קטגוריה:איוב יד ו

<< | ספר איוב • פרק י"ד • פסוק ו' | >>

מהדורת הכתיב:

שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו.

המהדורה המנוקדת:

שְׁעֵה מֵעָלָיו וְיֶחְדָּל עַד יִרְצֶה כְּשָׂכִיר יוֹמוֹ.

המהדורה המוטעמת:

שְׁעֵ֣ה מֵעָלָ֣יו וְיֶחְדָּ֑ל
עַד־יִ֝רְצֶ֗ה כְּשָׂכִ֥יר יוֹמֽוֹ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

שְׁעֵ֣ה מֵ/עָלָ֣י/ו וְ/יֶחְדָּ֑ל עַד־יִ֝רְצֶ֗ה כְּ/שָׂכִ֥יר יוֹמֽ/וֹ׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

שְׁעֵ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) מֵעָלָ֣יו מונח (משרת, דרגא 5) וְיֶחְדָּ֑ל אתנחתא (מלך, דרגא 2)

עַד־יִ֝רְצֶ֗ה גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)

כְּשָׂכִ֥יר מרכא (משרת, דרגא 5) יוֹמֽוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

שְׁעֵה מֵעָלָיו סור ממנו, הנח לו (כמו "כַּמָּה לֹא תִשְׁעֶה מִמֶּנִּי" - לעיל ז, יב) וְיֶחְדָּל וינוח, עַד יִרְצֶה עד שימלא (כמו "אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ" - ויקרא כו לד), עד שיסיים לעשות את מלאכתו כְּשָׂכִיר יוֹמוֹ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"שעה מעליו" - באותו מיעוט חרץ הימים ויחדל לו ממכאוב עד ירצה בזקנותו ותשות כחו את יום מותו כשכיר הרוצה להשלמת עבודת יומו כי עבירתו מן העולם חלוטה ונצמתת משאר כל העוברים

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"שעה" - הסר כמו השע ממני (תהלים לט)

מצודת דוד

"שעה" - לזאת הסר מעליו מכות ידיך ויהיה חדל מהם במעט ימיו עד אשר יבואו ימי הזקנה וירצה במיתה ויקוה לה כשכיר הרוצה בהשלמת היום ומקוה לה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"שעה מעליו, ויחדל" החק שהגבלת לו, ראוי שתשעה מעליו ולא תכריח את מעשיו ע"י ידיעתך הקדומה, והחק הקצוב לפעולותיו יחדל עד שיהיה בחירי במעשיו, "עד ירצה כשכיר יומו", עד שירצה ברצונו ובבחירתו למלאת דבר יומו והעבודה שלו, כשכיר העובד ברצון בעבור השכר, לא כן עתה שאין לו רצון ובחירה והוא מוכרח במעשיו ע"י החקים שגבלת לו: