קטגוריה:שמות יד כז
ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים.
וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשׇׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר יְהֹוָה אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם.
וַיֵּט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת־יָד֜וֹ עַל־הַיָּ֗ם וַיָּ֨שׇׁב הַיָּ֜ם לִפְנ֥וֹת בֹּ֙קֶר֙ לְאֵ֣יתָנ֔וֹ וּמִצְרַ֖יִם נָסִ֣ים לִקְרָאת֑וֹ וַיְנַעֵ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶת־מִצְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃
וַיֵּט֩ וַ - ו' החיבור
יֵּט֩ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5186
מורפ': HC/Vqw3ms מֹשֶׁ֨ה מֹשֶׁ֨ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־יָד֜וֹ יָד֜ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3027
מורפ': HNcbsc/Sp3ms עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־הַיָּ֗ם הַ - מילית, ה' הידיעה
יָּ֗ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3220
מורפ': HTd/Ncmsa וַיָּ֨שָׁב וַ - ו' החיבור
יָּ֨שָׁב - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7725
מורפ': HC/Vqw3ms הַיָּ֜ם הַ - מילית, ה' הידיעה
יָּ֜ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3220
מורפ': HTd/Ncmsa לִפְנ֥וֹת לִ - מילת יחס
פְנ֥וֹת - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/6437
מורפ': HR/Vqc בֹּ֨קֶר֙ בֹּ֨קֶר֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1242
מורפ': HNcmsa לְאֵ֣יתָנ֔וֹ לְ - מילת יחס
אֵ֣יתָנ֔ - תואר, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l/386
מורפ': HR/Aamsc/Sp3ms וּמִצְרַ֖יִם וּ - ו' החיבור
מִצְרַ֖יִם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: c/4714
מורפ': HC/Np נָסִ֣ים נָסִ֣ים - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 5127
מורפ': HVqrmpa לִקְרָאת֑וֹ לִ - מילת יחס
קְרָאת֑ - פועל, קל, מקור נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l/7125
מורפ': HR/Vqc/Sp3ms וַיְנַעֵ֧ר וַ - ו' החיבור
יְנַעֵ֧ר - פועל, פיעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5287
מורפ': HC/Vpw3ms יְהוָ֛ה יְהוָ֛ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־מִצְרַ֖יִם מִצְרַ֖יִם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4714
מורפ': HNp בְּת֥וֹךְ בְּ - מילת יחס
ת֥וֹךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/8432
מורפ': HR/Ncmsc הַיָּֽם הַ - מילית, ה' הידיעה
יָּֽם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3220
מורפ': HTd/Ncmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וַיֵּט֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) מֹשֶׁ֨ה קדמא (משרת, דרגא 5) אֶת־יָד֜וֹ גרש (שליש, דרגא 4)
עַל־הַיָּ֗ם רביעי (משנה, דרגא 3)
וַיָּ֨שָׁב קדמא (משרת, דרגא 5) הַיָּ֜ם גרש (שליש, דרגא 4)
לִפְנ֥וֹת מרכא (משרת, דרגא 5) בֹּ֨קֶר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְאֵ֣יתָנ֔וֹ מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּמִצְרַ֖יִם טפחא (מלך, דרגא 2)
נָסִ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) לִקְרָאת֑וֹ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיְנַעֵ֧ר דרגא (משרת, דרגא 5) יְהוָ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)
אֶת־מִצְרַ֖יִם טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּת֥וֹךְ מרכא (משרת, דרגא 5) הַיָּֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם, וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ לחוזקו הרגיל. וּמִצְרַיִם נָסִים בורחים מישראל ("אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל" - פסוק כה) לִקְרָאתוֹ לכיוון הים הסוגר עליהם, וַיְנַעֵר יְהוָה אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲרֵים מֹשֶׁה יָת יְדֵיהּ עַל יַמָּא וְתָב יַמָּא לְעִדָּן צַפְרָא לְתוּקְפֵיהּ וּמִצְרָאֵי עָרְקִין לְקַדָּמוּתֵיהּ וְשַׁנֵּיק יְיָ יָת מִצְרָאֵי בְּגוֹ יַמָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאַרְכַן משֶׁה יַת יְדֵיהּ עַל יַמָא וְתַב יַמָא לְעִידוֹנֵי צַפְרָא לְתוּקְפֵיהּ וּמִצְרָאֵי עַרְקִין כָּל קְבֵיל גְּלָלוֹי וְעַלִּים יְיָ יַת מִצְרָאֵי בְּגוֹ יַמָא דְלָא יְמוּתוּן בְּמִצְעֵי מִן בִּגְלַל דִּיקַבְּלוּן פּוּרְעָנוּת דְּמִשְׁתַּלְחָא לְהוֹן: |
| ירושלמי (קטעים): | וְאַרְכִין משֶׁה יַת יְדֵיהּ עַל יַמָא וַחֲזַר יַמָּא לְעִידָנוֹי צַפְרָא לְאַתְרֵיהּ: |
רש"י
"לאיתנו" - לתקפו הראשון
"נסים לקראתו" - שהיו מהוממים ומטורפים ורצין לקראת המים
"וינער ה'" - כאדם שמנער את הקדירה והופך העליון למטה והתחתון למעלה כך היו עולין ויורדין ומשתברין בים ונתן הקב"ה בהם חיות לקבל היסורין
"וינער" - ושניק והוא לשון טרוף בלשון ארמי והרבה יש במדרשי אגדהרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לְאֵיתָנוֹ – לְתָקְפּוֹ הָרִאשׁוֹן.
נָסִים לִקְרָאתוֹ – שֶׁהָיוּ מְהֻמָּמִים וּמְטֹרָפִים וְרָצִין לִקְרַאת הַמַּיִם.
וַיְנַעֵר ה' – כְּאָדָם שֶׁמְּנַעֵר אֶת הַקְּדֵרָה וְהוֹפֵךְ הָעֶלְיוֹן לְמַטָּה וְהַתַּחְתּוֹן לְמַעְלָה, כָּךְ הָיוּ עוֹלִין וְיוֹרְדִין וּמִשְׁתַּבְּרִין בַּיָּם, וְנָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּהֶם חַיּוּת לְקַבֵּל הַיִּסּוּרִין.
וַיְנַעֵר – וְשַׁנֵּיק (אונקלוס), וְהוּא לְשׁוֹן טֵרוּף בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי. וְהַרְבֵּה יֵשׁ בְּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה.
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וע"ד המדרש לאיתנו, לתנאו. וכן רמז (בראשית א) ותראה היבשה כלומר במים.
ובמדרש תנאי התנה הקב"ה עם הים שיקרע לפני ישראל, אמר רבי אליעזר לא עם הים בלבד התנה הקב"ה אלא עם כל מה שנברא במעשה בראשית שנאמר (ישעיה מה) אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי מיד שנטו שמים כל צבאם צויתי את הים שיהא נקרע לפני ישראל צויתי את השמש והירח שיעמדו לפני יהושע שנאמר (יהושע י) שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון, צויתי שמים וארץ שישתקו לפני משה שנאמר (דברים לב) האזינו השמים, צויתי את העורבים לכלכל את אליהו, שנאמר (מלכים א יז) והעורבים מביאים לו לחם ובשר, צויתי את האור שלא תזיק לחנניה מישאל ועזריה, שנאמר (דניאל ג) וריח נור לא עדת בהון, צויתי האריות שלא יזיקו לדניאל, שנאמר (דניאל ו) אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא וגו, צויתי את הדג שיקיא את יונה שנאמר (יונה ב) ויאמר ה' לדג, עד כאן במדרש פרקי רבינו אליעזר. המדרש הזה מוכיח שכל הנסים והנפלאות שעשה הש"י בכל הדורות על ידי הנביאים כבר הושמו בששת ימי בראשית בטבעי הדברים שנבראו כגון שתאמר ביום שני שנבדל הים הושם בטבע המים שיקרע לפני משה הים ולפני יהושע הירדן וכן לאליהו הנביא ולאלישע, וכן ביום רביעי שנברא השמש הושם בטבעו שיעמוד ליהושע, ולפי זה לא היה שנוי הטבע בבריאה חדשה בשום דבר מששת ימי בראשית ואילך כי כל הנסים והאותות והמופתים שנעשו אחרי כן הכל הושמו בטבע כבר והמנהג שנשתנה לעיני הרואים לא היתה בריאה חדשה מן הטבע. ועוד דרשו רז"ל עשרה דברים נבראו בין השמשות ואלו הם, פתיחת פי הארץ, פי הבאר, פי האתון, הקשת, המן, המטה, השמיר, הכתב, המכתב, והלוחות. וראוי להתעורר במה שייחד י' דברים אלו לבין השמשות ושאר הנסים כלן הושמו בטבעי הדברים שנעשו בששה ימים הקודמים, והעולה לנו מזה כי מששת ימי בראשית ואילך אין שום שנוי טבע מחדש כי בעת שנברא אותו הדבר הושם בטבעו שיהיה כך וכך בחפץ הש"י וזהו לשון נבראו שהזכירו החכמים כי הטבע היוצא מן החפץ הקדמון יקראוהו בריאה ותנאי, והוא אצל החפץ הקדמון טבע ולעיני הרואים שינוי טבע, וכאשר הגיע זמן השתנות הטבע לעיני הרואים לא יהיה בזה שנוי רצון מאת הש"י שירצה בו עתה מה שלא רצהו תחלה כי כן היה ברצונו הקדום שישתנה הטבע בזמנו לעיני הרואים על ידי הצדיקים שבדורות.
ומצרים נסים לקראתו. היה ראוי לומר נסים מפניו אבל הענין כי היו נסים מפני הים כדי שיצאו ממנו והם באים לקראתו על כרחם זהו שאמר וינער ה' את מצרים בתוך הים ודרשו בו רז"ל כבשר המתנער בתוך הקדרה.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" ומצרים נסים לקראתו" שמתחלת אשמורת הבקר יד ה' היתה בם להמם. ואז אמרו אנוסה ונסו עד פנות הבקר דרך הבקיעה, ובעת פנות בקר שב הים לאיתנו לשאת גליו במקום הבקיעה, אשר הגיעו שם מצרים באותה שעה ונמצאו נסים לקראת הים:
" וינער ה' את מצרים" המלך ועמו, נער אותם מעל המרכבות אל קרקע הים, כמו חצני נערתי, התנערי מעפר:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
בים סוף בצד המזרחי והלכו בו ממזרח למערב, וכיון שנכנסו כל מצרים לתוך הים, והתרחקו משפת הים המזרחי לצד מערב, שב הים לפנות בקר היינו בצד המזרחי [שהוא צד הבוקר והזריחה] לאיתנו, וגם כולל בזה שהיה בעת הבקר, נמצא שבצד המזרח ששם נכנסו שב הים למקומו, וכאשר נסו מצרים לחזור למקומם לצד מזרח, פגעו במי הים שסגר לפניהם הדרך בצד השפה, וז"ש ומצרים נסים לקראתו, שנסו לקראת השפה ששם כבר שבו מי הים, ועמדו במקומם כעומד על אי המוקף מן הים סביב סביב, ואז וינער ה', ר"ל שאז נשבר התהום שהוא הקרקע שעמדו עליו שהיה רצוף מאבני קרח דבוקים איש אל אחיו כנ"ל, וכאשר נמס הקרח נרפו האבנים מחבורם ומצרים העומדים עליהם נפלו אל המצולה והאבנים נפלו עליהם ושברו ראשיהם, ועז"א וינער ה' את מצרים, שפעל נער בא על המנער ושופך דבר המונח תוך דבר על דבר, כמו התנערי מעפר (ישעי' נב), גם חצני נערתי (נחמיה), והוא מציין נפילתם מן הקרקע אל הים שהתהום נער אותם מעליו כמנער את הבגד מן האבק, ועז"א באבות דר"נ שהמים העליונים ומים התחתונים היו מנערים את המצריים מאלו לאלו, כי תחת התהום שהוגבה למעלה היה מי הים ששבו למקומם, והמים העליונים הם המים שנמסו מן קרח התהום שהוגבה למעלה נערו אותם אל מים
התחתונים שתחת קרקע התהום המוגבה:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
אכן תנאי זה הוא בכלל התנאים שהתנה ה' על כל מעשה בראשית להיות כפופים לתורה ועמליה ולעשות כל אשר יגזרו עליהם וממשלתם עליהם כממשלת הבורא ברוך הוא, ולזה תמצא כמו כן בשמים ובארץ ובכוכבים ובשמש וירח שלטו עליהם הצדיקים יחידים ואין צריך לומר מרובים כאשר חקק ה' להם בעת הבריאה, והוא סוד אומרו (ישעי', מג) בוראך יעקב וגו' ואמרו ז"ל (ויקרא רבה פל"ו) שאמר הקדוש ברוך הוא לעולמו מי בראך מי יצרך ישראל והכל בכח התורה. וצא ולמד מ"ש בפסוק בראשית. והנה ביציאת ישראל ממצרים עדיין לא קבלו התורה ואין גזירתו על הנבראים גזירה ולזה לא הסכים הים ליחלק להם וטען למשה אתה נבראת בששי ואני בג' זה רמז כי אינו בן תורה שאם היה בן תורה הנה הוא קודם לו כי התורה קדמה לעולם כולו, ולזה נתחכם ה' והוליך ימינו לימין משה פירוש הראהו כי הוא בן תורה המתיחס לה ימין דכתיב (דברים ל"ג, ב') מימינו וגו' וכשראהו תיכף ומיד נקרע כתנאי הראשון, ולזה כל צדיק וצדיק שיעמוד אחר קבלת התורה יביא בידו שטר חוב א' לכופו ליחלק לפניו, ותמצא שכשלא רצה ליחלק לר' פנחס בן יאיר ולהמתלוה עמו רצה לקונסו ופחד הים ממנו:
ומצרים נסים וגו'. פירוש שהגם שהיו נסים ממנו כשראוהו ששב לאיתנו אף על פי כן לקראתו פירוש היה הים בא להם למול מקום שנסים שמה ולכל מקום שהיו נסים היו מוצאים עצמן שהולכים לקראתו, על דרך אומרם ז"ל (סנהדרין ק"י, במדבר רבה פי"ח) בבליעת קרח ועדתו שהיה פה הארץ רץ אחריהם למקום שיעמדו שמה כי כל הנבראים עושים רצון קונם בזריזות וזהירות גדולה, ושיעור הכתוב כי נתגבר הים לאיתנו פירוש לתוקפו ונעשה כנזכר:
וינער ה'. פירוש לצד שיש בני אדם בקיאין לשוט בים הגם שיהיה הים בכל תוקפו וגבורתו יתחכמו לשום בו דרך, לזה אמר הכתוב כנגד אלו וינער וגו' בטל מהם הכח ההוא. ולדברי רבותינו ז"ל (שמות רבה פכ"א) שאמרו כי מצרים מת הוא שר של מצרים אמר כי הגשימו והשליט עליו גשם המים ונערו בתוך וגו':בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
לאיתנו. אותיות לתנאיו שהתנה הקב"ה עם הים במעשה בראשית שיבקע לפני ישראל:
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "שמות יד כז"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.