קטגוריה:שמות ג ז
ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו.
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו.
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֙עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃
וַיֹּ֣אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֣אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms יְהוָ֔ה יְהוָ֔ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp רָאֹ֥ה רָאֹ֥ה - פועל, קל, מקור מוחלט
צורת יסוד: 7200
מורפ': HVqa רָאִ֛יתִי רָאִ֛יתִי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 7200
מורפ': HVqp1cs אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־עֳנִ֥י עֳנִ֥י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 6040
מורפ': HNcmsc עַמִּ֖י עַמִּ֖ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 5971 a
מורפ': HNcmsc/Sp1cs אֲשֶׁ֣ר אֲשֶׁ֣ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr בְּמִצְרָ֑יִם בְּ - מילת יחס
מִצְרָ֑יִם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: b/4714
מורפ': HR/Np וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־צַעֲקָתָ֤ם צַעֲקָתָ֤ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 6818
מורפ': HNcfsc/Sp3mp שָׁמַ֨עְתִּי֙ שָׁמַ֨עְתִּי֙ - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 8085
מורפ': HVqp1cs מִפְּנֵ֣י מִ - מילת יחס
פְּנֵ֣י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: m/6440
מורפ': HR/Ncbpc נֹֽגְשָׂ֔יו נֹֽגְשָׂ֔י - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5065
מורפ': HVqrmpc/Sp3ms כִּ֥י כִּ֥י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC יָדַ֖עְתִּי יָדַ֖עְתִּי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 3045
מורפ': HVqp1cs אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־מַכְאֹבָֽיו מַכְאֹבָֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4341
מורפ': HNcmpc/Sp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֣אמֶר מונח (משרת, דרגא 5) יְהוָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
רָאֹ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) רָאִ֛יתִי תביר (משנה, דרגא 3)
אֶת־עֳנִ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) עַמִּ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) בְּמִצְרָ֑יִם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְאֶת־צַעֲקָתָ֤ם מהפך (משרת, דרגא 5) שָׁמַ֨עְתִּי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מִפְּנֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) נֹֽגְשָׂ֔יו זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כִּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יָדַ֖עְתִּי טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־מַכְאֹבָֽיו סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר יְהוָה: "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי העינויים של עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם, וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו המפקחים על העבדים ולוחצים עליהם לעבוד קשה (וכך גורמים להם לצעוק), כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יְיָ מִגְלָא גְּלֵי קֳדָמַי שִׁעְבּוּד עַמִּי דִּבְמִצְרָיִם וְיָת קְבִילַתְהוֹן שְׁמִיעַ קֳדָמַי מִן קֳדָם מַפְלְחֵיהוֹן אֲרֵי גְּלֵי קֳדָמַי כֵּיבֵיהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר מִיגְלֵי גְלֵי קֳדָמַי יַת סִיגוּף עַמִי דִבְמִצְרַיִם וְיַת קְבֵלְתְּהוֹן שְׁמִיעַ קֳדָמַי מִן קֳדָם מְשַׁעֲבְּדֵיהוֹן אֲרוּם גְלֵי קֳדָמַי כֵּיבֵיהוֹן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ראה ראיתי. יש בכתוב הזה ג' ענינים זה למעלה מזה ראיה שמיעה ידיעה, למעלה מראיה שמיעה שהרי כח השמיעה זך ודק מכח הראיה, למעלה משתיהן ידיעה שאין השלמת הראיה או השמיעה אלא בידיעה שאם יראה אדם דבר או ישמע קול ולא ידע מה הוא הרי הוא כאלו לא ראה אותו דבר או לא שמע אותו הקול. ועל כן יבאו שני ענינים אלו בתורה במקום הבנה, שמיעה הוא שכתוב (דברים כח) גוי אשר לא תשמע לשונו, ראיה הוא שכתוב (קהלת א) ולבי ראה, והיודע דבר אע"פ שלא ראה אותו ולא שמע אותו מעולם הוא כאלו ראהו או שמעו.
ובמדרש ראה ראיתי, שתי ראיות למה, אמר הקב"ה למשה משה אתה רואה ראיה אחת ואני רואה שתי ראיות אתה רואה אותם באים לסיני ומקבלים את התורה ואני רואה אותם היאך מתבוננים בי ושומטין אחד מטטראמולין שלי שנאמר (יחזקאל א) ופני שור מהשמאל ומכעיסין אותי בו.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הכליון שהמצריים רוצים לכלותם, והסנה איננו אוכל כי מלאך ה' חונה סביבם לשמרם ולהגן עליהם, וה' עמהם בצרה שוכן ג"כ בסנה, וכמ"ש במד' יונתי תמתי תאומתי, מה התאומים הללו אם אחד חושש בראשו חברו מרגיש כן אמר הקב"ה עמו אנכי בצרה, והסנה י"ל חמשה עלין כן ישראל נגאלים בזכות ג' אבות ומשה ואהרן כמ"ש במד', וכשישראל במעלתם נמשלו לשושנה כמ"ש בזוה"ק פ' בראשית דיש חמש עלין תקיפים דסחרן לשושנה ובענים נמשלו לסנה וה' עמהם בקדש ומרגיש בצרתם, ועז"א ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים, ואמר למעלה ויאנחו ב"י מן העבודה ויזעקו וישמע אלהים את נאקתם, ר"ל שעל שועתם מן העבודה לא שם לב כי כבר נגזר עליהם עבדות וענוי, רק שמע את נאקתם שהוא אנקת חללים שלא נגזר עליהם שיפלו חללים, ושם כתיב וירא אלהים את ב"י וידע אלהים, שאחר ששמע נאקתם התחיל להשגיח על עניניהם, ופרשתי שם שמ"ש וירא אלהים הוא שראה הרושמים החיצונים מהעוני והלחץ שזה נראה לעין, ומ"ש וידע אלהים הוא שידע מכאובי הנפש הפנימים כמ"ש (תהלים לא) אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי, ואמר שם במדרש וירא אלהים את ב"י כמ"ש ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים וידע אלהים כמ"ש כי ידעתי את מכאוביו, וזה דומה כמשל מלך שראה שבנו הולך בדרך הטיול והבטלה רועה רוח ורודף קדים ורצה שיורגל בעול העבודה למען ישא אח"כ במשא המלוכה, וימסור אותו לאיש אחד שיאכף עליו אכפו לעבוד ולמשא, והבן היה כותב אגרות בכל יום אל אביו וצועק חמס על האיש ע"מ שמעביד אותו, והמלך לא פנה אל צעקתו כי זה כל מגמתו, אולם אח"ז התחיל האיש להכות את בן המלך במכות אכזריות שיש בם סכנה והבן הודיע זאת לאביו, ואז הלך אביו לראות אם אמת נכון הדבר וראה שהוא מפריז מאד יתר על המדה, וז"ש וירא אלהים את בני ישראל ומפרש ראה ראיתי את עני עמי, ואח"ז התיעץ ברופאים והודיעו אותו שמלבד מה שהכאיב אותו במכות חיצוניות הנראים הכאיב אותו גם במכאובים פנימים ע"י בזיונות וחרפות הנוגעים עד נפשו שמרגשת בזה יותר מן המכות, וע"ז בא לשון ידיעה שכתוב וידע אלהים ומפרש כי ידעתי את מכאביו, ועי"כ שמע גם צעקת בן המלך על העבודה, ועז"א ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו, כי
היתה העבודה ע"י נגישה וחרופים וגדופים ברצח בעצמותיו, ובזה הראיה והידיעה היה סבה גם אל השמיעה:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
אכן יכוון ה' להודיע כי ראה ב' ראיות:
הא', שעדיין לא הגיע הקץ, ואף על פי כן ראיתי את עני עמי, והעוני הוא: אשר במצרים, פירוש, על דרך אומרם שם במס' שבת (דף י:) שבשביל ב' סלעים מילת וכו' נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים, והקשו התוספות: והלא כבר נגזר הגלות בבין הבתרים, ואמרו, שהיה יכול להיות במקום אחר שלא היו משתעבדים בו ישראל בכל כך צער ועינוי, והוא אומרו: אשר במצרים, פירוש, ולבחינה זו של כובד השעבוד, אני רואה כי הגם שלא הגיע עדיין קץ הגאולה הגיע קץ פרט בחינת העוני אשר מענים ומשעבדים אותם.
עוד ירצה לומר ראה הצער שישנם בו ועוד ראיתי עוני עמי שהם חלק ה' עמו, והעוני הוא: אשר הם במצרים, כי אם ישראל מתעכבים עוד הם נאבדים ב"מ, על דרך אומרם ז"ל (הגדה): ואלו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים עדיין וגו', כי אם היו מתעכבים שם עוד היו נכנסים בנ' שערי טומאה ולא היתה תקומה, לזה גאלם מיד, ולא שהו אפילו שיעור שיספיק בצקם להחמיץ הגם שכבר בטלה עבודה מהם והיו שרי צוען המקום הוא גורם עינוי, והוא טעם אומרו (לקמן יג לט): ״ולא יכלו להתמהמה״, והוא שרמז פי חכם, ברוך הוא[2]: אשר במצרים.
עוד ירצה באומרו ראה ראיתי; ב' ראיות: אחת, שנשלמו בירורי ניצוצי הקדושה ואין להם עוד הנאה בגלות, וכאומרם ז"ל (ברכות ט' ב פסחים קי"ט ב) בפסוק ״וינצלו את מצרים״ - עשאוה כמצודה שאין בה דגן וכמצולה שאין בה דגים, ועוד ראיתי שעכבתם שם תריע להם להטמינם בקליפה בטומאה כמו שכתבתי:
ואת צעקתם שמעתי. פירוש, ועוד בא לפני צעקתם מצרה להם, כי הוסיפו להרע עד שצעקו צעקה מכאב לב, וכמו שפירשתי בפסוק ״ותעל שועתם וגו' מן העבודה״.
וזה הקדמת טעם לשליחותו קודם הזמן, שהוא להצילו מצרה מעכשיו שלא ישתעבדו בו באותה שנה, שהיו המצרים מוכים מכות גדולות, כי מיום שהתחילו המכות במצרים נסתלק השעבוד מישראל, כאשר אבאר בסמוך בפסוק ״וארד להצילו״. גם לְמה שפירשתי באומרו ״ראה ראיתי״, שנתכוין על צרת מצרים כי הגיע העת להסתלק, אף על פי כן צריך התעוררות מהניצולים, לזה אומר: ואת צעקתם שמעתי:
ואומרו: מפני נוגשיו, אחר שהזכיר שמיעת הצעקה, ולא כן היה לו לומר, אלא ואת צעקתם מפני נוגשיו שמעתי. עוד אמר צעקתם - לשון רבים, ונוגשיו - לשון יחיד, ולא השוה מדת הלשון. נתכוין לומר כי בני ישראל צעק לבם אל ה' בתפלה, וזה יצדיק מה שפי׳ בפסוק ותעל שועתם וגו', ואם היה אומר: ״ואת צעקתם מפני נוגשיו שמעתי״, היה נשמע שהצעקה היתה מהעבודה, ולא כן הוא, שצעקתם היתה בתפלה לפני ה'. וטעם שאמר: צעקתם בלשון רבים ונוגשיו בלשון יחיד, להיות כי אין רבים הצועקים שוים בצעקם אל ה', לזה כינה אותם בשם רבים, אבל בערך הנוגש היה נוגש לכולם יחד בשוה. לזה אמר: מפני נוגשיו, לשון יחיד. וטעם אומרו: מפני נוגשיו הוא לרמוז כי טעם שקבל צעקת לבם אל ה' הוא לצד שצעקו מצרה, וכמו שפירשתי בפסוק ״מן העבודה״.
עוד ירצה באומרו מפני נוגשיו, כאן רמז כי המצריים נתמלאת סאתם ליפרע מהם אשר הרעו, הגם שישראל עדיין לא נשלם זמן הגאולה, וזה טעם אחֵר לשליחות משה קודם זמן הגאולה.
עוד ירמוז מפני נוגשיו על דרך אומרו (ישעיה, סה): טרם יקראו ואני אענה, וכאן הודיע כי קודם נגישתם האדון מרגיש בצעקת בניו ידידיו, ולדרך זה טעם אומרו לשון יחיד לומר אפי' נגישת ראשון שבהם, ואמר הטעם כי ידעתי את מכאוביו לומר הגם שעדיין לא צעקו אני יודע ונותן לב על מכאוביו של עמי ונחלתי, גם בזה גילה עוצם אהבתו עם ישראל כרחם אב רחמן וגו'. ולדרכים הראשונים שפירשתי כונת אומרו כי ידעתי וגו' להגדיל רוב צרותם כי לא יוכלו שאת כי רבו מכאוביהם בנגלה ובנסתר. עוד ירצה להודיעו כי ידעתי מכאוביו פי' לא שקבלם מהצועקים אלא הכיר וידע שיעור המכאובים, ודבר זה יחייב לצד מדותיו להציל, וכמו שפירשתי בפסוק וירא אלהים כי לצד ראיתו בצרת הנבראים יתרבו רחמיו לפנים משורת הדין, וכמו כן הדברים שבאמצעות ידיעת המכאוב של ידידיו יתרבו רחמיו, ומכל קיבוץ הטעמים אמר וארד להצילו:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
צעקתם. ב' ואת צעקתם שמעתי. כי גדלה צעקתם גבי סדום לומר, שגדלה צעקתם כצעקת סדום:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ד
- דברים כו ז (7 דפים)
ש
דפים בקטגוריה "שמות ג ז"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.