בעל הטורים על התורה/שמות/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שמות פרק-ג

(ו) ויסתר משה פניו. ב' במסורה הכא ואידך ויסתר עמל מעיני. שאילו היה מביט בזיו השכינה בתוך הסנה והיה מבקש רחמים על ישראל לא היו גולים יותר כי הסנה הוא סימן עמו אנכי בצרה וזהו ויסתר עמל מעיני שאם לא היה מסתיר פניו היה מסתיר עמל מעיני:

(ז) ראה ראיתי. כ' בה' כנגד ה' עבודות. בפרך. מרר. לחץ. עינוי. עבודה קשה. וכנגדם ה"פ סנה בפרשה:

צעקתם. ב' ואת צעקתם שמעתי. כי גדלה צעקתם גבי סדום לומר, שגדלה צעקתם כצעקת סדום:

(יא) מי אנכי. ב' במסורה. דין ואידך מי אנכי הביאותני עד הלום גבי דוד מלמד שביקש משה מלכות לו ולזרעו ולא רצה הקב"ה ליתן לו שנאמר אל תקרב הלום ואין הלום אלא מלכות אמר משה כיון שהמלכות פוסקת ממני ואינו לבני שלח נא ביד תשלח:

(יג) ואמרו לי מה שמו מה. ס"ת שם בן ד' אותיות. שמסר לו השם. וכתיב בתריה לך ואספת את זקני ישראל שאין מוסרין אותו אלא לזקנים שבדור. ג"פ אהיה כנגד ג' אבות והם אברהם יצחק ויעקב. אברהם והיה ברכה. יצחק גור בארץ הזאת ואהיה עמך. יעקב שוב אל ארץ אבותיך ואהיה עמך. אהיה עולה כ"א וכן התחלת ג' שמות של י"ג מדות ה' ה' אל וכן ר"ת אברהם יצחק ויעקב וכן התחלת ה' חומשי תורה ב' ו' ו' ו' א' ב' פעמים אהיה ב' פעמים אהיה שווה 42 עולה בחשבון מ"ב שמסר לו שם של מ"ב אותיות. ג' פעמים אהי"ה ג' פעמים אהי"ה שווה 63 עולה ס"ג והם י"ב אותיות כנגד י"ב שבטים והשבטים הם נ' אותיות צרף עמהם י"ג אותיות של שמות האבות ויהיה חשבון ס"ג:

(טו) זה שמי לעלם. זה עולה י"ב מלמד שמסר לו שם של י"ב אותיות:

(טז) פקד פקדתי אתכם. כמנין פקוד חסרתי לכם מלשון ולא נפקד ממנו איש:

העשוי. ב' במסורה ואת העשוי לכם במצרים ואידך כל הזהב העשוי למלאכה שכל זהב הבאה להם במצרים היו מיחדים אותו למלאכת המשכן:

(יח) ושמעו לקלך. ר"ל שאינך צריך להרבות בקול כי מיד ישמעו לך. ושמעו ב' במסורה. ושמעו לקלך. ושמעו מצרים כי העלית בכחך כשדבר משה עם פרעה שמעו כל מצרים. דבר אחר אע"פ שקולו היה נמוך היה נשמע בכל ארץ מצרים ולפי שקול בני אדם נמוך לכן הוא חסר:

(יט) ואני ידעתי. נ' עקומה רמז לחמשים מכות:

להלך. ב' במסורה בתורה הכא ואידך כי מאן ה' לתתי להלך עמכם ג' היו באותו עצה יתרו איוב ובלעם אמר הקב"ה יודע אני כי לא יתן אתכם להלך בעצת בלעם ועל כן אני צריך להראותו ידי לבטל עצתו ואמר בלעם מאן ה' לתתי להלך עמכם לקלל העם:

(כ) אשר אעשה בקרבו. אשר גי' דצ"ך עד"ש באח"ב שבקרבו היו רשומות. המכות:

(כא) תלכון. ב' במסורה הכא ואידך ובמנוסה לא תלכון להקיש גאולה אחרונה לגאולה ראשונה לענין שלא ילכו ריקם:

לא תלכו ב' במסורה לא תלכו ריקם. לא תלכו אחרי אלהים אחרים. כשיצאו ישראל ממצרים התרה בהם להשליך ע"א שבידם לפי שהיו עומדין בין העו"א כדכתיב ביחזקאל ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים וגו' ואומר אליהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו:

(כב) ושמלות. ב' במסורה הכא ואידך וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות לומר לך שכל כלי הבסף והזהב לקחו אבל שמלות לא לקחו אלא כל אחד ב' שמלות אחד לצרור בו את הבצק דכתיב משארותם צרורות בשמלותם ואחד למלבוש והיא הספיקה להם כל ימי היותם במדבר דכתיב שמלתך לא בלתה מעליך:

ונצלתם. בגימטריא כמצולה שאין בה דגים: