לדלג לתוכן

ערכי לשון הקודש - חדל

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
ערכי לשון הקודשאות החיתערך: חדל


  • "עד כי חָדַל לספר" (בראשית מא מט). "חָדְלוּ גבורי בבל להלחם" (ירמיהו נא ל). "חָדְלוּ רגז" (איוב ג טז). "הקלות יֶחְדָּלוּן" (שמות ט כט). "חָדַל שאון עליזים" (ישעיהו כד ח). "כי לא יֶחְדַּל אביון מקרב הארץ" (דברים טו יא). "חֲדַל ממנו ונעבדה את מצרים" (שמות יד יב). "חִדְלוּ לכם מן האדם" (ישעיהו ב כב). "מֵחֲדֹל להתפלל בעדכם" (שמואל א יב כג). והתאר: חָדֵל. "וַחֲדַל אישים" (ישעיהו נג ג). והפעל הכבד: "הֶחֳדַלְתִּי את דשני" (שופטים ט ט). וקמץ החי"ת לתפארת הענין, ידוע.
  • "עם יושבי חָדֶל" (ישעיהו לח יא). פירוש: יושבי הזמן, והוא כמו הפוך. "ממתים מֵחֶלֶד" (תהלים יז יד). והתאר ממנו: "מה חָדֵל אני" (תהלים לט ה). ויש מפרשים מזה: "שעה מעליו וְיֶחְדָּל" (איוב יד ו).


מקורות נוספים

הערות שוליים