<< | ספר שמות • פרק י"ד • פסוק ז' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו

המהדורה המנוקדת:

וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ.

המהדורה המוטעמת:

וַיִּקַּ֗ח שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת רֶ֙כֶב֙ בָּח֔וּר וְכֹ֖ל רֶ֣כֶב מִצְרָ֑יִם וְשָׁלִשִׁ֖ם עַל־כֻּלּֽוֹ׃

המהדורה הדקדוקית:

וַ/יִּקַּ֗ח שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת רֶ֙כֶב֙ בָּח֔וּר וְ/כֹ֖ל רֶ֣כֶב מִצְרָ֑יִם וְ/שָׁלִשִׁ֖ם עַל־כֻּלּֽ/וֹ׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.

לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):

וּדְבַר שֵׁית מְאָה רְתִכִּין בְּחִירָן וְכֹל רְתִכֵּי מִצְרָאֵי וְגִבָּרִין מְמֻנַּן עַל כּוּלְּהוֹן׃

ירושלמי (יונתן):

וּדְבַר שִׁית מְאָה רְתִיכִין בְּחִירִין וְכָל רְתִיכֵי מִצְרָאֵי עַבְדוֹי דִדְחִילוּ מִפִּתְגָמָא דַיְיָ דְלָא מִיתוּ בְּמוֹתָנָא וְלָא בְּבַרְדָא וּמוֹלִיתָא תְּלִיתָתָא לְמִנְגַד וּלְמִרְדוֹף בִּבְהִילוּ אוֹסִיף עַל כָּל רְתִיכָא וּרְתִיכָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"בחור" - נבחרים בחור לשון יחיד כל רכב ורכב שבמנין זה היה בחור

"וכל רכב מצרים" - ועמהם כל שאר הרכב (מכילתא) ומהיכן היו הבהמות הללו א"ת משל מצרים הרי נא' (שמות ט) וימת כל מקנה מצרים וא"ת משל ישראל והלא נא' (שם י) וגם מקננו ילך עמנו משל מי היו מהירא את דבר ה' מכאן היה ר"ש אומר כשר שבמצרים הרוג טוב שבנחשים רצוץ את מוחו

"ושלשם על כלו" - שרי צבאות כתרגומו

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[יא] בחור נבחרים. שאין פירושו כמו "בחור ובתולה" (ירמיהו נ"א, כ"ב), דאדרבא בן ארבעים - ואינו נקרא עוד בחור - יותר טוב למלחמה. והשתא הוקשה דהוי למכתב 'נבחרים' בלשון רבים, ותירץ ש'כל רכב ורכב היה בחור'. ומפני שבמלת "בחור" יתורץ הא דכתיב לשון יחיד ולא כתב לשון 'בחורים', מפני כי הבחור ומברר את הדבר כל אחד ואחד בפני עצמו המשובח מהם, לכך פירש זה על מלת "בחור" ולא על מלת "רכב", אף על גב דהוא גם כן לשון יחיד, מפני שלא היה מתורץ למה כתב לשון יחיד ולא כתב לשון רבים:

[יב] ועמהם כל שאר רכב. דאם לא כן אחר שלקח כל רכב מצרים למה הוצרך לפרש אלו שש מאות בפני עצמו, אלא כי אלו היו עיקר, ועמהם כל שאר רכב שהיו טפלים עם שש מאות רכב (כ"ה ברא"ם):

[יג] כשר שבגוים הרוג. אין הפירוש להרוג הכשר, שזהו מעולם לא אמרו רז"ל דיש להרוג את הגוים - כי אם המינים והאפיקורסים מורידין אותם ולא מעלין (עבודה זרה דף כו:), אבל על הגוים לא אמרו מעולם, וחס ושלום לומר כך. אלא פירושו בכהאי גוונא - במלחמה, שאם בא עליך גוי למלחמה ונפל בידך באותה מלחמה - אל תרחם עליו כלל - ותהרגהו, כאשר היה בכאן שמצריים באו על ישראל והרגו אותם ואת בניהם, ועל כיוצא בזה אמרו 'הרוג'. וכן בפרשת שופטים אמר הכתוב (דברים כ', ג') "שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם", שאם יפלו בידכם אל תרחמו עליהם שגם הם אינם מרחמים עליכם (סוטה דף מב.), וזה בגוים שבאו על ישראל למלחמה, והם אויביהם לוחמים בם. אבל על הגוים שעשו טובה עם ישראל נצטוינו מפי הקב"ה שלא לעשות להם רע, שהרי המצריים עצמם שהרגו את בניהם, ושעבוד הקשה שעשו להם - בעבור שהיו ישראל דרים בארצם ציוה הקב"ה לגמול חסד עם בניהם, שנאמר (דברים כ"ג, ח') "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו", כל שכן הגוים שאין עושים רע לישראל שלא נגמול להם רע, דאיך יהיו דברי חכמים סותרים את הכתוב הזה, שהוא פסוק מלא לעשות טוב למי שעושה לנו טוב. והרי חכמים ז"ל עצמם מהך קרא דכתיב "לא תתעב מצרי" אמרו (בבא קמא דף צב:) 'בירא דשתית מיניה אל תשדי ביה קלא', כל שכן האומות השומרים את ישראל משונאיהם. וכן אמר הכתוב (ר' ש"א טו, ו) "ויאמר שאול אל הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן אוסיפך עמו ואתה עשית חסד עם ישראל בעלותו ממצרים", הרי שעשו חסד עם מי שהוא עשה להם חסד. ואין פירוש דבר זה רק כמו שאמרנו למעלה, דאיירי בגוים שהיו מאבדים את ישראל ונפלו בידם - אמרו 'כשר שבגוים הרוג':

ומה שאמר רבי שמעון שמכאן יש ללמוד טוב שבנחשים רצוץ מוחו, אף על גב דלא נזכר בכאן שום נחש (קושית הרא"ם), מכח קל וחומר יליף, דמה הגוים - שאפשר לגוי להיות גר - בשביל ההבדל שיש בין האומות ובין ישראל אמרה תורה 'הרוג', כי מאחר שבא עליך למלחמה אנו רואים שיש בו שנאה עצמית, ואם אחר כך נפל בידך אל תרחם עליו, על אחת כמה וכמה טוב שבנחשים רצוץ מוחו, שהקב"ה מתחלת הבריאה נתן איבה בינו ובין האדם, דכתיב (בראשית ג', ט"ו) "ואיבה וגו'", אל תסמוך על הנחש שהוא טוב - אחר שיש שנאה בעצמם, ויש לקיים מה שאמרה תורה (שם) "הוא ישופך ראש", ולא לעשות שלום עמהם, הפך מה שאמר "ואיבה". וגבי גוי אמר 'הרוג', שכך הוא הדין אצל בני נח שמיתתם בסייף בכל מיתה שלהם כדאיתא בפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נו.), וכאן איירי בגוי ההורג שלא כדין:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

בָּחוּר – נִבְחָרִים. בָּחוּר – לְשׁוֹן יָחִיד: כָּל רֶכֶב וְרֶכֶב שֶׁבְּמִנְיָן זֶה הָיָה בָּחוּר.
וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם – וְעִמָּהֶם כָּל שְׁאָר הָרֶכֶב. וּמֵהֵיכָן הָיוּ הַבְּהֵמוֹת הַלָּלוּ? אִם תֹּאמַר מִשֶּׁל מִצְרִים, הֲרֵי נֶאֱמַר: "וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם" (שמות ט,ו; וְאִם תֹּאמַר מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל, וַהֲלֹא נֶאֱמַר: "וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ" (שמות י,כו). מִשֶּׁל מִי הָיוּ? מִן "הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה'" (שמות ט,כ). מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּשֵׁר שֶׁבַּמִּצְרִים^[3], הֲרֹג; טוֹב שֶׁבַּנְּחָשִׁים, רְצֹץ אֶת מוֹחוֹ (מכילתא כאן).
וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ – שָׂרֵי צְבָאוֹת, כְּתַרְגּוּמוֹ^[4].

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

רכב בחור: רכב חשוב ומובחר:

ושלישים: שרים לפי שכתוב לפנינו ומבחר שלישיו טובעו בים סוף:

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

ויקח שש מאות רכב. כתב רש"י ז"ל ממי היו אם תאמר משל פרעה היו הלא כבר נאמר (שמות ט) הנה יד ה' הויה במקנה אשר בשדה, ואם תאמר משל ישראל והלא כבר נאמר (שם י) וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה וממי היו מן הירא את דבר ה' מן המצריים באה תקלה לישראל מכאן דרשו רז"ל במסכת סופרים אר"ש בן יוחאי טוב שבמצריים הרוג בשעת מלחמה וטוב שבנחשים רצוץ את מוחו ודרשוהו מן הפסוק הזה. ובאור הדבר כי בשעת מלחמה בלבד הוא שמותר להרגו כי מאחר שהוא נלחם עמך ובא כנגדך להרגך אף אתה השכם להרגו, שלא בשעת מלחמה אסור שהרי אף בשעת מלחמה נצטוינו לקרוא להם לשלום ואפילו לשבעה עממים שכתוב בהם (דברים כ) לא תחיה כל נשמה, אבל כשהוא בא כנגד הקב"ה שהוא מכוין למרוד בו כענין המצריים אפילו שלא בשעת מלחמה מותר לפי שהוא מלחמה לה' שהרי המצריים כיון שראו כבר במכת בכורות שהקב"ה בעצמו ובכבודו הוא המכה ועכשיו חוזרין על הים לא היתה כונתם אלא להלחם עם הקב"ה, ולכך אמר להם משה ה' ילחם לכם, כלומר כיון שעדיין רודפים אחריכם מעתה המלחמה לשם יתברך היא ולכך נתחייבו להטביעם בים. ושלשים על כלו. כתרגומו וגברין ממנן על כלהון, כלומר שמנה שרי מאות ושרי אלפים להיותם ממונים על כל החיל העצום ההוא ושינהיגו אותם, או יאמר ושלשים על כלו כי כל החיל ההוא נחלקו לשלש כתות ועל כן מצינו שנאבדו בים בשלש כתות הוא שכתוב לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים וכתיב מרכבות פרעה וחילו ירה בים, וכתיב כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים.