ערכי לשון הקודש - חדל
לא בדוק
- "עד כי חָדַל לספר" (בראשית מא מט). "חָדְלוּ גבורי בבל להלחם" (ירמיהו נא ל). "חָדְלוּ רגז" (איוב ג טז). "הקלות יֶחְדָּלוּן" (שמות ט כט). "חָדַל שאון עליזים" (ישעיהו כד ח). "כי לא יֶחְדַּל אביון מקרב הארץ" (דברים טו יא). "חֲדַל ממנו ונעבדה את מצרים" (שמות יד יב). "חִדְלוּ לכם מן האדם" (ישעיהו ב כב). "מֵחֲדֹל להתפלל בעדכם" (שמואל א יב כג). והתאר: חָדֵל. "וַחֲדַל אישים" (ישעיהו נג ג). והפעל הכבד: "הֶחֳדַלְתִּי את דשני" (שופטים ט ט). וקמץ החי"ת לתפארת הענין, ידוע.
- "עם יושבי חָדֶל" (ישעיהו לח יא). פירוש: יושבי הזמן, והוא כמו הפוך. "ממתים מֵחֶלֶד" (תהלים יז יד). והתאר ממנו: "מה חָדֵל אני" (תהלים לט ה). ויש מפרשים מזה: "שעה מעליו וְיֶחְדָּל" (איוב יד ו).
- "חַדַל בני לשמע מוסר" (משלי יט כז). "וְהֶחָדֵל יֶחְדָּל" (יחזקאל ג כז). "כי לא יֶחְדַּל אביון" (דברים טו יא). לשון מניעה. ויתכן להיות מגזרתו: "יושבי חָדֶל" (ישעיהו לח יא). "חֲדַל ממנו" (שמות יד יג).
- "הֶחֳדַלְתִּי את דשני" (שופטים ט ט). "חָדַל שאון עליזים" (ישעיהו כד ח). "וַחֲדַל אישים" (ישעיהו נג ג) ענין מניעה.
- "עם יושבי חָדֶל" (ישעיהו לח יא). כן נקרא העולם, וכן: "כל יושבי חָלֶד" (תהלים מט ב). כי הוא מתהפך כמו כבש כשב והדומים. "אדעה מה חָדֵל אני" (תהלים לט ה). ענינו זמן העולם. (ראה ערך: חלד)
מקורות נוספים
- סיכום הפירושים על: חדל
הערות שוליים