ביאור:דברים טז יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.




שוחד בחירות[עריכה]

האם מותר לאדם לקבל כסף על-מנת להצביע או לא להצביע למועמד מסויים בבחירות?

איסור שוחד נזכר בתורה פעמיים:

  • (שמות כג ח): "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח , כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים"
  • (דברים טז יט): "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד , כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם"

על-פי הרב דון יצחק אברבנאל , כל פסוק מתייחס לסוג אחר של שוחד:

  • הפסוק בשמות כג, שנאמר בפרשת משפטים, פונה אל השופטים, ומתייחס לשוחד במובן המקובל - כסף אדם נותן לשופט כדי שיפסוק את הדין לפי רצונו.
  • אולם הפסוק בדברים טז, שנאמר בפרשת מינוי השופטים, פונה אל האנשים שממנים את השופטים - אותם אנשים שנאמר להם בפסוק הקודם: "שופטים ושוטרים תתן לך...". לאותם האנשים נאמר, שהם צריכים למנות את השופטים בהליך תקין - לא להטות את המשפט, כלומר לשבש את הליך המינוי; לא להכיר פנים, כלומר להפלות לטובה או לרעה מועמד שהם מכירים ; ולא לקחת שוחד, כלומר לקבל כסף על-מנת לבחור או לא לבחור מועמד מסויים: "זו מצוה... לממנים את השופטים בציבור, שלא יטו במינויים מדרך המשפט והראוי, ולא ימנו אדם להחניפו, וזהו הכרת פנים, ולא מפני שוחד שייתן לממנים כדי שימנו אותו, כי הנה זה באמת יביאהו למנות מי שאינו הגון לשפוט..."

בימינו, כל הציבור שותף, באופן ישיר או עקיף, למינוי השופטים - בכך שהוא בוחר את נציגיו לכנסת, שאחראים לקביעת החוקים ובסופו של דבר גם לבחירת השופטים.

מעבר לכך, בימי התנ"ך המנהיגים "שופטים" (ראו למשל בספר שופטים, שם המנהיג הצבאי נקרא "שופט"), מכאן שהאיסורים שנאמרו לגבי שופטים מתייחסים גם לבחירת מנהיגים כלשהם.

מכאן, שהמצוה " לא תקח שוחד " הנזכרת בדברים טז חלה על כל אזרח ואזרח - אסור לקבל שוחד על-מנת לבחור או לא לבחור במועמד מסויים.

לעיון נוסף[עריכה]

שוחד בחירות מובנה במערכת[עריכה]

לכאורה, אין הבדל בין שוחד בחירות לאדם אחד לבין שוחד בחירות למגזר שלם. לפיכך, כאשר מועמד מסויים נותן או מבטיח לתת תקציבים למגזר מסויים (לדוגמה: להגדיל את תקציב החינוך, לתת הקלות במס לתושבי שדרות וכו'), הוא לכאורה נותן להם שוחד בחירות. שוחד מסוג זה הוא חלק בלתי נפרד ממערכת הבחירות המקובלת במדינת ישראל, אולם במדינה הנוהגת על-פי ההלכה ישנם כמה חוקים המצמצמים את הבעיה:

  • המועמדים נבחרים על-פי תכונותיהם האישיות ולא על-פי הבטחות שהם מבטיחים לציבור הבוחרים (ראו בחירות - שלב א , בחירות - שלב ב ), ולכן ניתן לאסור על המועמדים להבטיח הבטחות שיש בהן חשש שוחד.
  • כל המינויים בעם ישראל הם לכל החיים, אלא אם כן הממונה חוטא ומודח מתפקידו: "מעלין משררה לשררה שהיא גדולה ממנה, ואין מורידין אותו לשררה שהיא למטה ממנה--שמעלין בקודש, ולא מורידין לעולם משררה שבקרב ישראל; אלא אם סרח" (רמב"ם, הלכות כלי המקדש ד כא; עיינו גם הלכות מלכים א ז) . לכן, אדם שכבר מכהן בתפקיד ציבורי לא יצטרך להתמודד ולהיבחר שוב, ולכן מותר לו להעביר תקציבים ואין בכך חשש שוחד.
  • כל הדיונים המשפטיים הם חסויים (עיינו רמב"ם, הלכות סנהדרין כב ז) . לכן, כל החלטה על העברת תקציבים למגזר מסויים מוצגת כהחלטה של כל המועמדים ביחד ולא של מועמד מסויים, ובמצב זה אין חשש שוחד.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שוחד בחירות


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-10-22.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-16-19