר זה יכול לגרום לטעות בזיהוי המקום.
  • ועוד: שבט דדן, מבני קטורה, נשלח קדמה לארץ קדם , שאינה קרובה כלל לגולן, בד"כ מניחים שמדובר במסופוטומיה או מזרחה לה (ראו פירושים נוספים לפסוק ).

אברם (בר יד 14)

"וירדוף עד דן"

"את הגלעד עד [ד]דן"

  • ראו הערה למעלה.

ראה משה (דם לד 1)

"את הגלעד עד דן"

"ודוד מנגן ביד[ו], ויבקש שאול להכות בחנית" (כמו שא יח 10)

דוד ושאול (שא יט 10-9)

"ו... מנגן ביד, ויבקש... להכות בחנית..."

"כי [י]חלה לטוב"

מי א12

"כי חלה לטוב יושבת מרות"

"בלילה [ה]הוא"

דוד (שא יט 10)

"נס ויימלט בלילה הוא"

"בלילה [ה]הוא"

בנות לוט (בר יט 33)

"ותשקין את אביהן יין בלילה הוא"

"בלילה [ה]הוא"

יעקב עם לאה (בר ל 16)

"וישכב עמה בלילה הוא"

"בלילה [ה]הוא"

יעקב (בר לב 23)

"ויקם בלילה הוא"

"נוהגים את העגלה [ה]חדשה"

עוזא ואחיו (שב ו3)

"נוהגים את העגלה חדשה"

"אשר פדית לך ממצרים [מ]גויים ואלהיו"†]

בתפילת דוד (שב ז23)

"אשר פדית לך ממצרים גויים ואלהיו"

"פן מצא לו ערים בצורות והציל [ל]עינינו" (עדיין לא לגמרי הבנתי את הפסוק הזה)

אמר דוד לאבישי על שבע-בן-בכרי (שב כ6)

"פן מצא לו ערים בצורות והציל עינינו"

"ואמרת לנביאי[ם] מלבם"

יח יג 2

"ואמרת לנביאי מלבם..."

"ויחלטו[ה] הממנו"‡]

עבדי בן-הדד (מא כ33)

"והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו"

"האותיות [ת]שאלוני על בני!? ועל פועל ידי תצווני!?"

יש מה 11

"האותיות שאלוני על בני ועל פועל ידי תצווני"

"...אריות הדיחו[ה], הראשון אכלו..."

יר נ 17

"שה פזורה ישראל, אריות הדיחו, הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עיצמו נבוכדנאצר מלך בבל"

"טוב ינחיל [ל]בני בנים..."

מש יג 22

"טוב ינחיל בני בנים וצפון לצדיק חיל חוטא"

"מקור חיים שכל [ל]בעליו"

מש טז 22

"מקור חיים שכל בעליו ומוסר אוילים איוולת"

"פתאים עברו [ו]נענשו" (כמו משלי כב3)

מש כז 12

"ערום ראה רעה נסתר, פתאים עברו נענשו"

"ויושביה כמו כנ[ים] ימותון"ˆ]

יש נא 6

"ויושביה כמו כן ימותון"

"ואל אדמת ישראל לא יבוא[ו], וידעתם..."

יח כ 38

"וברותי מכם המורדים והפושעים... ואל אדמת ישראל לא יבוא, וידעתם כי אני ה'"

"כי פי[הו] הוא ציווה ורוחו הוא קיבצן"

יש לד 16

"כי פי הוא ציווה ורוחו הוא קיבצן"

"ואם [מ]מאן אתה לשלח..."

בדברי ה' לפני מכת ארבה

"ואם מאן אתה לשלח" "..."

"גמולי[ם] מחלב, עתיקי[ם] משדיים

יש כח 9

"גמולי מחלב, עתיקי משדיים"

"ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם [מ]שמה..."‰]

יר כט 7

"ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה, והתפללו בעדה אל ה', כי בשלומה יהיה לכם שלום"

"עדיו יבוא[ו] ויבושו כל הנחרים בו"

יש מה 24

"עדיו יבוא ויבושו כל הנחרים בו"

"מדוע אמרו עמי [י]רדנו" (אני עדיין לא מבין)

יר ב31

"מדוע אמרו עמי: רדנו, לא נבוא עוד אליך ?"

"את האובות ואת הידעוני[ם] מן הארץ"

בעלת-האוב (שא כח9)

"אשר הכרית את האובות ואת הידעוני מן הארץ"

"כי [י]עבדו בם גם המה..."

יר כה14

"כי עבדו בם גם המה גויים רבים ומלכים גדולים"

"והמלך יושב [ב]בית החורף..."

יהויקים (יר לו 22)

"והמלך יושב בית החורף"

"...וכנהרות יתגעשו מימ[יו], ויאמר..." (כמו בפסוק שלפניו)

יר מו 8

"מצרים כיאור יעלה וכנהרות יתגעשו מים, ויאמר אעלה..."

"בחוקותי יהלך ומשפטי [י]שמר"

יח יח 9

"בחוקותי יהלך ומשפטי שמר"

"אם לא ישים עליהם נווה[ם]. מקול נתפשה..." (כמו יר מט 20)

יר נ 46-45

"אם לא ישים עליהם נווה. מקול נתפשה בבל..."

"אהה ד' ה', [הֲ]כלה אתה עושה...!?" (בערך כמו יח ט 8)

יח יא 13

"אהה ד' ה', כלה אתה עושה את שארית ישראל!?"

"כה אמר ד' ה': [הֲ]תצלח!?..." (כמו יח יז 10)

יח יז 9

"כה אמר ד' ה': תצלח!? הלוא את שרשיה ינתק...!"

"ויהי העם כמתאוננים רע[ב בעיני ה'"]

במ יא 1

"ויהי העם כמתאוננים רע בעיני ה'"

"עני[ו] ורוכב על חמור" �

המשיח, זכ ט 9

"צדיק ונושע הוא, עני ורוכב על חמור"

בכמה מקומות רואים שגם בעלי-המסורה פירשו ככה: ה'קרי' משלים את האות שחסרה ב'כתיב':

"אתה הייתה [ה]מוציא והמבי[א] את ישראל"

דוד (שב ה 2)

"אתה הייתה מוציא והמבי את ישראל"

"אשר תלום שמ[ה] הפלשתים"

שאול ובניו (שב כא 12)

"אשר תלום שם הפלשתים"

"למען החטי[א] את יהודה"

יר לב 35

"למען החטי את יהודה"

"אשר החטי[א] את ישראל"

בימי יהואחז (מב יג6)

"אך לא סרו מחטאות ירבעם... אשר החטי את ישראל..."

"והמ[ה] הומתו בימי קציר"

בני שאול (שב כא 9)

"והם הומתו בימי קציר"

"הנני מבי[א] את דברי..."

יר לט16

"הנני מבי את דברי..."

"אבותינו חטאו [ו]אינם"

אכ ה 7

"אבותינו חטאו אינם"

"יגענו [ו]לא הונח לנו"

אכ ה 5

"יגענו לא הונח לנו"

"יתומים היינו [ו]אין אב"

אכ ה 3

"יתומים היינו אין אב"

הערות שוליים[עריכה]


‚ כלומר: "ה' הוא עוזי וזמרתי, והוא היה לי לישועה"; כך בנוסח השומרוני של התורה, וכך גם פירש אונקלוס בתרגום. ואפשר גם לפרש את הפסוק ככתבו: "עוזי, וזמרת-יה, היו לי לישועה"

ƒ] הפועל "הישמר" קשור בד"כ לאות-היחס "מ", כמו " "הישמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע" " (בדברי לבן ליעקב, בר לא 29), " "הישמר מעבור המקום הזה" " (בדברי אלישע למלך-ישראל, מב ו 9), " "איש מרעהו הישמרו" " (יר ט 3).

†] כלומר: "פדית את עם ישראל ממצרים, מהגוי המצרי ומאלהיו" (כמו שכתוב " "ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה'" " שמ יב12). אבל חז"ל פירשו את הפסוק ככתבו, כלומר: "פדית ממצרים את עם ישראל ואת א-להיו" – פדית כביכול גם את עצמך!

‡] הפסוק עדיין לא ממש ברור, אבל נראה לי שהכוונה היא "החליטו עליה מתוך דבריו", כלומר: לאחר ששמעו עבדי-בן-הדד את דברי אחאב " "העודנו חי אחי הוא" " הם ניחשו שהוא רציני, ומיהרו להחליט על דרך-פעולתם מתוך דבריו המעודדים של אחאב, ולכן השיבו לו באותו סגנון " "אחיך בן הדד" "

ˆ] ע' מלבי"ם. אפשר גם לפרש את הפסוק ככתבו, כי "כן" הוא צורת היחיד של "כנים". כך אפשר גם לפרש את הפסוק " "וכן היינו בעיניהם" " (בדברי המרגלים על הענקים, במ יג 33) [שמעתי בשם הרב מלכיאל]

‰] הפסוק ככתבו נאמר על בבל, וזה סותר את מה שכתוב " "בת בבל השדודה! אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו! אשרי שיאחז וניפץ את עולליך אל הסלע!" " (תהלים קלז 9-8). ולכן פרשו חז"ל בכמה מקומות שהפסוק מדבר על ציון (ע' תנחומא ויגש על בראשית מו 28; מסכת דרך-ארץ סוף פרק השלום; ילקוט מלאכי רמז תקפ"ט; ועוד. ע' עוד ב"המקרא והמסורה" פרק יט.)

�] ע"פ התיאור בפרק יותר מתאים להגיד שהמשיח הוא עניו מאשר שהוא עני (דרך אגב: בצפניה ג 12 כתוב " "והשארתי בקרבך עם עני ודל" ", וגם שם אפשר לפרש שהכוונה "עם עני[ו] ודל", כמו שכתוב פסוק אחד קודם " "כי אז אסיר מקרבך עליזי גאוותך" ", אבל שם זה פחות ברור).

ראה גם[עריכה]

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של הרב ראובן מרגליות שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 7 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-07-01.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/otiot