מ"ג דברים טז ט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שבעה שבעת תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁבְעָ֥ה שָׁבֻעֹ֖ת תִּסְפׇּר־לָ֑ךְ מֵהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָׁבֻעֽוֹת׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | שִׁבְעָא שָׁבוּעִין תִּמְנֵי לָךְ מִשֵּׁירָיוּת מַגְּלָא בַּחֲצַד עֻמְרָא דַּאֲרָמוּתָא תְּשָׁרֵי לְמִמְנֵי שִׁבְעָא שָׁבוּעִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | שׁוּבְעָא שְׁבוּעִין תִּימְנוּן לְכוֹן מִזְמַן דְּתִשְׁרוּן לְמִשְׁלַח מַגְלָא לְמַחֲצוֹד בְּחַקְלָא בָּתַר חֲצַד עוֹמְרָא תֵּישְׁרוּן לְמִמְנֵי שׁוּבְעָא שְׁבוּעִין: |
רש"י
[יג] נדבת ידך. פירוש, "ידך" הכתוב פה כמו "אם תשיג ידו" (ר' ויקרא יד, כב), שרוצה לומר שידו משיג לזה, ולשון 'די (מסת) [נדבת] ידך' הוא נדבת די השגת ידו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
חסלת פרשת ראה
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ומנין לכל אחד ואחד? ת"ל (ויקרא כג) וספרתם לכם, לכל אחד ואחד.
מהחל חרמש בקמה . משהתחיל חרמש בקמה, שיהא הכל בקמה שיהיה תחלה לכל הנקצרים, לא תהא קצירתו אלא בחרמש.
יכול יקצור [ויביא] ויספור (ויביא) כל זמן שירצה? תלמוד לומר מהחל חרמש בקמה.
יכול יקצור ויספור, ויביא כל זמן שירצה? תלמוד לומר [מיום הביאכם, תספרו].
(תלמוד לומר שבע שבתות תמימות תהיינה, אימתי הם תמימות? בזמן שאתה מתחיל מבערב. יכול יקצור בלילה ויספור בלילה? תלמוד לומר (שם) מיום הביאכם את עומר התנופה.)
יכול יקצור ביום, ויספור ביום, ויביא ביום? תלמוד לומר שבע שבתת תמימות תהיינה . אימתי הם תמימות? בזמן שאתה מתחיל מבערב.
יכול יקצור (ביום) בלילה, ויספור בלילה, ויביא בלילה? תלמוד לומר מיום הביאכם תספרו, אין הבאה אלא ביום.
הא באיזה צד? קצירה וספירה בלילה, והבאה ביום.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קפה.
שבעה שבועות תספר לך . ר"ל ופנית בבקר והלכת לאהליך , היינו ביום שני של פסח. ומאז ששת ימים תאכל מצות מן החדש, ויום השביעי של פסח הוא עצרת, וביום שאחריו נשלם שבוע הראשון של ימי הספירה.
קפו.
מהחל חרמש בקמה . היינו משקצרו את העומר, שמצותו לקצרו במגל דוקא.
ושבעת קצירתו תהיה כל התבואה בקמה, כי אין לקצור דבר קודם לעומר מאז תחל הספירה.
וזה כמו שתרגם אונקלוס "משריות מגלא, בחצד עומרא דארמותא".
קפז.
בפ' אמור אמר מיום הביאכם... תספרו , ופה אמר מהחל חרמש . וצריך שניהם - ממ"ש מיום הביאכם , נדע שיהיה ביום ההבאה, ולא נדע שיהיה ביום הקצירה. ונאמר שיקצור, ואימת שירצה יביא ויספור. לכן אמר מהחל חרמש , שתהיה הספירה ביום הקצירה.
ואם יאמר מהחל חרמש - לא נדע שיהיה ביום ההבאה, ונאמר שיקצור ויספור ואח"כ יביא; לכן צריך שניהם. כ"ה בספרא אמור קסה ועפ"ז הגהתי כאן.
קפח.
ממ"ש מיום הביאכם , י"ל שהספירה ביום וכן הקצירה. דהא כתיב מהחל חרמש תחל לספור , לכן אמר שבע שבתות תמימות - מלילה ויום.
ולפ"ז יש לטעות שגם ההבאה תהיה בלילה, שכבר נתבאר שצריך שיהיו שלשתם כאחד. אך הא כתיב מיום הביאכם , וא"כ מבואר שקצירה וספירה בלילה, והבאה ביום.
ונוסח הספרי משובשת, ואני הגהתיה כנוסח הספרא אמור קסו .