מ"ג שמות טו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


מ"ג שמות טו · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר  אָשִׁ֤ירָה לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה  ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
בְּכֵן שַׁבַּח מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָת תּוּשְׁבַּחְתָּא הָדָא קֳדָם יְיָ וַאֲמַרוּ לְמֵימַר נְשַׁבַּח וְנוֹדֵי קֳדָם יְיָ אֲרֵי אִתְגְּאִי עַל גֵּיוְתָנַיָּא וְגֵיאוּתָא דִּילֵיהּ הִיא סוּסְיָא וְרָכְבֵיהּ רְמָא בְיַמָּא׃
ירושלמי (יונתן):
הָא בְּכֵן שַׁבַּח משֶׁה וּבְנֵי יִשְרָאֵל יַת שְׁבַח שִׁירָתָא הָדָא קֳדָם יְיָ וְאָמְרִין לְמֵימָר נוֹדֶה וּנְשַׁבְּחָא קֳדָם יְיָ רְמָא דְמִתְגָּאֵי עַל גֵּיוְותָנַיָא וּמִתְנַטֵּל עַל מְנַטְלַיָא כָּל מַאן דְּמִתְגָּאֵי קֳדָמוֹי הוּא בְּמֵימְרֵיהּ פָּרַע מִנֵּיהּ עַל דִּי אָזִיד פַּרְעה רַשִׁיעָא קֳדָם יְיָ וְאִתְנַטַּל בִּלְבָבֵיהּ וּרְדַף בָּתַר עַמָּא בְּנֵי יִשְרָאֵל סוּסְוָון וְרוֹכְבֵיהוֹן רָמָא וּטְמַע יַתְהוֹן בְּיַמָא דְסוּף:
ירושלמי (קטעים):
בְּכֵן שַׁבַּח משֶׁה וּבְנֵי יִשְרָאֵל יַת שְׁבַח שִׁירָתָא הָדָא קֳדָם יְיָ וְאָמְרִין לְמֵימָר נוֹדֵי וּנְשַׁבַּח קֳדָם יְיָ דְּהוּא רָם עַל רָמַיָא וּמִתְגָּאֵי עַל ^גֵּיוְתָנַיָא וְכָל מַן דְּמִתְגָּאֶה קֳדָמוֹהִי הוּא בְּמֵימְרֵיהּ מִתְפְּרַע מִנֵּיהּ סוּסְוָון וְרִכְבֵיהוֹן עַל דְּאִיתְגָאוּ וּרְדָפוּ בָּתַר עַמָּא דְּבֵית יִשְרָאֵל רְמָא וּטְבַע יַתְהוֹן בְּיַמָא דְסוּף:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אז ישיר משה" - אז כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה וכן (יהושע י) אז ידבר יהושוע וכן (מ"א ז) ובית יעשה לבת פרעה חשב בלבו שיעשה לה אף כאן ישיר אמר לו לבו שישיר וכן עשה ויאמרו לאמר אשירה לה' וכן ביהושוע כשראה הנס אמר לו לבו שידבר וכן עשה ויאמר לעיני כל ישראל וכן שירת הבאר שפתח בה אז ישיר ישראל פירש אחריו עלי באר ענו לה (מ"א יא) אז יבנה שלמה במה פירשו בו חכמי ישראל שבקש לבנות ולא בנה למדנו שהיו"ד ע"ש המחשבה נאמרה זהו ליישב פשוטו אבל מדרשו ארז"ל מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה וכן בכולן חוץ משל שלמה שפירשוהו בקש לבנות ולא בנה ואין לו' וליישב לשון הזה כשאר דברים הנכתבים בל' עתיד והן מיד כגון (איוב א) ככה יעשה איוב (במדבר ט) על פי ה' יחנו ויש אשר ישכון הענן לפי שהן דבר ההוה תמיד ונופל בו בין ל' עתיד בין ל' עבר אבל זה שלא היה אלא לשעה אינו יכול ליישבו בל' הזה

"כי גאה גאה" - כתרגומו (ד"א בא הכפל לומר שעשה דבר שא"א לבשר ודם לעשות כשהוא נלחם בחבירו ומתגבר עליו מפילו מן הסוס וכאן סוס ורוכבו רמה בים וכל שאי אפשר לעשות ע"י זולתו נופל בו לשון גאות כמו כי גאות עשה וכן כל השירה תמצא כפולה עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה ה' איש מלחמה ה' שמו וכן כולם ברש"י ישן) ד"א כי גאה גאה על כל השירות וכל מה שאקלס בו עוד יש בו תוספת ולא כמדת מלך ב"ו שמקלסין אותו ואין בו

"סוס ורכבו" - שניהם קשורין זה בזה והמים מעלין אותם לרום ומורידין אותם לעומק ואינן נפרדין

"רמה" - השליך וכן (דנייאל ג) ורמו לגו אתון נורא ומ"א כתוב אחד או' רמה וכתוב אחד אומר ירה מלמד שהיו עולין לרום ויורדין לתהום כמו (איוב לח) מי ירה אבן פנתה מלמעלה למטה

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אז ישיר משה" - לשון רבינו שלמה כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה וכן עשה ויאמרו לאמר וגו' וכן אז ידבר יהושע (יהושע י יב) כשראה הנס אמר לו לבו לדבר וכן עשה ויאמר לעיני ישראל וכן שירת הבאר שפתח בה אז ישיר ישראל (במדבר כא יז) פירש אחריו עלי באר ענו לה וכן ובית יעשה לבת פרעה (מלכים א ז ח) חשב בלבו לעשות לה הבית אז יבנה שלמה (שם יא ז) פירשוהו חכמי ישראל (סנהדרין צא) שבקש לבנות ולא בנה זהו לישב פשוטו ומה יאמר הרב בפסוק יעשו עגל בחורב (תהלים קו יט) כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון (שם עח מ) וכל המזמור כן יהרג בברד גפנם (שם מז) ישלח בהם ערוב (שם מה) וכן ומאין יבאו אליך (מלכים ב כ יד) מן המכים אשר יכוהו ארמים (שם ח כט ט טו) וכן ומשה יקח את האהל (להלן לג ז) כי איננו לשון הוה שלא לקחו אלא פעם אחת אבל דרך הלשון הוא לומר עתיד במקום עבר וכן יאמרו במקומות רבים ההפך והטעם כי מנהג הלשון שהמספר ענין יעמיד עצמו בזמן שיחפוץ וירמוז למעשה ממנו פעם יעמיד עצמו בזמן המעשה וידבר בו בענין הווה ועומד עליו בתחלתו ויאמר "ישיר ישראל" כאלו משוררים לפניו וכן כלם ופעם יאחר עצמו ויאמר זה נעשה כבר והכל לאמת ענין ולכן רוב שיבא זה יהיה בענין הנבואות כי גאה גאה על השירות ועל כל מה שאקלס בו עוד יש בו נוספות לשון רש"י עשאו לשון רוממות וגודל ואולי כן הוא וכמוהו ופה ישית בגאון גליך (איוב לח יא) כי גאו המים (יחזקאל מז ה) ויגאה כשחל תצודני (איוב י טז) לשון גדל ורבוי והנכון דעת אונקלוס לשון גאות ממש כי נתגאה על הסוס שמתגאה במלחמה ועל הגבור הרוכב בו כי את שניהם רמה בים וכן וברוב גאונך (פסוק ז) וכן כלם לשון גאות כי המתגאה ירומם עצמו במעלה