קטגוריה:דברים טו כא
וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך.
וְכִי יִהְיֶה בוֹ מוּם פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר כֹּל מוּם רָע לֹא תִזְבָּחֶנּוּ לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.
וְכִֽי־יִהְיֶ֨ה ב֜וֹ מ֗וּם פִּסֵּ֙חַ֙ א֣וֹ עִוֵּ֔ר כֹּ֖ל מ֣וּם רָ֑ע לֹ֣א תִזְבָּחֶ֔נּוּ לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
וְ/כִֽי־יִהְיֶ֨ה ב֜/וֹ מ֗וּם פִּסֵּ֙חַ֙ א֣וֹ עִוֵּ֔ר כֹּ֖ל מ֣וּם רָ֑ע לֹ֣א תִזְבָּחֶ֔/נּוּ לַ/יהוָ֖ה אֱלֹהֶֽי/ךָ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים (מקור):
וְכִֽי־יִהְיֶ֨ה ב֜וֹ
מ֗וּם
פִּסֵּ֨חַ֙
א֣וֹ עִוֵּ֔ר
כֹּ֖ל
מ֣וּם רָ֑ע
לֹ֣א תִזְבָּחֶ֔נּוּ
לַיהוָ֖ה
אֱלֹהֶֽיךָ
וְכִי יִהְיֶה בוֹ מוּם: פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר, כֹּל מוּם רָע - לֹא תִזְבָּחֶנּוּ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲרֵי יְהֵי בֵיהּ מוּמָא חֲגִיר אוֹ עֲוִיר כֹּל מוּם בִּישׁ לָא תִכְּסִנֵּיהּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲרוּם יְהֵי בֵּיהּ מוּמָא חֲגִיר אוֹ סָמֵי כָּל מִדַּעַם בִּישׁ לָא תִכְסִינֵיהּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
(שם מא) ומנין לבעל גרב ולבעל יבלת ובעל חזזית וזקן וחולה ומזוהם? תלמוד לומר כל מום רע. (לא תזבחנו לה' א-להיך, יכול לא ישחט עליהם במקדש, אבל ישחט) [יכול יהיה שוחט] עליהם בגבולים? תלמוד לומר פסח או עור. פסח ועור בכלל היו, ולמה יצאו? להקיש אליהם ולומר לך, מה פסח ועור מיוחדים, מום שבגלוי ואינו חוזר; אף אין לי אלא מום שבגלוי ואינו חוזר.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קסו.
וכי יהיה בו מום . מלשון " יהיה " נוכל לטעות, שר"ל רק מום המתהוה אחר יצירה, לא מום שבתולדה. ומרבה אותו ממ"ש כל מום רע . [ובאמת מדברי הספרא צו פד וזבחים קב מבואר, שיותר יש לרבות בעל מום מתולדה. רק פה נטעה כן, מלשון " יהיה " שמורה הויה חדשה].
ומ"ש "מנין לבעל גרב וכו'" מפרש בגמ', דהיינו באלה שי"ל (=שיש להם) רפואה, שהוא מום עובר. וכן העתיק הרמב"ם והרמב"ן בספר המצוות (מצוה ה').
והנה במ"ש "מה פסח ועור מיוחדים וכו'" פי' בבכורות לז, שדריש בכלל ופרט וכלל. מה הפרט מפורש מומים שבגלוי ואינם חוזרים וכו'. ומקשה, ואימא מה הפרט מפורש מומים שבגלוי, ובטל ממלאכתו ואינו חוזר? ומשני, כל מום רע , רבויא הוא. ומקשה, אי הכי מום עובר נמי? ומתרץ מום עובר סברא הוא; השתא מיפרק לא פרקינן עלויה, משחט שחטינן עלויה! דתניא, ואם כל בהמה טמאה, אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' , בבעל מום הכתוב מדבר וכו'. יכול יפדו על מום עובר? ת"ל אשר לא יקריבו , משאינה קרבה כל עיקר וכו'. איבע"א, א"כ פסח ועור למה לי!
והספרי, לשטתו שאמר למעלה ( ראה כה ), ללמוד שפסולי המקודשים, אין נשחטים אלא על מום קבוע; דיליף גז"ש " שעריך " " שעריך " מבכור, ולא ס"ל למעט מום עובר מן אשר לא יקריבו . וא"כ אא"ל (אי אפשר לומר) כתירוץ הראשון, שכל מום רבויא הוא; רק כתירוץ השני, שדרשינן בכלל ופרט.
ומה שאמרינן כעין הפרט, מום שבגלוי ואינו חוזר, משום דכתיב תרי פרטי פסח או עור, ולכן למד לה בספרי בכלל ופרט. ועיין בז"א ב"ש בשם ספר צ"ק והבן.
רש"י
"פסח או עור" - פרט
"כל מום רע" - חזר וכלל מה הפרט מפורש מום הגלוי ואינו חוזר אף כל מום שבגלוי ואינו חוזררש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר – פְּרָט.
כֹּל מוּם רָע – חָזַר וְכָלַל. מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ, מוּם הַגָּלוּי וְאֵינוֹ חוֹזֵר, אַף כָּל מוּם שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינוֹ חוֹזֵר (בכורות ל"ז ע"א).
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים טו כא"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.