ביאור:שמות יד כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

(שמות יד כז): "וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר יְהוָה אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם"

ומצרים נסים לקראתו[עריכה]

נהוג לפרש שהמצרים נסו מפני מלאך ה', או מפני בני ישראל, לכיוון מי ים סוף.

אבל למה להם לרוץ קדימה לתוך מי ים סוף? הרי זו התאבדות, שינוסו ימינה או שמאלה!

כנראה המצרים נסו קדימה לכיוון ים סוף אף על פי שהם רצו לנוס אחורה, וזה נגרם משום רעידת אדמה (השלב הראשון בצונאמי).

הם נסו לכיוון הים מפני שברעידת אדמה אדם לא שולט על כיוון תנועתו ברגליו.

מסקנה: המשפט: "בזמן רעידת אדמה נסה לברוח מהבית, או נסה להסתתר מתחת השולחן" אינו מבוסס על ניסיון חיים, כי אדם שירצה לרוץ לכיוון הדלת, בסופו של דבר ינוע בכיוון הפוך מהדלת.

נכתב ע"י הלל הלפרין