קטגוריה:דברים כו ז
ונצעק אל יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו.
וַנִּצְעַק אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע יְהֹוָה אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עׇנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ.
וַנִּצְעַ֕ק אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵ֑ינוּ וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ אֶת־קֹלֵ֔נוּ וַיַּ֧רְא אֶת־עׇנְיֵ֛נוּ וְאֶת־עֲמָלֵ֖נוּ וְאֶֽת־לַחֲצֵֽנוּ׃
וַ/נִּצְעַ֕ק אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵ֑י/נוּ וַ/יִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ אֶת־קֹלֵ֔/נוּ וַ/יַּ֧רְא אֶת־עָנְיֵ֛/נוּ וְ/אֶת־עֲמָלֵ֖/נוּ וְ/אֶת־לַחֲצֵֽ/נוּ׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַנִּצְעַ֕ק זקף גדול (מלך, דרגא 2)
אֶל־יְהוָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
אֱלֹהֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) אֲבֹתֵ֑ינוּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיִּשְׁמַ֤ע מהפך (משרת, דרגא 5) יְהוָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶת־קֹלֵ֔נוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיַּ֧רְא דרגא (משרת, דרגא 5) אֶת־עָנְיֵ֛נוּ תביר (משנה, דרגא 3)
וְאֶת־עֲמָלֵ֖נוּ טפחא (מלך, דרגא 2)
וְאֶת־לַחֲצֵֽנוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְצַלִּינָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָא דַּאֲבָהָתַנָא וְקַבֵּיל יְיָ צְלוֹתַנָא וּגְלֵי קֳדָמוֹהִי עַמְלַנָא וְלֵיאוּתַנָא וְדוּחְקַנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְצַלֵינָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָא דְאַבְהָתָן וְקַבֵּל יְיָ צְלוֹתָנָא וּגְלֵי קֳדָמוֹי צַעֲרָן וְלֵיעוּתָן וְדַחֲקָן: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ונצעק אל ה' א-להי אבותינו . כמ"ש ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים, ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו וגו' .
וישמע ה' את קולנו . כמ"ש וישמע א-להים את נאקתם וגו' .
וירא את ענינו . זו פרישות דרך ארץ, כמ"ש וירא א-להים את בני ישראל וידע א-להים .
ואת עמלנו . אלו הבנים, כמ"ש כל הבן הילוד היאורה תשליכהו וכל הבת תחיון .
ואת לחצנו . זו הדחק, כמ"ש וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם .
מלבי"ם - התורה והמצוה
ז.
ונצעק אל ה' . אחרי שהעבידו מצרים את ב"י בעבודות הקשות באמת, אז צעקו אל ה'. כמו שמביא בספרי, ויאנחו ב"י מן העבודה ויזעקו - שההתעוררות לזעוק, היה מהעבודה.
וישמע ה' את קולנו . שנתקבלה תפלתם. כמו שמביא בספרי וישמע א-להים את נאקתם , שאינו אלא לשון קבלה. כמ"ש שם ויזכור א-להים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב . ובכ"מ שנאמר זכירת ברית האבות, הוא לחסד ולרחמים, ואז גזר ה' שתתבטל מהם העבודה. וכן היה, ששעבוד העבודה נפסק מהם ששה חדשים קודם שיצאו ממצרים, כמ"ש "בתשרי בטלה עבודה מאבותינו". אף שפרעה אמר מי ה' אשר אשמע בקולו , אבל ראה וחקר שנתישבו ב"י בארץ גשן, ע"פ פרעה שהיה בימי יוסף, ואין נכון לכבשם לעבדים. אבל גזר שמאחר שאין עושים עוד עבודת פרעה והמצרים, אין להם לשבת, רק בארץ גשן שניתן להם מאז.
וירא את ענינו . אף שלא יעבדו עוד, אבל היו מעונים. כמו שמביא בספרי וירא א-להים את ב"י וידע א-להים , שראה דבר שאין לדעת, רק ה' לבדו, וזה פרישות ד"א. שעדין לא נתבטלה גזרת כל הבן הילוד וגו' , ועל-ידי-זה פירשו מד"א (=מדרך ארץ) . וזה נקרא "ענוי" כידוע, שזה העדר דבר ממה שהוא בטבע אדם.
ואת עמלנו . כמ"ש בספרי "אלו הבנים". שכל עמל האדם בעבורם. או שלא נתבטלה גזרת כל הבן וגו' ; או שהי"ת ראה שאין תקוה טובה, להבנים שיתגדלו בא"מ (=בארץ מצרים) .
ואת לחצנו . כמ"ש ספרי, "זו הדחק, כמ"ש וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם . שראה שיגזור פרעה, שלא יגורו רק בארץ גשן וילחצו כלם למקום א', ולא יהיה להם במה להתפרנס. וע"י הענוי והעמל והלחץ, ראה ה' שאין די במה שיפסק מהם השעבוד אלא.
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ומהרי"א פירש, והנחתו, שיעזבנו שם מלשון ותנח בגדו אצלה (בראשית לט, טז) שלא יחזור ויקח הטנא משם אלא יעזבהו לכהני ה'.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים כו ז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.