קטגוריה:אסתר ג י
נוסח המקרא
ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן בן המדתא האגגי צרר היהודים
וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר הַיְּהוּדִים.
וַיָּ֧סַר הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־טַבַּעְתּ֖וֹ מֵעַ֣ל יָד֑וֹ וַֽיִּתְּנָ֗הּ לְהָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא הָאֲגָגִ֖י צֹרֵ֥ר הַיְּהוּדִֽים׃
וַ/יָּ֧סַר הַ/מֶּ֛לֶךְ אֶת־טַבַּעְתּ֖/וֹ מֵ/עַ֣ל יָד֑/וֹ וַֽ/יִּתְּנָ֗/הּ לְ/הָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא הָ/אֲגָגִ֖י צֹרֵ֥ר הַ/יְּהוּדִֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
תרגום אסתר (כל הפרק)
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- למה מספר שנתן הטבעת ביד המן,
- ולמה קורא פה ביחוד בשם יחוסו ובכינוי צורר היהודים :
אלשיך
מדרש רבה
"עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים" מיני גמאין האכילה אותן ר' יצחק אומר מיני מתוקים האכילה אותן.
"בֵּית הַמַּלְכוּת" נתנה אותן בבתים מרווחין מפני שדרכה של אשה מצויה לקלקל.
דבר אחר "בֵּית הַמַּלְכוּת" נתנה אותן בבתים מצויירין דאמר ר' אבון רוצה אשה שתהא בבתים מצויירין ובגדים מצויירין מלאכול עגלים מפוטמין
ד"א "בֵּית הַמַּלְכוּת" נתנה אותן בבית איספלידא שלה לומר שאם ימרוד בעלה של אחת מהם תהא אשתו מבפנים נתונה ולא ימרוד.
"אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" ר' יודן ור' לוי בשם ר' יוחנן כל מקום שנאמר במגלה זו למלך אחשורוש במלך אחשורוש הכתוב מדבר וכל מקום שנאמר למלך סתם משמש קדש וחול:
פרק ג/פסוק י
ויסר המלך את טבעתו (אסתר ג, י) וגו' לא היה צריך לומר רק ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך רק בא לומר כי נתן לו הטבעת וזה מורה כי דבר זה בפרט הוא מסלק מאתו ונותן בידו כאלו המן בדבר הזה מלך ולא אחשורוש עד שאין בידו לחזור בו וזה מורה הטבעת שמסלק מידו ונותן אותו על ענין זה להמן.
ובגמרא (מגילה דף יד.) אמר ר' אבא בר כהנא גדול הסרת הטבעת יותר ממ"ח נביאים וז' נביאות שעמדו לישראל וכולם לא החזירו אותם למוטב ואלו הסרת הטבעת החזיר אותם למוטב ע"כ יש לשאול טעם מה יש בזה אבל הפי' הוא מפני כי הנביאים מתנבאים על התוכחה מן הש"י שלא יבא עליהם ומפני כי הוא יתברך חס על ברואיו אינם יראים כ"כ אבל הסרת הטבעת מורה כי המלך מסלק מאתו דבר זה ונותן אותו ביד האדם וכל זמן שהוא ביד המלך כבר התבאר כי הוא מוקים מלכים ומפני שהוא יתברך מקים מלכים והם כמו שלוחים מן הש"י ג"כ אין רצונם לכלות הכל אבל כאשר נמסר לאדם הדיוט מפניו הם יראים כמו שהתבאר למעלה.
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: המלך לא שאל את המן שום שאלות, הוא מייד הסיר מעל ידו את הטבעת שלו המשמשת לחתימה על פקודות מלכותיות, ונתן אותה להמן בן המדתא האגגי, שהיה צורר (מציק ושונא) את היהודים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ג י.
וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן - מה משמעות נתינת הטבעת?
1. טבעת המלך שימשה לחתימה על מסמכים רשמיים ופקודות מלכותיות. מסירת טבעת המלך להמן משמעה האצלת סמכויות מלאה לכתוב בשם המלך כל פקודה הדרושה לשם ביצוע התוכנית. הדבר מעיד על כך שאחשוורוש בכלל לא התעניין בפרטי התוכנית; הוא לא חקר את המן ולא שאל שום שאלות לגבי פרטי הביצוע ואופן הביצוע; הוא העביר אליו את כל הסמכויות ואמר לו "תעשה מה שאתה רוצה".
2. הטבעת נשארה בידי המן עד הוצאתו להורג (אסתר ח א). טבעת יש רק אחת. כשהטבעת אצל המן, המלך לא יכול לחתום על שום מסמך אחר, ולא יכול לתת את הטבעת לאף מטרה אחרת. הדבר מראה על האמון המוחלט שנתן המלך בהמן במשך כל התקופה.
הקבלות
גם פרעה נתן את הטבעת המלכותית ליוסף כשמינה אותו למשנה-למלך, (בראשית מא מב): "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף".
צֹרֵר הַיְּהוּדִים
הביטוי מלמד, שהמן שנא את היהודים, מסיבה לאומנית, עוד לפני שהכיר את מרדכי. הביטוי מזכיר את (עזרא ד א): "צרי יהודה ובנימין". ייתכן שהמן היה אחד מאותם צרים, ולכן מרדכי לא השתחוה לו (ראו ביאור:אסתר ג ב).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "אסתר ג י"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.